ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אדרת בת מרים
חלק א - המשך הכשרת גת וכליו
א. במה מנגבים את הגת של הגוים? (בגת אבן, או בעץ לפי רבי)
לפי כולם באפר + מים,
אלא שיש הבדל בין גת רטובה ליבשה:
העיקרון | יבש | רטוב | ||
מספיק אפר 1. לפני ואחרי אפר צריך מים. | 3 - מים - אפר - מים | 2 - אפר-מים | רב | סורא |
צריך 2 אפר. לפני ואחרי אפשר צריך מים. | 4 - מים - אפר - מים - אפר - (מים) | 3 - אפר - מים - אפר - (מים) | שמואל | |
צריך 2 אפר. לפני ואחרי אפשר צריך מים. | 4 - מים - אפר - מים - אפר - (מים) | 3 - אפר - מים - אפר - (מים) | רב | פומפדיתא |
צריך 2 אפר. לפני ואחרי אפשר צריך מים. וסופר את המים האחרונים. | 5 - מים - אפר - מים - אפר - (מים) | 4 - אפר - מים - אפר - (מים) | שמואל |
ב. שלוש רמות של הכשרת כלים שונים בגת (הדחה, ניגוב, יישון יב חודש/הגעלה/מים זורמים)
רב יהודה | רב יהודה | ||
דקולי וחלאתא (סלים ומסננות) | רווקי (שקים) | ברייתא לגבי גורגי | |
חוטי דקל | מזיא (שיער) | דפים עדשים ולולבין | הדחה |
צבתא (גמי) | צמר | עקלים מנצרים ובצבוץ | ניגוב |
כותנא | כותנא | עקלים של גמי [ (או מגת לגת/בד לבד - די דומה ליב חודש). שיטות מהירות יותר: רי"ס - הגעלה, רשב"ג מים זורמים ל-12 שעות ("עונה").] | יב חודש |
חלק ב - טומאה בגת
מחלוקת אם נוגע באשכול אחד מטמא את שאר הגת או לא.
חלק ג - טבילת כלי גויים
א. מקור - (במדבר לא) כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר, אַךְ, בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא, וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם.
בהתחלה - וטהר - שצריך טבילה כמו נידה, מי נידה - 40 סאה.
אח"כ - "אך" - שלא צריך ספירת 7. וטהר - מיד, שלא צריך הערב שמש.
ב. סוג ומצב הכלי - 1. גם כלים חדשים. 2. רק כלי סעודה. 3. קנויים (ולא שאולים. לגבי ממושכנים אצל היהודי - הגמרא מתלבטת).
ג. חומר הכלי - מתכת (כמו כלי מדין), כלי זכוכית (כי ניתן ליצור כלי משבור).
כלי אדמה וחרס - לא. אם מצופים עופרת, מחלוקת, ולהלכה כן.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
