ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
א. המשך דיון במשנה בעמוד הקודם
A. למה המשנה לא הזכירה שעובר גם על זורע ביו"ט?
כי אין חילוק מלאכות ביו"ט, ויהיה חייב רק על אחד מהם (ואת המשנה שאומרת שמבשל גיד הנשה בחלב עובר גם על בישול וגם על הבערה ביו"ט - נשנה ונאמר שעובר על איסור אחר ולא הבערה (אכילת נבלה, הנאה מעצי אשירה, שריפת עצי הקדש).
B. למה המשנה לא הוסיפה את שבעת האיסורים הבאים - חורש וזורע ליד נחל איתן (עגלה ערופה), מוחק שם ה', תולש סימני צרעת, הזיז החושן מהאפוד, הזיז את בדי ארון העדות מהטבעות, מחרשה עשויה עצי אשירה, קצץ עצי פרי בלי סיבה.
C. למה לא הוסיפו את האיסור שנשבע לא לחרוש את השדה (גם בחול - ואז האיסור חל גם על יו"ט)? 1. לא הזכירו איסורים שניתן להישאל עליהם (דחייה - ניתן להישאל גם על נזירות). 2. לפי המשנה השבועה לא חלה גם כשזה איסור כולל (כלומר שכולל גם את ימי החול).
ב. כלאיים בבהמות
הקדמות: 1. פסולי המוקדשים הם גם חול וגם קודש. 2. איסור כלאיים בבמה זה לא רק שני מינים ממש, אלא גם קדוש וחול.
חידושים: 1. ר' הושעיא - גם חול/קודש עם פסולי המוקדשין זה כלאיים. 2. ר' יצחק - גם הבהמה עצמה שהיא מפסולי המוקדשין - היא כלאיים עם עצמה!
ג. מספר המלקות
A. מקסימלי - ר"י - 40 (ואת ה-40 מקבל על גבו בין השכמות), רבנן - 39 (...במספר, ארבעים..."), בפועל - לפי אומדנא כמה יכול לקבל בלי למות.
B. לא עושים אומדנא חדשה:
במשנה - אם טעו באומדנא הראשונה - אם כבר התחיל לקבל מלקות לפיה - לא נעשה אומדנא חדשה, ונפטור אותו במה שקיבל (כלומר: אם צריך לקבל פחות מהראשונה - לא יקבל כלום, ואם יותר - נסתפק במה שקיבל).
בברייתא - אם מצבו הבריאותי השתנה ולכן האומדנא השתנתה, כיוון שהאומדנא הראשונה לא היתה טעות, לא נעשה אומדנא חדשה אפילו אם עוד לא התחיל לקבל מלקות לפי הראשונה.
ד. האם ניתן לתת מלקות על שני איסורים יחד?
במשנה - כן - כשמקבל 42 ומעלה (39 על חטא אחד, 3 ומעלה על חטא נוסף).
בברייתא - לא - כשאמור לקבל 41 ומטה, אז יקבל 39 על חטא אחד, יתרפא, ויקבל שוב 39 (או לפי האומדנא) על החטא השני)
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
