ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלכי ז"ל
הרב יוסף גליקסברג שליט"א רב העיר גבעתים וחבר מועצת הרבנות הראשית
לא קל להעריך חסר של דבר שלא ראינו מעולם כשם שקשה להבין טעם של דבר שלא טעמת מימיך. אנו - שלא זכינו לראות לא את הבית הראשון ולא את השני, חייבים ללמוד ולהשכיל מה נורא היה הוד המקדש בקרב ישראל
בתפילת יום הכיפורים אנו אומרים: "ועתה בעוונותינו: אין לנו לא אשים. ולא אשם. לא בדים. לא גורל. לא היכל. ולא הזיה. לא וידוי. ולא פר חטאת. לא זבח. ולא זריקה. לא חטאת. לא טבילה. ולא טהרה. לא ירושלים. ולא יער הלבנון. לא כיור ולא כנו. לא לבונה ולא לחם הפנים. לא מזבח ולא מנחה. לא ניחוח. ולא נסכים. לא עולה ולא פרוכת. לא כפורת ולא ציץ הזהב. לא קטורת ולא קרבן. לא ריח ניחוח. לא שלמים. לא תודה ולא תמידים: כי בעונותינו ובעונות אבותינו חסרנו כל אלה".
לא קל להעריך חסר של דבר שלא ראינו מעולם כשם שקשה להבין טעם של דבר שלא טעמת מימיך. כשמת משה רבנו ומלך יהושע, הרי רק הזקנים שהכירו היטב את משה, אמרו: "פני משה כפני חמה - פני יהושע כפני לבנה, אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה". כן הדבר באשר לאבל על חורבן המקדש, שלגביו אנו כעיוורים מלידה שאינם יודעים ומכירים את חסרון האור, והם הולכים ומגששים במקלם, ומגיעים איכשהו למטרתם, ואינם יודעים את החוויה של ברכת "יוצר המאורות".
כשנבנה הבית השני, עדין היו מן הזקנים שזכו לראות את הבית הראשון בתפארתו, ובכו על תפארת הבית הראשון. אך מי שלא היה בבית הראשון, יכול היה להתנחם בבית השני. אנו - שלא זכינו לראות לא את הבית הראשון ולא את השני, חייבים ללמוד ולהשכיל מה נורא היה הוד המקדש בקרב ישראל, מה היתה הקדושה, ומה הברכה. מה גדולה היתה השמחה במקום שנאמר בו "כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם" .
"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו החריבו בימיו" (ירושלמי יומא א'). חובתנו להרגיש את החורבן במלוא עוצמתו כאילו המקדש היה לנגד עינינו ואיננו. "וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" (תענית ל').
"היסוד הנושא של כל התחיה כולה"
הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א - ראש מכללת 'אורות ישראל'
פעמים הרבה אנחנו נשאלים על פרטי הלכות שונות אשר יסודם בהררי קודש חז"ליים, מדוע עודם נוהגים בזמן הזה? הלכה היא בידוע שבית דין אשר אינו גדול בחכמה ובמנין מן הקדמונים, אינו יכול לבטל דבריהם. ואולם אכן אנחנו מייחלים להשבת סנהדרין ללישכת הגזית
על שתי קומות בסיסיות ניצבת שאיפתנו להשבת מקדש על מכונו:
הקומה הראשונה , היותר בסיסית: "לעשות רצונך א-לוקי חפצתי" (תהלים מ') - זו הקומה הנהירה לכל: רצונו של יהודי שומר תורה לקיים מצוות, ולענייננו מצות בנין בית הבחירה תחילה ומצוות עבודות המקדש בהמשך. קומה זו משתכללת כאשר נותן אדם דעתו לעובדה שמתוך רמ"ח מצוות העשה דאורייתא, רק מיעוט קטן - כשישים מצוות - הן "מצות מתחייבות לכל איש בהכרח בכל זמן ובכל מקום" (רמב"ם, ספר המצוות, חיתום מנין העשין), ולעומת זאת רבות-רבות מהיתר כרוכות בזיקה ישירה למקדש וקדשיו. עד כדי כך, שמכלל תרי"ג מצוות העשה והלא תעשה, כשליש קשורות למקדש! לשון אחר, היעדר מקדש משמעו היעדר אפשרות לקיים חלק ניכר ביותר ממערכת המצוות שעלינו לקיים.
הקומה השנייה , העליונה ונישאה הרבה יותר, מדגישה את מקומו של המקדש במערך הרוחני העולמי לעת התחייה. שכן, מה משמעות היות המקדש קיים עלי-אדמות ומה משמעות היעדרו?
"הצפיה הפנימית לראות כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם, זהו היסוד הנושא של כל התחיה כולה, לכל סעיפיה הקרובים והרחוקים. אם מבינים אנחנו או לא מבינים... וישראל הקם לתחיה... לקודש קדשו ולהדרת תפארתו הוא נושא את נפשו. ובית המקדש יבנה והיכל יווסד וכהנים ישובו לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם וישראל לנויהם" (מרן הראי"ה קוק זצ"ל, מתוך כרוז למען ישיבת 'תורת כהנים').
ועוד קומה מאוד חשובה נכון להזכיר , גם אם אינה הדוקה למקדש, אך היא נכרכת בו והיעדרה בהחלט משפיע על אורחות חיינו היומיומיים: "השיבה שופטינו כבראשונה" - סנהדרין! פעמים הרבה אנחנו נשאלים על פרטי הלכות שונות אשר יסודם בהררי קודש חז"ליים, מדוע עודם נוהגים בזמן הזה בעוד שמאוד מתקבל על הדעת ששינוי סיבות ונסיבות יכול היה אולי להוביל לשינוי, אם לחומרא ואם לקולא ואם אפילו לביטול. כמה וכמה תשובות בדבר אך המרכזית שבהם: היותנו נתונים כיום הזה ב'נכות' הלכתית. הלכה היא בידוע שבית דין אשר אינו גדול בחכמה ובמנין מן הקדמונים, אינו יכול לבטל דבריהם. לכן, מתוך שאנחנו מקבלים על עצמנו באהבה את נועם עול כללי ההכרעה המחייבים, אנחנו ממשיכים לשמר חמורות וקלות. ואולם אכן אנחנו מייחלים להשבת סנהדרין ללישכת הגזית בעגלא ובזמן קריב, ובדרך זו ייצוב המערכת ההלכתית המקיפה והכוללת כדת וכדין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
