ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
"אִם חֲלָקִים רַבִּים מֵהִסְתָּעֲפוּת חֶזְיוֹנוֹתֵינוּ יִתְקַטְּנוּ בְּכַמּוּתָם בְּהִפָּגְשָׁם עִם הַמְּצִיאוּת, בְּרֵאשִׁית דַּרְכֵּנוּ, אֵין רַע. הַמְּצִיאוּת אֵין לָהּ כְּנָפַיִם מְהִירִים כְּאֵלֶּה אֲשֶׁר לַחִזָּיוֹן. הַתְּחִיָּה צוֹבֶרֶת אֶת כָּל אִידֵאָלֵינוּ הַנִּצְחִיִּים וְגוֹנַזְתָּם בְּהַתְחָלָתָהּ בְּמַעֲשִׂים קְטַנִּים, בְּהִשְׁתַּדְּלוּת מִתְנַחֶלֶת לְדוֹרוֹת לָשׁוּב אֶל הָאָרֶץ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁזְּכֻיּוֹתֵינוּ וּסְגֻלּוֹתֵינוּ מַמְתִּינוֹת לָנוּ, בְּהִתְיַחֲסוּת שֶׁל כָּבוֹד לְכָל אוֹצָרֵנוּ בֶּעָבָר וְרוּחַ נִשָּׂא לִקְרַאת הִתְרוֹמְמוּת הָאֻמָּה בֶּעָתִיד, הַהוֹלֵךְ וּמִתְעַלֶּה עַל-פִּי חֶפְצֵנוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ... וְאִם גַּם נִדְמֶה בְּכֵהוּת עַיִן שֶׁהֶעָבָר הוּא, לְפִי עִלּוּיֵנוּ הֶעָתִיד, מְעֻרְפָּל, יִזְרַח עָלָיו הָאוֹר וְיִזְהַר וְיוֹצִיא אֶל הַפּעַל אֶת גְּנִיזוֹתָיו..."
(אורות התחייה, ג)
(אורות התחייה, ג)
שבעים וחמש שנים עברו מאז הסתלק מעימנו הרואה הגדול. שבעים וחמש שנים הן פרק זמן מספק בכדי לבחון בפרספקטיבה היסטורית האם חזונו הגדול של הרב הולך ומתממש, או שמא - אם נביט על המציאות הישראלית הסבוכה של ימינו: על הנסיגה מערכי הציונות במדינת ישראל; על משקלו הפוליטי הפוחת של הציבור הדתי-לאומי; על גידולו של המחנה החרדי - האם כל אלה מעידים חלילה על ההפך?
"המציאות אין לה כנפיים מהירים כאלה אשר לחיזיון" קבע הרב לפני כמאה שנה וכלל זה תקף אף לימינו. הציפייה כי אחדות הקודש והחול תמומש באופן 'חלק' וללא משברים, נובעת מחוסר העמקה בדבריו של הרב קוק עצמו. במקומות רבים בכתביו (אורות התחייה, מד; אגרות ראיה א, עמ' קעח ועוד) מתריע הרב כי תהליך התחייה הלאומי עוד יאלץ לעבור נפילות ומשברים רבים והתופעות שמנינו קודם הן חלק בלתי-נפרד מכך.
יחד עם זאת, מבט מעמיק על התרבות הישראלית כיום מצביע על מגמה ברורה: מעולם לא הייתה השפעתו של הרב קוק גדולה יותר מאשר בימינו אנו! מתחת לפני השטח התסיסה גוברת. הכוחות השונים בעם ישראל נמשכים לרעיונותיו של הרב קוק כל אחד בדרכו ועל פי רוב ללא הכרה גלויה. מחד - הציבור החילוני נקלע למשבר ערכים ומחפש תרבות אלטרנטיבית. נכדיהם של גדולי הכופרים בדור הקודם צמאים למעט רוחניות. לעיתים מרווים הם את צימאונם במים דלוחים, אולם ההבנה כי עולם החול כשלעצמו איננו בר קיימא ויש הכרח לאחדו עם עולם הרוח - הבנה זו היא מושכל יסוד בתרבות הישראלית (והעולמית) כיום. לא ירחק היום ואחינו אף ימצאו את מבוקשם בתורת ארץ ישראל בפועל ממש.
