ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
המקור לפסולים בקרבנות פסח וחטאת שלא לשמה
הערות מקדימות:
1. גם כאן כמו בדף ד – צריך מקור לכל קרבן , לכל עבודה , ולשינוי קודש ושינוי בעלים.
2. כדי לפסול צריך שני לימודים שמצריכים לשמה.
3. בשלב הראשון לא נעזרים במקור של שאר הקרבנות בדף ד (בפסח כי לא הוזכר, ובחטאת – כי רוצים מקור מתוך פסוקי החטאת).
חלק א –הפסול בקרבן פסח
גישה א
A. שלב ראשון – למצווה
שינוי קודש – "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה'" – שכל העשייה תהיה לשם פסח.
שינוי בעלים – "ואמרתם זבח פסח " – זביחה לשם פסח, ואם אינו עניין לשינוי קודש – תנהו לשינוי בעלים.
(עדיין חסר לנו שאר העבודות בשינוי בעלים).
B. שלב שני – לעכב
1. " וזבחת פסח לה' אלוקיך" – זביחה לשם פסח.
דחייה – פסוק זה מלמד דבר אחר – ר"נ – שמותר פסח הולך לשלמים.
( וגם – זה רק על שינוי קודש ורק על זביחה).
2. "ואמרתם זבח פסח הוא ..." – שיהיה בכשרות (ומכאן נפסול שינוי קודש + בעלים ).
C. שאר עבודות בשינוי בעלים?
(במצווה מצינו לשאר העבודות אך בבעלים מאצנו רק לזביחה).
1. " הואיל וגלי גלי " – רש"י – נלמד משינוי קודש שזה בכל העבודות (אך אחרונים – הרי בדף ד דחינו אפשרות כזו). לכן צאן קדשים – כיוון ש"הוא" לימד על שינוי קודש שזה פוסל בכל העבודות, אז גם בשינוי בעלים).
רב אשי – לא סובר "הואיל וגלי גלי".
גישה ב – רב אשי
A. שלב א למצווה – מהיקש לשלמים (כמו בדף ד – "זאת התורה לעולה, למנחה וכו', ובפסוק אח"כ – "ביום צוותו את הני ישראל להקריב את קרבניהם " – בא לרבות פסח מעשר ובכור".
B. מקור לעכב – המקורות הנ"ל של גישה א למצווה, ומההיקש לשלמים לומד שגם בשינוי בעלים זה בשאר העבודות.
C. " הוא " – לא בא ללמד על פסח, אלא ללמד שדווקא בפסח פוסל, אך באשם, למרות שנאמר "הוא", לא פוסל (הזכרנו בדף ה:, ונרחיב על אשם יותר בדף י:). (לא הוזכר בשיעור עצמו).
חלק ב – מקור לפסול קרבן חטאת.
גישה א
א. שלב א – למצווה
A. שינוי קודש
כאן מביאים מקור לכל ארבע העבודות:
שחיטה - "ושחט אותה לחטאת " (בחטאת רגילה).
קבלה (והולכה איתה (דף ד)) – "ולקח הכהן מדם החטאת " (בחטאת רגילה).
זריקה – "וכיפר עליו הכהן מחטאתו " (בקרבן עולה ויורד).
B. שינוי בעלים –
זריקה - " וכיפר עליו הכהן מחטאתו".
(עדיין חסרים לנו שאר העבודות).
ב. שלב ב – לעכב
A. זריקה בשינוי בעלים מעכבת
מאותו פסוק עצמו - " וכיפר עליו הכהן מחטאתו " – החטאת שלו.
ורש"י – מעכשיו אם נמצא מקור למצווה לשאר העבודות, נלמד מההיקש לשלמים שכמו שזריקה מעכבת, גם שאר העבודות מעכבות .
B. מקור בשאר העבודות (בשינוי קודש – לעיכוב, בשינוי בעלים – למצווה)
1. מחטאת נזיר
" ועשה את חטאתו " – כל העשייה לשם חטאת (ר' יונה) + חטאת שלו (רב הונא ברדר"י)..
2. מחטאת מצורע (רבא)
" ועשה (כל העשיות) הכהן את החטאת (לשם חטאת) וכיפר על המיטהר (לשם הבעלים)".
אך מקשה רבינא:
a. [(לא הוזכר בשיעור) אם אתה דורש את חטאת ו, תדרוש גם את עולתו ! (ואמנם את מנחתו ונסכו שבפסוק אח"כ גם רבינא דורש (לעניין שאפשר להביא אותם גם בלילה ולמחרת)].
b. לא ניתן ללמוד לימוד משותף הכפילות בחטאת רגילה מחטאת נזיר , שהרי הנזיר חמור שבאים איתה גם עולה ושלמים, וחטאת רגילה חמורה בזה שבאה על שגגת כרת.
ניסיון לצרף שני מקורות (לשינוי קודש - אם יהיה מקור מיותר , נוכל לומר שהוא בא לעכב , לשינוי בעלים – אולי משני מקורות נלמד לשאר החטאות למצווה):
לא ניתן לוותר על אחד המקורות וללמוד את השאר ממנו – כי בכל זוג יש חומרא שאין בשלישי: חטאת נזיר ומצורע – באים עם עולה ואשם, חטאת רגילה ומצורע – לא ניתן להישאל, חטאת רגילה ונזיר – חטאת קבועה ולא תלויה ברמה הכלכלית.
נתקענו.
גישה ב
(כמו לגבי פסח, שאחרי שהתייאשנו נעזרנו בהיקש).
שלב א – היקש לשלמים
שינוי קודש ושינוי בעלים לכל העבודות למצווה.
שלב ב – כל המקורות של שלב א בגישה א
(בשינוי בעלים, נלמד שזריקה מעכבת, ומההיקש לשלמים נלמד גם לשאר).
ומה עם חטאות מיוחדות? (חטאת על ע"ז (שעירה ולא כישבה), וכן קרבנות עולה ויורד (שבהם מביא או כבשה/שני תורים-בני יונה/עשירית איפה – שבועת העדות, שבועת ביטוי, וטומאת מקדש וקודשיו)
חטאת ע"ז – מחטאת רגילה (באה על כרת).
חטאות של קרבן עולה ויורד – מ"במה הצד" משחטאת רגילה + נזיר + מצורה
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
