ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
א. פסול יושב
מקור:
1. ר"נ - "כי בו בחר ה'... לעמוד לשרת..." - אם יושב אינו נבחר .
[ולמה לא מת (כזר)? כי יש שני/שלושה כתובים הבאים כאחד ואין מלמדים שכשפסול אחר נחשב זר יש מיתה – מחוסר בגדים, לא רחוץ, שתויי יין].
2. ברייתא – "לעמוד לשרת" + "העומדים שם לפני ה'".
ב. פסול עומד על גבי משהו
A. מקור – רי"ש – כמו שהכלים מקודשים (או מקדשים), כך הריצפה, ולומדים מהכלים שלא תהיה חציצה (רש"י – למשל בקבלה, תוס' – בבגדים).
B. צריכותא – כלים – לא קשורים כלל, בהמה – קשורים לעולם הקרבנות, אדם – קשור לכהן (החידוש כנגד הכלל – מין במינו אינו חוצץ, רש"י ביומא – כי הבהמה אדם יזוזו, תוס' – פושט כי צריך צמוד ("דרך שירות").
C. רגל אחת – תניא ר"א – אם ינטל הדבר ויפול – פוסל.
D. איבעיא להו – אבן מדולדת :
1. השאלה היא האם חוצץ כשדעתו לחברה?
2. השאלה לא קשורה לחציצה, אלא –
a. כשהאבן נעקרה ועומד בגומא, האם יש קדושה גם בתחת לריצפה? דחייה – אם כך צריך לשאול על כל העזרה.
b . בהנחה שיש שקודשה גם מתחת, השאלה היא אם זה נחשב " דרך שירות ".
תיקו.
ג. יד שמאל
(תזכורת מדף יא – בחטאת – ימין, באשם – אפשר שמאל, ולמדנו שבמנחה – אם עושה ביד כחטאת – ימין, אם בכלי – בשמאל).
במשנה – קיבל בשמאל – ת"ק פוסל ור"ש מכשיר .
מקורות
A. באצבע = ימין (עמוד ב רבע עליון)
במצורע יש שני פסוקים עם ימין -
יד - "ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן... ועל בהן ידו הימנית ...".
אצבע - "...וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית...".
B. המחלוקת במשנה -
בקרבן חטאת - " ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מזבח העולה".
ת"ק – אצבעו = ימין, ויכול להתייחס גם לקבלה, ומקרא נדרש גם לפניו וגם לאחריו (ומחזיק את הכלי ביד של אצבע ימין).
ר"ש –
1. לא מקבל הגז"ש באצבע
a. מקבל רק ביד. דחייה - אם לומד לגבי יד, צריך ללמוד גם לאצבע.
b. לא מקבל בשניהם. דחייה – 1. אם כך – גם נתינה לא בימין! 2. ר"ש אורמ בפירוש שסתם יד/אצבע זה ימין.
2. ר"ש מקבל את הגז"ש , אך סובר שלא ניתן ללמוד לקבלה -
a. רבא - כאן כתוב אצבע ולא יד, ולכן מתייחס רק לנתינה. דחייה (רב סמא) – הרי יכול להחזיק הכלי באצבע על ידי ידית.
b. אביי - מקרא נדרש לאחריו ולא לפניו .
(עמוד ב שורה 1)
C. דעת ר"א בר"ש -
מקרא נדרש לפניו ולא לאחריו (וגם לא לפני פניו)-
וממילא
1. בפסוק של חטאת – רק הלקיחה צריכה ימין.
2. בפסוק של פר החטאת בימי המילואים - " ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך " – רק הנתינה .
(עמוד ב רבע עליון)
D. פירוט הגזירה שווה ממצורע ומקור לשאר הקרבנות
לגבי אצבע -
רי"ח (יש גורסים ר"ל) – כל מקום שנאמר אצבע ו כהונה (כמו בפסוק של חטאת ) – הכוונה לימין .
a. בהו"א – צריך אצבע וגם כהונה,
אך קשה – מה המקור לקמיצה בימין (רק כהונה - "והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קומצו...").
b. רבא – או אצבע או כהונה.
אך קשה:
למה בהולכת האיברים למזבח לא צריך ימין? ("והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה").
תשובה – דווקא בעבודה המעכבת כפרה (כמו שבמצורע - הזאת השמן באצבע הכהן מעכבת).
ומה עם ר"ש (שמכשיר בקבלה) -
הרי יש עוד פסוק על קבלה, ששם כתוב כהונה ("והקריבו בני אהרן הכהנים" (=קבלה)) - אז למה מכשיר בקבלה?
תשובה:
1. לר"ש צריך גם כהן וגם אצבע.
קשה – 1. ר"ש בברייתא – מספיק אצבע/יד. (2. נוסיף - למה בקמיצה צריך ימין? נראה בהמשך).
2. רק אצבע.
(ולמה כתוב בפסוק של קבלה - "הכהנים" (בנוסף ל"בני אהרן")? ללמד שצריכים להיות בכיהונם (בגדי כהונה)).
קשה – 1. מה המקור לימין בזריקה בשאר קרבנות ? (בהם רק כתוב כהונה, וצריך ימין (ר' שמואל – ממשנתנו שמצריכה בקבלה, קל וחומר בזריקה)), והרי ר"ש רק חלק על הקבלה .
תשובה – אביי ר"ש חלק בברייתא גם בזריקה של שאר הקרבנות (אך מודה בחטאת).
(נוסיף - 2. מה המקור לקמיצה בימין? נראה בהמשך)
מקור מ"יד" לקמיצה בימין
לרבנן -
למה לרבא צריך ללמוד קמיצה בימין ממה שכתוב "יד", אפשר ללמוד מ"כהונה"? (ויקרא ב - "והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם...", ויקרא ט - "ויקרב את המנחה וימלא את כפו ממנה").
תשובה – אחד לקמיצה עצמה ואחד להכנסת הקומץ לכלי.
לר"ש -
את הקמיצה עצמה לומד מ"קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם" (וכפי שלמדנו בדף יא) – שלמד שאם מקטיר ביד – צריך בימין כחטאת, ומכאן נלמד שכל מה שעושה ביד בחטאת – צריך בימין.
ולגבי ההכנסה לכלי – הרי לא צריך ימין (כמו שבקלה לא צריך), ואולי לא צריך כלל (מחלוקת אמוראים במנחות כו.).
אז מה לומד מ"יד"? שגם במנחת חוטא צריך ימין (שלא אומרים – שלא יהא קרבנו מהודר).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
