ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
רבים אולי רואים את התוכנית הזאת של יעקב כמורכבת משלוש חלופות, משלוש אפשרויות שכמעט שוללות אחת את רעותה.
אדם לא מעניק, אחרי מחשבה שקולה, מתנות לאויב שהוא חושב שהוא יצטרך להילחם בו בעתיד הקרוב. על אף שהיו מקרים של פיוס כספי בהיסטוריה האנושית, את רוב המלחמות מקדים דווקא חרם כלכלי או החרמת רכוש של האויב והצהרות עוינות נשמעות לפני שהמלחמה עצמה פורצת.
גם בתפילה בדרך כלל נעזר כל צד בסכסוך כשהוא משוכנע שאלוהי המלחמה לצדו. עם זאת, תפילה גם מעידה על רצון להימנע ממלחמה, על רצון בחופה של שלום שתיפרש מעל הצדדים המסוכסכים. לרוב את תחום התפילה משאירים בדרך כלל לצדיקים ולאנשי הדת (שלא תמיד חד הם) ובמקרה הטוב, התפילה ממלאת רק תפקיד משני בהכנות למלחמה.
לבסוף, יש הכנות למלחמה של ממש עם כל חוסר הוודאות, החורבן וההרג שנלווים למעשים אנושיים אכזריים אלה. נראה שהמדרש רומז שיעקב הכין את עצמו לשלוש האפשרויות האלה במובן זה שאחת מהן תהיה דרך ההתנהגות הנבחרת להתמודד עם עשיו.
למרות זאת, בחינה מדוקדקת יותר של דברי התורה מראה שיעקב התכוון להשתמש בכל שלוש האפשרויות במקביל. המתנה שנותן יעקב לעשיו, גדולה ונדיבה ככל שתהיה, לא די בה להרתיע את עשיו. היא רק תעורר בו תיאבון להשיג שלל גדול יותר. עשיו בוודאי לא יפרש נכון את הנדיבות של יעקב כלפיו ויראה בנדיבותו דווקא סימן לחולשה ולפחד, מה שרק יגביר את נחישותו להרוס את יעקב, וכעת ביתר קלות, כך יחשוב. יעקב מודע לחולשה הפנימית שיש בשימוש במדיניות פיוס בלבד כלפי עשיו. לכן הוא מוכרח לשכנע את עשיו שאיננו פציפיסט בכל מחיר. עשיו צריך לראות אותו בברור מתכונן לנהל מלחמה ולנצח בה. רק כאשר עשיו יבין את יכולות המלחמה של יעקב, הוא יבין את המתנות שקיבל כראוי, לא כסימן לחולשה אלא כאמצעי להגיע להסכמה בין שתי תרבויות או חברות שונות.
יעקב נעזר גם בתפילה ככלי נשק במאבק הזה ומודיע לעשיו על קיומה ככלי נשק במאבקו נגד כוונות הזדון של אחיו. התפילה מסבירה לעשיו איך הצליח יעקב לשרוד בבית לבן כנגד כל הסיכויים ולצאת משם שלם, חזק ועשיר אחרי 20 שנים של עבודת פרך וייסורים. יעקב בעצם מודיע לעשיו: אל תתעלם מנוכחות האל ומרצונו במשוואה של המאבק בינינו.
יעקב הוא אב הטיפוס לכל המאבקים של העם היהודי מאז, והתנהלותו רלוונטית במיוחד לעולם שבו אנחנו חיים היום ולבעיות שבהן אנחנו נתקלים. העם היהודי תמיד נתן מתנות גדולות לאויביו כדי להניא אותם מאלימות ומשנאה. רוב הזמן ראה העולם את המתנות האלה כסימנים לחולשה של היהודים, וזה אכן מה שהן היו. התפילות שלנו ספגו קיתונות של לעג, והעולם תמיד סירב להאמין שהאל לצדנו, גם כשכושר ההתאוששות ויכולת ההישרדות שלנו היו נס גלוי. העולם גם לא האמין שהיהודים יוכלו להגן על עצמם בארצם ובהצלחה. כפי ראות עיניו, יהודים אמורים להיות בנקאים, מוזיקאים, רוכלים, אבל לא חיילים או לוחמים. את הטעות הזאת תיקן לא פעם צבא ההגנה לישראל במשך כמעט 70 שנה. למרות זאת, המתנות והפשרות שאנחנו מציעים ממשיכות להתפרש כסימנים של חולשה.
ישנו עיוורון שעוטף את אויבינו ולא מאפשר להם לראות אותנו במציאות בלי סטריאוטיפים ודעות קדומות. זה עלבון לדתם, משום מה, לאפשר ליהודי להאמין באלקיו ולקיים את המסורות העתיקות של עמו. לכן, עד שאויבינו יכירו בתשובה המשולשת הזאת לאיומיהם כלגיטימית וחזקה, אנחנו נאלצים לפעול לפי הכלל של תיאודור רוזוולט, "לדבר יפה, אבל להחזיק מקל גדול".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













