ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. החידוש של רב
A. יש שני מסלולים בע"ז: כדרכה וכעין עבודת פנים.
B. מחדש רב שניתן לשלב בין המסלולים – למשל בע"ז שמקשקשים בפניה במקל, אם שבר את המקל חייב מיתה (לקח את המקל מהמסלול של "כדרכה" ואת השבירה מהמסלול של "עבודת פנים" (=שחיטה)).
[אך אם זרק את המקל פטור, כי זריקת מקל שונה מאוד מזריקת דם (נוזל)].
C. הצעה שזאת מחלוקת תנאים – ב"שוחט" חגב לע"ז (שדרכה למשל בזריקת חגבים), ר"י מחייב (כרב) ורבנן פוטרים. דחייה – שם ר"י מחייב כי דומה לשחיטה במקדש (לחגב יש צוואר).
ב. מתי נחשב תקרובת
רב – בע"ז שדרכה בזריקת מקל, חייב מיתה, אך המקל לא תקרובת, כי זה לא כעין עבודת פנים.
(וזה שונה מזריקת הדם כי זה מוצק).
קושיות:
1. למה האבנים שנזרקות למרקוליס אסורות? תשובה – הן נאסרות כע"ז עצמה ולא כתקרובת.
[לדעה שמספיק ליצור את הע"ז כדי לאוסרו – זה מובן, לדעה שצריך שמישהו יעבוד את הע"ז – איך האבן נאסרת? 1. בזריקה של האבן הבאה. 2. רב אשי – באותה זריקה הוא גם מצרפה לע"ז וגם עובד אותה עצמה].
2. למה במשנה בע"ב אוסרים ענבים שנזרקו למרקוליס? (הרי לא דומה לזריקת הדם). תשובה – שם נבצרו לשם הע"ז וזה דומה לבצירת הביכורים (ר"ן).
ג. מקורות לשני המסלולים בע"ז
A. כדרכה – "איכה יעבדו הגוים האלה את אלוהיהם ואעשה כן גם אני".
B. שלא כדרכה -
רי"ח - "זובח לאלוהים יחרם, בלתי לה' לבדו" – דווקא בכעין עבודת פנים (ולכן בבעלת מום – פטור. אך רבא – דווקא מום שפוסל גם לגוים כמו מחוסרת איבר).
ר"א – חייב אפילו שאינו כדרכה (כמו שוחט למרקוליס) - "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים" – וכיוון של"כדרכה" יש פסוק, לומדים ל"שלא כדרכה" (ואמנם הפסוק תפוס לשחוטי חוץ שהוקדשו בזמן היתר הבמות, מהמילה עוד ניתן ללמוד לימוד נוסף).
ד. המשנה – מצא מעות כסות או כלים – מותרים
A. מותרים כיוון שזה לא כדרכה וגם לא כעבודת המקדש.
למה לא אוסרים מצד:
"שיקוציהם.. עץ ואבן וכסף וזהב אשר עמהם". דחייה – זה רק דברים שהם לנוי.
"איסור נוי ("כסף וזהב עליהם"). דחייה – כאן מונח בצורה שאינה לנוי.
B. תקרובת מאחורי הקלקלין (מחיצה) אינה אסורה כתקרובת (אך נוי כן), חוץ מבפעור ובמרקוליס (שם אין משמעות למחיצה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
