ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מתוך אהבה
הרב אורי כהן שליט"א – ראש כולל 'מרץ' מבשרת ציון
לשאלה זו קשה ואולי בלתי-אפשרי, לתת תשובות והדרכות מעשיות, באשר ה'משתנים' רבים כמספר השואלים, ואין מקרה אחד דומה לחברו.
אך ננסה לתת כמה עקרונות כלליים שיכולים לעזור להתמצא במבוך: הדבר החשוב ביותר לדעת הוא שההורים אוהבים מאוד את ילדיהם. הם רוצים, ממש מתאווים, לקשר חי ואמיתי עם ילדיהם הבוגרים, הם מעוניינים, ואפילו שואפים, לתת מכל מה שיש להם את המרב.
המצב ברוב המשפחות, בהם חיים הבנים והבנות הבוגרים את חייהם לעצמם, כשהקשר עם ההורים הוא בעיקר נימוסי, אינו לרצון ההורים בדרך-כלל (ומי שמתקן, מובטחת לו בתורה אריכות ימים...).
מאידך, מכירים ההורים ה'חכמים', שאת הקשר שהיו רוצים בו, אי אפשר ליצור 'בכוח', ולכן הם מסכימים, לטובת הבנים, להניח לדור הצעיר לבנות את חייו כהבנתו, ללא התערבות מלמעלה.
כשהבנים פונים בבקשת עזרה להורים, יתכן שההורים רואים בזה איתות לשדרוג מערכת היחסים עם הבנים. זאת למרות שהבנים, בדרך-כלל, רואים בזה רק פניה לאותו צורך מבוקש, ללא שינוי במערכת היחסים בכללה. נוסיף כמה סימני דרך ואזהרות מנפילה למקומות שקשה לצאת מהם :
א. כיבוד הורים: בכל פניה להורים טמונה סכנה שתשובתם תהיה שלילית, או שלא תספק את הבנים השואלים/מבקשים. "לפתח חטאת רובץ"; מצב כזה עלול לגרום להפחתה ביחס הכבוד הראוי להורים. עלינו לזכור, לשנן ולהפנים שמצוות כיבוד אב ואם אינה מותנית, והיא חובה עלינו גם כשבצדק יש לנו ביקורת כלפיהם, וק"ו כשיש לנו ביקורת שאינה צודקת.
ב. בין איש לאשתו: בכל פניה להורים, מעורבים לפחות ארבעה אנשים: בני הזוג הפונים ובני הזוג שאליהם פונים (גם כשאחד מבני הזוג פונה לאחד ההורים, מעורבים 'בנסתר' שני בני הזוג). עלול להיווצר מצב בו אין בני אחד הזוגות או בני שני הזוגות תמימי דעים. עלול גם להיווצר מצב בו נוצרת השוואה בין הורי הבעל להורי האישה (בין שההשוואה מועלית על-ידי הזוג הצעיר ובין כשהיא מועלית על-ידי ההורים). אלה וכאלה עלולים להותיר אחריהם קפידה, מתיחות, ואפילו מריבה בין בני אחד הזוגות. אחריות כבידה מוטלת עלינו לשמור ולהישמר מפני מצבים כאלה.
ג. ישנם אנשים שאינם רוצים לספר אפילו לקרובים אליהם ביותר, את מצבם הכלכלי, הרפואי וכדומה. בקשה של בנים להוריהם עלולה ל'הכריח' את ההורים לספר על קשיים שיש להם בנושא כלשהו, כדי להסביר את סירובם למילוי הבקשה, ואחר-כך להצטער על מה שעשו... ישנם בנים שאינם ששים לספר על מצוקותיהם, והדיון בבקשתם עלול לגרום לתביעה (עדינה יותר או פחות) להסביר מניעים שהבנים לא היו רוצים לספר עליהם. גם זה נכלל בתוך האחריות לדעת לסגת בדרך נאותה לפני שיהיה מאוחר, על כל המשמעויות של האיחור.
