ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- החופש הגדול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
ימי החופש הגדול הם ימים של מבחן עבורנו. לא ברור לנו כמה משימות להטיל על הילדים, כמה חופש לתת להם, כמה כסף "לבזבז" וכד'. בנוסף, יש לנו שני בנים בריאים, אחד עולה לכתה ט' ואחד לכתה ז'. שניהם לא קמים בבוקר, ואנו מיואשים מהתפילות שלהם...
תשובה:
צרת רבים חצי נחמה, או נחמת שוטים, כאן זה באמת לא משנה הרבה. העיקר, הנושא שהעליתם הוא בודאי צרת רבים. מערכת החינוך שלנו פועלת לפי כללים שאימצנו מבחוץ, מאירופה. אילו היתה המערכת מנוהלת עפ"י רוח ישראל, כל החלוקה השנתית היתה שונה. מורים ותלמידים חייבים הפוגות. אבל מן הראוי לסדר אותם סביב החגים, קצת דומה למנהג בישיבות, שיש שלש פעמים "בין הזמנים": סביב סוכות, סביב פסח, ואחרי ט' באב. כך ראוי היה שיונהג גם בגנים ובבתי הספר. כך היו כולם שמחים, והחופשות היו מנוצלות לדברים חיוביים כמו סיוע להורים, שותפות בקהילה וגם נופש. אבל למעשה, הנושא אינו בידינו. בעז"ה כאשר נגיע לנהל את משרד החינוך נבצע את המהפך.
ולענין שהעליתם: בית אינו מקום "סטרילי" שמהלכים בו רק עם כפפות ומסיכת פנים. בית זה מקום של תנועה, של עשייה, של חיים. בחיים, כולם שותפים. בבית יש זכויות ויש חובות. גם ילדים צעירים חייבים לדעת שהם מקבלים המון מהבית, והם נושאים בעול כחלק מהמשפחה, כל אחד לפי יכולותיו. חלק בלתי נפרד מחינוך טוב הוא, לא "לרחם" על הילדים, אלא להטיל עליהם משימות. כך הם אוהבים יותר את הבית, מרגישים "גדולים" וחשים שהבית שלהם ולא כזרים בו. עם זאת, כאמור, גם ילדים זקוקים לחופש. אני מציע להורים לכתוב לוח עם סדר יום: מתי מתעוררים, מתי והיכן מתפללים, ממתי עד מתי עושים עבודות בית, מתי הולכים לבריכה וכד', ובסופו של יום, מתי מכבים אורות והולכים לישון. אפשר לשבת עם הילדים, "ישיבת עבודה משפחתית" כמו שיושבים עם מבוגרים, להציע להם תוכנית של סדר יום, לקבל מהם הערות ומתוך כך להגיע למצב בו הם ירגישו אחריות על סדר יום זה, ויתנהלו לפיו.
ועוד שני נושאים בדבריכם: הנושא הראשון: כסף ל"בזבוז". כסף אינו מיועד לבזבוז. גם מי שהקב"ה העניק לו הרבה, אמור להשתמש בכסף בתבונה, לצרכים נכונים. אם יש למישהו כסף לבזבז, עדיף שיתן אותו לצדקה. אפשר מידי פעם לקנות ממתק או ללכת למופע לא שגרתי בחופש, כדי להרגיש שזו חופשה, אך ילדים אינם אמורים להתעסק כלל בכסף. לסיכום : כסף הוא כלי חשוב. אך אסור להופכו למטרה. לכן, אם יש צורך לילדים, נותנים להם כסף לאותו צורך. אם אין להם צורך, לא נותנים כדי לבזבז.
הנושא השני, התפילות. נושא קשה, שכבר בזמן הגמרא היה מזולזל. "דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם". הדרך שאפשר ללכת בה היא, ע"י קביעת סדר יום, והעברת האחריות באופן מוחלט לילדים. הם חייבים לדאוג לעצמם, להתעורר בזמן וללכת לתפילה. אם הם מבקשים עזרה, כמו צלצול שעון או הערה שלכם, הסכימו, אבל בלי ליטול אחריות. גם אם לא יקומו, ייסורי המצפון יהיו שלהם, ויש בכך להשפיע עליהם לחיוב.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
58 - חנוך לנער על פי דרכו של מי?!
59 - החופש הגדול (מידי)
60 - עבודת ה' במצבים משתנים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
