ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבועות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת תורקיה
הנושא הכללי - נשבע (שבועת ביטוי) לא לאכול ואכל
[אתמול - כמות האכילה. היום ומחר - מה אוכל (1. מספר מינים. 2. סוג האוכל (לא ראוי ואיסורי אכילה)]
א. משנה - אכל כמה מינים - שבועה אחת - קרבן אחד, שתי שבועות - שני קרבנות.
והחידוש - אפילו שאמר "שבועה שלא אוכל ממין א וממין ב" - נחשב כשתי שבועות.
הדוגמא הראשונה - "נשבע שלא יאכל ולא ישתה" ואכל ושתה - מביא שני קרבנות.
אבל - נשבע "שלא יאכל", שני חידושים: 1. אכילה כוללת גם שתייה. אך בכל זאת: 2. אם אכל ושתה - מביא רק קרבן אחד.
ב. שמואל - שתייה בכלל אכילה
A. מקורות: 1. סברא - אנשים מתכוונים גם לשתייה. 2. פסוקים - בפסוקי מעשר שני אכילה כוללת גם יין. דחייה - אולי הכוונה למאכל עם יין? תשובה - נלמד משכר (1. משכר רק כמשקה (דחייה - יש דבילה קעילית שמשכרת). 2. גזירה שווה מנזיר שזה משקה).
B. מקורות ממשנתנו
1. הגמרא מניחה שאכילה כוללת שתייה, ועל בסיס זה מחדשת שלמרות זאת - בנשבע לא לאכול ואכל ושתה - חייב קרבן אחד.
[קושיא - אם כן למה חייב על שתי שבועות כשנשבע לא לאכול ולשתות - הרי אין שבועה חלה על שבועה?
תשובות: 1. אכן בנשבע שלא יאכל וישתה - מביא אחד. המשנה בנשבע שלא ישתה ויאכל (דחייה - אם כן - למה המשנה לא חידשה שאפילו שנשבע שלא יאכל וישתה מביא רק אחד?).
2. כיוון שאמר גם אכילה וגם שתייה, סביר שבאכילה לא התכוון לשתייה.]
ג. למה כשנשבע על זה ועל זה - זה נחשב שתי שבועות?
A. בפת - בגלל שאמר "פת" בצורה מיותרת [היה צריך לומר "שבועה שלא אוכל פת חיטים, וכן של שעורים..."].
B. במשקאות - אוקימתא שיכל לא לפרט כלל את המשקאות: 1. כשהיו מונחים על השולחן (היה צריך לומר " שלא ישתה את אלו שעל השולחן ואת כל המשקאות מסוגם"). 2. כשחבר הציע לו לשתותם (והחבר כבר פרטם).
C. האם גם כאן ניתן לומר שחייב על 4 שבועות (כמו לדעה אחת ב/שבועת הפיקדון)? רבא - לא! (שהרי אם נאמר שברגע שאמר שבועה שלא יאכל" זאת שבועה כללית - לא נוכל להחיל עוד שבועות, מה שאין כן בשבועת הפיקדון - שם ניתן להישבע כמה פעמיים על אותו דבר).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