ד. חשבתם מה לומר ומה לא לומר; וגם אמרתם את מה שרציתם לומר. אולם יתכן שההורים לא ירדו לסוף דעתכם, ובעיקר לסוף רמזיכם. חשוב להבהיר, בצורה ראויה, את מה שעומד מאחורי המילים, שהרי רוב ההורים וגם הבנים אינם נביאים לדעת מה מסתתר שם, מאחורי המילים.
נשתדל ונתפלל שלא תארע תקלה על ידינו; ובעיקר, שאהבה שבינינו תופיע במלוא עוזה והדרה.
זהירות, שביר!
הרב יעקב שמעון שליט"א – ראש מוסדות 'נחלת צבי'
נאמר בתורה: "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב'). התורה משיבה על סוגיה זו של נישואין וקשרי משפחה בצורה פשוטה: "יעזוב איש את אביו ואת אמו". אך האומנם נכון שלאחר בניית ביתם יתכחשו בני הזוג ויפקירו את הוריו והורי אשתו שגידלו אותם? זאת לא יעלה על הדעת (כמובא בחלק מן הראשונים).
רש"י על הפסוק הנ"ל מסביר שצריך להרחיק את הילדים מהוריהם, על מנת שלא תהיה ביניהם קירבה יתרה עד כדי עריות כי געגועי הילדים להוריהם. כמו שמצאנו אצל יצחק ורבקה: (ע"פ רש"י) "דרך ארץ, כל זמן שאמו של אדם קיימת כרוך הוא אצלה ומשמתה הוא מתנחם באשתו". אמנם הרמב"ן חולק על רש"י ומסביר: "כאשר היה זה באדם הושם טבעו ותולדתם להיות הזכרים מהם דבקים בנשותיהן עוזבים את אביהם ואת אימם", כלומר כפשטו של מקרא.
אם-כן השאלה היא עד כמה לערב הורים במסלול שכל זוג עובר, והאם יש זכות להורים להתערב ועד כמה? היכן חוגגים את החגים? עד כמה מבקרים את ההורים של בני הזוג? האם לשתף את ההורים בכל ההחלטות שהזוג אמור לקבל (מבלי להתייחס למקרים קיצוניים), והאם טוב לקבוע כללים בזה?
לצערי, נתקלתי במקרים רבים שהורים מתוך רצון טוב לסייע לילדיהם, במיוחד כאשר ישנם קשיים בזוגיות, במקום לתקן ולשפר קלקלו והרסו והכול מתוך כוונות טובות, מבלי למעט במקרים נדירים שההורים אכן סייעו.
במציאות של היום שההורים מסייעים כלכלית ואולי נפשית לילדים, קשה לדרוש מהם לא להתערב ולא להקשיב להם, אך בתנאי שמציבים גבולות לגודל ההתערבות. ברור לחלוטין שגם אחרי הנישואין הילדים חייבים בכבוד ההורים, והרמב"ם (הלכות אישות כ"ד) פוסק שיש עילה לגט אם האישה מקללת את הורי בעלה, וכן נפסק ברמב"ם ובשולחן ערוך כי האיש חייב בכבוד חמיו.
חייבים לכבד את ההורים כמה שאפשר וחלילה לזלזל בהם, במיוחד בזמננו שההורים עושים רבות עבור ילדיהם, אך זאת בתנאי שההורים גם הם יכבדו את רצון ילדיהם, לא יבזו אותם, לא יפגעו בהם או בבן-זוגם ולא יפריעו לשלום ביתם. כי לצערנו ישנם הורים שרוצים להחליט לזוג היכן לגור, מה ללמוד, במה לעבוד וכמה ילדים ללדת.
באם ישנם הורים לחוצים ואובססיביים כאלה, אזי כאשר מחשבים "הפסד מצווה כנגד שכרה" נראה שעדיף, רצוי, ואולי גם אסור לערב אותם בזוגיות. באם ישנם קשיים בחיי הנישואין ראוי לזוג לפנות לאנשי מקצוע שאינם נוגעים בדבר, מהסיבות הנ"ל וכן לא לגרום צער להורים בעירובם בנושאים רגישים. וכבר נאמר גדול השלום ששמו של ה' נמחק כדי לעשות שלום בין איש לאשתו, שזו תכלית הבריאה והבית היהודי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
