ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
אנו נשואים מספר שנים. בקשר בינינו יש עליות וירידות. יותר ירידות מעליות. שנינו מדברים על כך, אבל הבעיה לא נפתרת. היינו אצל יועצים ויועצות, יש תזוזה ואח"כ שוב נפילה. אני מרגיש כאילו אני "תקוע". כאילו שבידי לפתור את הבעיה אם אשנה התנהגות ותגובות. אבל אין לי כח לשנות. אני מצטער על כך. ואני חרד, איך אעמוד לפני הקב"ה ביום הכיפורים, כאשר אין לי שום מילה טובה על עצמי?
תשובה:
חכמים מדריכים אותנו בשתי הדרכות הנראות כסותרות. מחד: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" (אבות ב') ומאידך: "אם אין אני לי, מי לי"?! (אבות א'). ואנו תמהים, מה אם כן אדם צריך לחשוב על עצמו. מאמר אחד מלמדנו שאנו צריכים לקחת אחריות ואם אנו לא ניקח, איש לא יקח אחריות במקומנו. אך המאמר השני מלמדנו שאסור לנו להאמין בעצמנו. וכיצד ניקח אחריות? ברור שדברי חכמים משלימים זה את זה. אם מדובר באחריות על שלום בית, כמו אחריות על פרנסה ועל חינוך הילדים ועוד ועוד, ודאי שהאחריות עלינו. אנו צריכים להאמין בעצמנו, ולהרגיש שיש לנו את הכח לשנות דברים כדי לבנות טוב יותר ונכון יותר. ההנחיה שלא להאמין בעצמנו באה, בזמן הצלחה, כאשר נראה לנו שהצלחנו לייצב את הבית או את הפרנסה, ואנו מורידים מהדריכות והדאגה לתחומים הללו, כי "ב"ה הכל כבר בסדר". כאן באים דברי חכמים, שלא להרפות מהמתח החיובי של התיקון והעשייה, כי הרפיית הדריכות מביאה לנפילה.
הנה אתה מתאר דרך ארוכה שהלכתם, בלא הועיל, ואתה מאשים את עצמך בכך שאינך פועל מספיק ואינך מצליח לשנות. מהאשמה עצמית לא יוצאת שום טובה! האשמה עצמית רק גורמת לייאוש ולכניסה לדרך ללא מוצא. קח את הרגשת ה"תקיעוּת" והפוך אותה לזרז, קטליזטור, כדי למצוא את הכלים והדרכים לצאת מה"תקיעות" שלך.
"תשובה" פירושה, תנועה קדימה, להיות יותר טוב, יותר זהיר וכד'. ביום הכיפורים כאשר תעמוד לפני הקב"ה ותבקש סליחה ומחילה, דע שהקב"ה אוהב אותך, ורואה את הצער שיש לך על המצב. הוא רואה כמה קשה לך מזה שאתה מרגיש כאילו אין אונים, "אין לי כח לשנות". הצער הזה הוא אשר יביא עליך את הטובה, ויגרום לך לא להרפות, ולחפש עוד ועוד דרכים לפרוץ קדימה.
מי שאינו רוצה לשנות, יש לו קושי לעמוד בפני הקב"ה. מפני שברצונו אינו חפץ להתקדם ולהיטיב, והוא מתבצר בעמדתו . כך למדנו באורות התשובה (פרק ה'): "העקשנות לעמוד תמיד בדעה אחת... היא מחלה הבאה מתוך שיקוע בעבדות קשה". אך אתה נמצא במקום אחר לגמרי. אתה רוצה לשנות אבל מרגיש שאין לך כוח ויכולת. עם הרצון הזה תתייצב לפני בורא עולם והוא יברך את רצונך ויגרום לך להצליח להוציאו אל הפועל. בעז"ה, המשיכו אתה ואשתך במאמץ להגיע לפיתרון, ותכנסו אתם וכל המשפחה לשנה טובה ולחיים טובים!
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
37 - סדרי עדיפויות בבניית הבית
38 - מי יכול לעמוד לפני ה' ביום הכיפורים?
39 - אני לוזר
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
