ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
הולכת הדם
חלק א - פסולי מחשבה בהולכה
א. במשנה:
רבנן - יש פסול, ר"ש - מכשיר (כיון שאפשר בלי ההולכה), ר"א - רק בהליכה במקום שצריך להלך.
ב. דעת ר"ש
A. ר"ל - בהליכה הכרחית - פוסל גם לר"ש, כמו בהולכה לתוך ההיכל בחטאות הפנימיות .
ומפרט רבא - בהליכה ממקום השחיטה עד ההיכל, תלוי מה נחשב "צפון" (מקום השחיטה) - לר"א בר"ש - גם צמוד לפתח ההיכל נחשב צפון ואז לא פוסל, לרי"ס בר"י רק כנגד המזבח נחשב - ואז כן פוסל.
שאלות על ר"ל:
1. הרי לר"ש אין כלל פיגול בחטאות הפנימיות? תשובה - "שלא לשמה" כן פוסל
[ואגב -
a. גם מחשבת פיגול פוסלת בחטאות הפנימיות ורק לא יוצרת "פיגול" ( המקור - קל וחומר מ"שלא לשמה" , שלא פוסל בשלמים ופוסל בחטאות (הפנימיות), קל וחומר ש"חוץ לזמנו" שפוסל בשלמים.
b. "חוץ למקומו" גם פוסל , מקור: 1. קו"ח "שלא לשמה" (ולא נדחה ששלא לשמה שייכת בבמות, כיוון שפסח וחטאת אין בבמות). 2. היקש מ"חוץ לזמנו" (בבניין אב לא לומדים כי שם יש כרת, אך לומדים בהיקש ("ביום השלישי... פיגול יהיה" (זה בעצם המקור לחוץ למקומו, ומוקש לחוץ לזמנו)).
B. רבא - עוד דוגמא - הולכת הלבונה של לחם הפנים אל המזבח (-מקביל לזריקת דם, כיוון שמתיר את הלחם).
a. לפי ר"י (דף נט) - כל העזרה נחשבת כמזבח (לעניין הקטרה, לא לזריקת הדם). ממילא לא פוסל אלא עד שמגיע לעזרה.
b. לגבי ההולכה בתוך ההיכל והאולם - בתוך ההיכל לא פוסל כי יכולים לשים את המנורה צמוד לפתח. בתוך האולם - אם סובר שקדושתה כקדושת ההיכל, אז גם שם לא פוסל ורק פוסל בעובי הפתח , ואם גם הפתח נחשב כאולם - יפסול רק בהושטת היד, ואם צריך דווקא הליכה כדי לפסול - לא יפסול כלל.
חלק ב - הולכה בזר
א. האם הולכה כשירה בזר?
רב חסדא - כשירה (ראיה מפסוק).
מקשה רב ששת - ברייתא - זר (ועוד) פסול לקבל להוליך ולזרוק. והפסוק - כשהזר רק משמש כאיצטבא .
ב. רבה ורב יוסף - זאת מחלוקת תנאים במשנתנו: יש קשר בין פיגול לזרות :
ת"ק שאומר שמפגל - זאת עבודה - ופסולה בזר, ר"ש שאומר שלא מפגל - כשירה בזר.
קושיות על הקשר בין השניים:
1. שחיטה - נחשבת עבודה (אי אפשר בלעדיה) וכשירה בזר .
תירוץ - שחיטה לא מוגדרת עבודה (תוס' - שהרי ישנה בחולין) (ולכן כשירה בזר, אמנם בכל זאת מפגלת).
דחיית התירוץ - והרי בפרה אדומה שחיטה פסולה בזר. דחיית הדחייה - פרה אדומה בכלל אינה קרבן אלא בדק הבית (לכן לא ניתן ללמוד משם, וכמו שבראיית נגעים צריך כהן, אפילו שאינה עבודה).
2. לכיוון ההפוך - הולכת איברי העולה למזבח - (אפשר לוותר עליה) - ופסולה בזר .
תירוץ - באופן כללי עבודה שניתן לוותר עליה כשירה בזר, אא"כ למדנו בתורה בפירוש שפסולה (היכא דגלי גלי).
דחיית התירוץ - אדרבה! אם הולכת האיברים פסולה בזר (אפילו שכלל לא מעכבת את הכפרה), הולכת הדם ודאי פסולה בזר (שמעכבת את הכפרה), אפילו לר"ש שאומר שניתן לוותר עליה ואינה עבודה. לפי"ז המסקה - גם לר"ש פסולה בזר וכך אכן סוברים עולא ור"א ).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
