ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ולא עוד אלא מי שרואה את סדור התפלה של ראש רבנינו זה - מספיק שיראה רק תפלת הקטורת לבד - הוא שומע את הוד קולו של נעים זמירות, והוא מרגיש כי יש לפניו מלבד עזוז השכל וכשרון גאוני גם נפש קדושה ופיוטית המלאה געגועים והשתפכות נפשית לכל קדוש ונשגב. הוא מוצא כאן לפניו גם את התורה, תורה שבלב וברגש, עיון תפלה עמוקה ונשגבה ומלאה אצילות והתרוממות רוחנית וצמאון גדול לעבודת אלוקים לקרבת אלוקים, של גאון דוריי זה.
פעם אחת התפלל ראש הרבנים אצל חותנו הגאון האדר"ת זצ"ל בזמן שהיה האדר"ת הגאב"ד בירושלים, וכאשר הגיע הש"ץ לתפילת ברכת כהנים היה ראש הרבנים (יבדל לחיים) [זצ"ל] מתעמק במחשבות ועיון תפלה, ולא הרגיש כלל לעלות לדוכן, והאדר"ת לא נתן להפסיקו ולהפריע ממהלך מחשבותיו.
כל מי ששמע ושומע את דרשותיו, מדברותיו, נאומיו והרצאותיו הנפלאים והנעימים, רעיונות נעלים מלאים אצילות ורשפי קודש - בטוייו הנפשיים - על תחית האומה תחית הקודש, עם הקודש, על ארץ הקודש, מתקסם בהרגשה עצומה ומתרשם הרושם ואומר, כי אספקלריה מאירה מדברת בכל דבור והגה, וכל מי שרואה ויודע את שקידתו, התמדתו העזיזה הנפלאה הבלתי שכיחה ורגילה, זמנים יש שכמעט כל הכ"ד שעות של המעת-לעת אינו מונע את עצמו מבית מדרשו בשקידה עצומה. הולך מחיל אל חיל ממקצוע למקצוע, ולא מוצא ליאות כלל, - הוא מזדעזע למראה זו ואינו מוצא את המלה הנכונה המתאימה לאיש הפלא הזה.
כך הוא צד האחד של מטבע גאונית זו, ומצד שני למטבע זו, אנו מוצאים איש גדול בין האנשים עם כל טרדותיו הרוחניות עם כל עצמת מחשבותיו העמוקה עם כל רגש אידיאליו הבוערות, עם כל אציליות גדלות נשמתו לדבקות ולקרבת האידיאה האלוקית, אנו פוגשים בו גם אישיות גאונית כזו, להיותו איש בין האנשים, עם כל הגדלות הרוחנית הזאת הרי הוא גם יורד בתוך החיים האנושיים, בתוך החיים של העם משדרותיו הגבוהות לשדרותיו הנמוכות, הוא יורד להבין את החיים, את דרישת החיים, את צרכי החיים, בכל מובניהן ומושגיהן, בפרטיותיהן ופרטי פרטיותיהן, בכלליותיהן וכללי כלליותיהן, בתור מנהיג הדור, והרי עם כל זרם הגלים הרוחניים, המושכים אותו למעלה, המעמידים אותו למעלה מהעם, הרי הוא יודע גם לרדת להכנס ולקבוע את דירתו בתוך העם, לענות בכל כך שימת לב מיוחדת, בכ"כ התעניינות מרובה, ומתוך כ"כ עדינות נפשית עדינה, לכל דורש, לכל שואל לכל מבקש, ולכל המקדים אל פתחו, בלי שום הבדל זמני, בלי שום הבדל אישי לכל ענין כללי וענין פרטי, לכל קשי רוח ומר לבב, ולכל נפש עיפה, והיא מוצאת את מרגועה.
אמנם מה מפליאה היא הנהגתו בחיים היום-יומיים, ציציותיו ותפילין על ראשו, העט בידו האחת והספר בידו השניה, המוח עובד, מתעמק, היד כותבת, והפה משיב נכוחים מענה רך לשואל, המבקש והדורש העומד מן הצד.
הרי כל זה, הפרשה הקטנה של רשימות אחדות מחיי ראש רבנינו זה, הרי זה מכריח אותנו סוף כל סוף, לומר על אשיות פלאית זו, את המלה האחרונה: איש אלוקים!
[מתוך השבועון 'קול יעקב' תרפ"ה גליון י"א].
אהבת הצמחים
סיפר מר אפרים הראובני ז"ל:
"את יחסו הנלבב של הרב קוק, ז"ל, לצמחי הארץ, יחס של אהדה רבה, אהבה טבעית ואהבת קודש, הכרתי מכמה וכמה שיחותיו אתי, שזכיתי להן בזכות עבודתי בצמחים האלה. אציין עובדה אחת:
כשהיינו אני ורעיתי בניו-יורק של ארצות הברית לפני כארבע עשרה שנה, ראינו זכות לעצמנו להביא לרב קוק שהיה אז באמריקה, מהצמחים שהיו בידינו מארץ ישראל. הוא נטל את הצמחים בידיו ונשקם מנשיקות פיו.
כמה משיחותיו בימות החול ומדברותיו שב"שלוש סעודות" ונאומיו היה מתבל במשלים מעולם הצומח. הנה דוגמה אחת:
"הביטו נא וראו", אמר, "השורש בוקע וקודח באדמה ועובד בחובה יומם ולילה באין לו צבע, ירק העלים היפה, ובלא יפעת הפרחים. ובעבודתו המתמדת והנאמנה הוא מביא חיים לצמח. וכך העם בישראל...".
ביתר יחוד היו לוקחים את לבו צמחי התורה. בתפיסתו הגאונית טבעית הבין יפה, שלהבנת דברי הנביאים וחז"ל במקום הנוגעים בצמחים, - בפסוקיהם, סמליהם, משליהם הלכותיהם, אגדותיהם ומדרשיהם - יש צורך להכיר את הצמחים שבדבריהם".
['אוהב ישראל בקדושה' ח"ה, עמ' 86].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
