ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
ר' דוב (בערניו) מליאובה, היה הבן השלישי (והרביעי במניין הילדים) של ר' ישראל מרוז'ין. נולד בשנת תקפ"א בקירוב. נקרא על שמו של ר' דב בער המגיד ממזריץ', אבי סבו של ר' ישראל. ר' ישראל הגה לו חיבה רבה, וחסידים ותיקים סיפרו כי כשנולד דב ישב אביו ליד עריסתו והתנבא כי "נולד אור ישראל". לאחר מות ר' ישראל נשאר זמן מה באחוזת פוטוק, ובשנת תרי"ג בערך היתה ראשית אדמו"רותו בעיירה הושי שבמולדובה. בתחילת 1858 כבר היה בסקולן, קהילה יהודית קטנה במולודובה, ואחר כך התיישב בליאובה שבבסרביה ושם המקום דבק לשמו.
ר' בערניו - כך כונה - נשא לאשה את שיינדל, בתו של ר' מרדכי מצ'רנוביל. היא מילאה תפקיד לא מבוטל בסיפורו הנפתל של ר' בערניו. לזוג לא היו צאצאים, ולפי מסורת חסידית אמר ר' ישראל כי שלוש סיבות לדבר, והראשונה שבהן: "הוא ממלכות בית דוד ואשתו ממלכות בית שאול".
ר' דוב-בערניו נתגלגל למרכזה של אחת הפרשיות הדרמטיות והטרגיות בתולדות החסידות. החלטתו לנטוש את חסידיו ואת מעמדו כאדמו"ר, עוררה הד עצום באותו זמן, ואף שנים רבות לאחר מכן. החלטה זו החלה בשנת תרכ"ו או תרכ"ז, והגיעה לשיא בשנת תרכ"ט, עם "שחרורו" מכלאו בסדיגורה, אצל אחיו, והצטרפותו למשכילי צ'רנוביץ' הרדיקלים. היא הסתיימה עם שובו, מושפל ובודד, לחצר סדיגורה. שם הוקצה לו אגף מבודד ובו הסתגר עד יום פטירתו בי"ג כסלו תרל"ו.
לסיכום, חייו של ר' דוב היו מלאי סבל; במישור האישי - מחוסר השלום עם אשתו, ומכך שלא זכה לצאצאים. ובמישור הציבורי - מהאשמות החסידים בעקבות התקרבותו ל'משכילים', ומהאדמורו"ת שנכפתה עליו שלא ברצונו.
[ע"פ הספר 'דרך המלכות - ר' ישראל מרוז'ין' - מאת דוד אסף, ירושלים תשנ"ז, עמ' 457-459].
בשנת תרפ"ו, יצאה לאור ביוגרפיה קצרה של ר' דוב מליאובה, ע"י הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן זצ"ל [תרנ"ה-תשל"ג]. הרב גוטמן כיהן כרב בעיירות שונות בחו"ל, ובשנת תרפ"ז נתמנה לרבה של ליאובה, שם גר מספר שנים. הוא כתב ספרים רבים על תולדות אדמו"רי החסידות, ובתוכם הסדרה הידועה 'מגדולי החסידות'. כתב גם את הספר 'תחיית לאומנו' על הציונות.
בחוברת זו מופיעים קורות חייו של ר' דוב, לצד ליקוטים מדברי תורתו. בנוסף לכך ישנה התייחסות מפורטת לקוי דמיון שבין ר' דוב לבין דמותו של רבי נחמן מברסלב ותורתו.
בספריה הלאומית בירושלים נמצא עותק של חוברת זו, אשר היה שייך למשורר אלעזר שרביט (חתימתו מופיעה בדף הראשון בחוברת). באחד מעמודיו הראשונים מופיעה הסכמה של הרב קוק, רשומה בכתב-ידו של מחבר הספר שהעתיקה מתוך המכתב המקורי של הרב קוק, ובכך בעצם הצילה מאבדון, וזיכה אותנו בהסכמה מעניינת של הרב, בה הוא מתייחס לדמותו המורכבת של ר' דוב.
והנה הנוסח הרשום:
מכתב עוז
מגאון הדור ראש רבני א"י שליט"א
כבוד הרה"ח המפורסם, חכם וסופר, בנש"ק
מו"ה מ"י [מתתיהו יחזקאל] גוטמן שליטא
שלו' וברכה.
