ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בתלמוד ישנם שתי דעות למה הכוונה "בסוכות הושבתי": לדעת רבי אלעזר היו אלו ענני כבוד, ולדעת רבי עקיבא היו אלו סוכות של ממש. החתם סופר מבאר כי 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים' - המשפחות הפרטיות ישבו בסוכות כל תא משפחתי התכנס בסוכה אחת, ואילו כלל ישראל ישבו בסוכות שהם ענני הכבוד. הרעיון הגלום הוא שמועד זה מקפל בתוכו את החוסן הנפשי של האדם מישראל, שידע שכל אחד ואחד וכל שכן כלל ישראל חופפת עליו השגחה אלוקים מעל, המגנה וחופפת עליו מפני אויב ומתנקם.
עצם הישיבה בסוכה, שהמצוה בה היא "צא מדירת קבע לדירת ארעי" - אדם יוצא ממבנה של אבן ובטון או עץ ונכנס לסוכה שעשויה מקנים, (ובמיוחד הדבר מתחדד לאור העובדה שסוכה יכולה להיות כשרה גם מדין לבוד או גוד אסיק) וזה צריך להיות לו ל"מחסה מזרם וממטר", כלשון הפסוק? אלא הכוונה היא לנסוך את הביטחון שאדם ישא עיניו למרום ויראה את הכוכבים דרך נקבי הסכך, וזה ישמש לו למחסה מפני המזיקים מסביב.
לאחרונה אנו חשים שההתנכלויות מכל שכנינו מסביב, צוברת תאוצה. הם רוצים למנוע התרחבות בניין ארצנו ע"י אחינו בני ישראל, וכן מגבירים את הפיגועים והירי על תושבי מדינת ישראל. בדרך הטבע קשה לראות מוצא מהסבך המדיני והביטחוני שאנו נתונים בו. אולם, האדם שעבר את חגי חודש תשרי, וספג לקרבו את הערכים האמיתיים שהחגים תורמים - לרומם את האיש היהודי שידע שישנה השגחה למעלה השומרת אותו, ומגינה עליו. אדם כזה לא ייפול בייאוש ובחולשת הדעת, בגלל תופעות לוואי קשות של שונאינו. הוא סמוך ובטוח שאלה הם פרפורי גסיסה של הרשעים מסביב, ולא ירחק היום עד שנזכה לניקיונה של ארצנו כולה מידי מחבלים ותומכיהם. רק אנו צריכים לרצות את זה בכל לבנו, כמו שכותב הכוזרי בסוף ספרו "ירושלים אומנם תיבנה כשיכספו לה ישראל תכלית הכוסף". הלוואי שזה יהיה בקרוב בימינו חג שמח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