מאידך - הציבור החרדי הולך ומשנה את אורחות חייו. השינוי בחברה החרדית הוא כה גדול עד שהם עצמם אינם מסוגלים עדיין להכיר בכך. נכדיהם של גדולי מתנגדי הציונות בדור הקודם ממלאים כיום את ספסלי המכללות להכשרה מקצועית, מצביעים בבחירות, חודרים לשוק העבודה ומחפשים דרכים להתחבר למדינה ולישראליות. רעיונות כדוגמת 'ישוב ארץ ישראל', 'קירוב אחים' ואפילו ביטויים כדוגמת 'כלל ישראל' הפכו להיות כה טריוויאליים אצלם עד שנשכח כי בעת שדיבר עליהם הרב זצ"ל בזמנו זכו הם להתנגדות ולהרמת גבה. לא ירחק היום ובו הכרח החיים יביא את הציבור החרדי ללמוד בפועל את כתביו של הרב ולבסס בהכרה גלויה את השינוי המתרקם אצלו כעת בלא יודעין.
למותר לציין שתהפוכות מעין אלו מלוות בסיבוכים ולעיתים אף בהתנגדות כלפי הציבור המניף ברמה את דגל תורתו של הרב; לעיתים אף חלקים מאותו ציבור מתבלבלים בין חזונו של הרב לבין פשרנות דתית גרידא; או מצהירים על נאמנותם לרעיון אך מוצאים עצמם מפולגים סביב הדרך ליישמו ולכן מוחלשים פוליטית - אולם כל אלה הם משברים זמניים ובמידה מסוימת אף בלתי-נמנעים. עם ישראל כולו, בין אם הוא מכיר בכך ובין אם לאו - צועד בנתיב אותו התווה הרב קוק לפני כמאה שנה.
גם במישור הגלוי השפעתו של הרב קוק רק הולכת וגוברת: מעבר למספר לומדי משנתו בפועל, אשר בעבר הלא-רחוק היו עשרות וכיום הם מונים כרבבות; מעבר למוסדות פרי רוחו המעצבים כיום תחומים רבים במדינת ישראל; מעבר למפעלים המתרקמים כל העת להנגשת משנתו לציבור - הרי מעולם לא היו בעם ישראל כוחות המאחדים קודש וחול יותר מאשר ימינו אנו. בכל תחום אליו נביט: תורה, כלכלה, ספרות, חינוך, תקשורת, מוסיקה, אומנות - נמצא צעירים וצעירות היונקים מאור תורתו של הרב ומטים אט-אט את המציאות הישראלית אל חזונו הגדול (זאת מבלי להזכיר את התחום הצבאי וההתיישבותי, אשר שם כבר 'הוכרעה המערכה' וצאצאיו הרוחניים של הרב הם המובילים). ייתכן כי לניצנים הנראים כעת יידרשו עוד עשרות שנים נוספות על מנת להגיע להבשלה מלאה, אולם הכיוון הוא בלתי הפיך. המהפכה השקטה מתחוללת כל רגע גם בלי שנחוש בכך בשגרה היומיומית.
"אִם חֲלָקִים רַבִּים מֵהִסְתָּעֲפוּת חֶזְיוֹנוֹתֵינוּ יִתְקַטְּנוּ בְּכַמּוּתָם בְּהִפָּגְשָׁם עִם הַמְּצִיאוּת, בְּרֵאשִׁית דַּרְכֵּנוּ, אֵין רַע. הַמְּצִיאוּת אֵין לָהּ כְּנָפַיִם מְהִירִים כְּאֵלֶּה אֲשֶׁר לַחִזָּיוֹן", אבל כבר כעת המציאות 'מצמצת פערים' עם החזון. שבעים וחמש השנים הללו הן רק ההתחלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