יקבל כת"ר את תודתי העמוקה על המחברת היקרה, ר' דוב מליאובה, שהואיל כ"ת לכבדני בה. יפה מאד הסביר את נבכי הנפש של איש הרוח הזה שסבל משקרים רוחניים בימי חייו. והקוים האציליים של הנשמה היפה הזאת בולטים בחיבוריו 1 באופן של אמנות חתומה בחותם אמת. יישר כחו ויהי נועם ד' עמו.
והנני בזה ידידו מוקירו דוש"ת באהבה מהר הקדש מירושלם
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
החזון של הרב
הרב משה דוד חדאד זצ"ל, היה ת"ח ובעל חסד ידוע, שהתגורר בתוניס.
בשנת תרע"א עלה יחד עם זוגתו, לבקר בארץ ישראל. את קורות מסעותיו ברחבי הארץ, תאר בספרו 'מאמר אסתר'. בתוך הדברים הוא מספר על פגישה מכוננת עם מרן הרב קוק זצ"ל:
"נסענו יחד ובאנו אל עיר יפה, כשמה כן היא יפה שמה ויפה היא. מעל סיפון האניה נתקבלנו בכבוד רב וחיבה יתירה מידידי מנוער הרה"ג הראב"ד כמהר"ר יוסף ארואץ ז"ל. ובלויתו בקרנו את העיר, ואת עיר היהודים תל אביב. ב' ימים התעכבנו שם. וטרם ניסע לדרכנו בקרתי את פני קודשו של ידידי הגאון המפורסם הרב הראשי שם כמהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.
כשנכנסתי אל מעונו נתקבלתי אצלו לא רק בכבוד רב ובסבר פנים יפות, אלא ברגשי גיל והערצה עמוקה. בראותו את פני אמר לי אתה ידידי ר' משה חדאד מנאבל, שכותב לי תמיד, ובימים אחרונים אלה שלחת לי שו"ת ע"ד אתרוגי ערלה בחו"ל? האם הגיעה לידך תשובתי במועדה? כן אדוני, אני משה ידידך ותשובת הדר"ג הנחמדה והנכבדה הגיעה לידי בזמנה ותודה רבה. הושיבני לצידו ואחרי אשר הרבה לשאול לי בשלומי ושלום ב"ב ובשלום בני ניסים הי"ו אשר ברכו במכתבו כשנולד לי, ושלום כל אחינו יהודי תוניסיה, העלינו זכרונות קדומים מחיי רבני ירושלים מוסדיה ומושבותיה ועניינים שונים הנוגעים לכלל ישראל בארץ חמדה ובגולה.
כשתי שעות רצופות שוחחנו בחיבה רבה. ודבריו אחרונים עודם חרותים בליבי שאמר לי ידידי הואל נא להודיעני מדוע אתם בני תוניסיה רגשותיכם כל כך קרים מאוד להקים בניינים ולרכוש לכם אדמה בארץ אבותינו לעשות מושבה ע"ש יהודי תוניסיה לבנות את בית הלאומי היהודי בא"י כשאר אחינו שבגולה? מאחל אני ממך יקירי שאתה גבאי א"י העסקן צבורי, ואתה היחידי שהכרתי בכל תוניסיה. וחיבת הארץ ספוגה בליבך. א"כ עליך החובה לעבוד את ארץ המולדת בכל כוחך. ובשובך לחטי"ל לתוניסיה תשתדל בכל עוז להפיץ את הרעיון הזה בין אחינו שם, לגשם את שאיפתי זאת לעוררם להתרכז בארצם, לבנות שכונות ומושבות לשם ולתפארת בארץ חמדתנו. ובלי ספק כי כבר ראית והוכחת בעיניך בבקורך זה, כמה אלפים מאחינו מארבע כנפות הארץ עולים תמיד לבנות את בית הלאומי ולדור שם. ובזה תהיה משכורתך שלמה מעם ה' וישראל.
דבריו הנשגבים והנחמדים שהיו עשירות בתכנן ונאות בסגנונן ומצוינות בשפה עשירה בלשון הקודש עשו רושם עמוק במורשי לבבי. ובשובי זרעתי את הגרעין הזה בתוכנו. ודברי עשו פרי בלב אחינו בכל המקומות אשר דברתי שם והרבה מאחינו מעירנו וממחוזנו השתקעו בארץ וקנו בתים ובנינים מפוארים שם".
^ 1.מילה זו מסופקת בכתב היד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
