ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבעתא דנחמתא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
היום אנחנו יכולים לומר שאנו רואים את ראשיתה של הנחמה. דורות על דורות עם ישראל התפלל בכל יום: "תקע בשופר גדול לחרותנו... וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל". 'מקבץ' בלשון הווה, אבל לא היה קיבוץ גלויות, לא היתה עלייה לארץ. היום, כשאנו אומרים ברכה זו, היא ממשית ביותר.
דורות התפללו: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דיברת ובנה אותה בקרוב בימינו בניין עולם... ברוך אתה ה' בונה ירושלים". אבל במשך דורות רבים ירושלים היתה חרבה ושוממה ולא נבנתה. והיום, ירושלים ופרבריה נבנים בתנופה גדולה וברכת "בונה ירושלים" היא ממשית ביותר.
"הרואה ערי ישראל ביישובם אומר: ברוך... מציב גבול אלמנה". היום ב"ה אפשר לומר ברכה זו על יישובים רבים בכל רחבי הארץ. גם בתחום הרוחני יש צדדים של התקדמות. המשבר הרוחני החריף שהרחיק רבים מאמונה - נעצר, ומהפכה רוחנית חיובית מתפתחת והולכת בארץ-ישראל ובעולם היהודי כולו. נפתח שער לדופקי בתשובה. התורה חוזרת לארץ-ישראל, חוזרת לאכסניה שלה, חוזרת למקומה. יש ניצני אורות של נחמה והם מעודדים ומבטיחים.
אבל עדיין זקוקים אנו לדברי הנביא: "נחמו נחמו עמי". יש עוד קשיים גדולים, גשמיים ורוחניים. יש אורות, אבל גם יש חושך רב, התבוללות, כפירה, מתירנות מופקרת, ואיומי השמדה מצד המדינות הערביות הקיצוניות ועוד מדינות רבות התומכות בשאיפות הרעות האלו בשתיקה. אלו סכנות מאיימות בתחום הגשמי. ויש צורך בדברי נחמה מעודדים שהסכנות הגשמיות ובעיקר הרוחניות יחלפו, שכל הזוהמה הרוחנית הזאת תעבור ותחלוף. ומי יכול לנחם ניחומים של ממש, ממי אפשר לקבל ניחומים של אמת? לא מבשר ודם, ואפילו לא מגדולים וחכמים שבבני אדם, אלא מה' אלוקי ישראל בלבד.
אלוקיכם יאמר: "נחמו נחמו עמי", ומשמעות דברי הנחמה האלוקיים היא שהקב"ה פועל בדבריו את הפעולות המנחמות כי "דבר אלוקינו יקום לעולם", והוא משיב את עמו ישראל אליו, לארצו, לאמונתו. כאמור בהמשך ההפטרה: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר... הנה ה' אלוקים בחזק יבוא וזרועו מושלה לו, הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו. כרועה עדרו ירעה, בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא, עלות ינהל". ואז יתברר שהכל היה לטובה, גם החושך, גם היסורים, מהכל יצא אור גדול.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
