ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- נושאים שונים
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
" מתני' . היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה, קרוב לה - מגורשת, קרוב לו - אינה מגורשת, מחצה על מחצה - מגורשת ואינה מגורשת. וכן לענין קדושין... גמ' . היכי דמי קרוב לה, והיכי דמי קרוב לו? ... רבי יוחנן אומר: קרוב לה - שנינו אפילו מאה אמה, וקרוב לו - שנינו אפילו מאה אמה. היכי דמי מחצה על מחצה? אמר רב שמן בר אבא, לדידי מיפרשא לה מיניה דרבי יוחנן: הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשומרו - זהו קרוב לו, היא יכולה לשומרו והוא אינו יכול לשומרו - זהו קרוב לה, שניהם יכולין לשומרו, שניהם אין יכולין - זהו מחצה על מחצה. ... אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, כדי שתשוח ותטלנו, ואת לא תעביד עובדא עד דמטי גיטא לידה."
הרמב"ם פסק את דברי רבי יוחנן ושמואל, וזו לשונו בהל' גרושין פרק ה' הלכה י"ג-י"ד:
"זרקו לה ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם, קרוב לו אינה מגורשת, היה הגט מחצה למחצה וממחצה למחצה עד שיהיה קרוב לה הרי זו ספק מגורשת , היה קרוב לה כדי שתשוח ותטלנו הרי זה פסול עד שיגיע הגט לידה ואחר כך תנשא בו לכתחלה.
כיצד הוא קרוב לו, היה הוא יכול לשמרו והיא אינה יכולה לשמרו זה הוא קרוב לו, שניהם יכולין לשמרו או שניהם אין יכולין לשמרו זה הוא מחצה למחצה."
כיצד הוא קרוב לו, היה הוא יכול לשמרו והיא אינה יכולה לשמרו זה הוא קרוב לו, שניהם יכולין לשמרו או שניהם אין יכולין לשמרו זה הוא מחצה למחצה."
אולם הרי"ף השמיט את דברי רבי יוחנן. ויש לברר מדוע, שהרי יש נפק"מ מכך?
שיטת הרי"ף
לשיטת הרי"ף, רבי יוחנן סבור כשיטת רבא בגיטין דף ע"ט בגט שנפל על גג של השכן. רבא סבור שם ש"ידה" שבגט אין פרושו חצרה ששייכת לה, אלא מקום שנמצא בשליטתה. לפיכך, מכיוון שהגט נמצא בשליטתה - היא מתגרשת למרות שהגט בגג של השכן. לשיטת הרי"ף, דברי רבא באים בהמשך לשיטת רבי יוחנן שאם האשה שולטת בגט - אפילו ממרחק של מאה אמה היא מגורשת.
לפי הבנת הרי"ף שמואל חלוק על רבי יוחנן, והוא סבור - ש"ידה" שבגט פרושו חצרה. ואם הגט נפל סמוך לה ברשות הרבים - המקום נחשב ל"חצירה" לגבי גט; למרות שארבע-אמות של אדם קונות לו רכוש רק בסימטא.
ייתכנו כמה אופנים להסביר מדוע קיים הבדל בין קניית גט לבין קניית רכוש:
א. ההלכה שהאשה מתגרשת (ומתקדשת) ברשות הרבים היא תקנת חכמים מיוחדת; וכן מבואר בחידושי הרמב"ן בגיטין שם. 1
ב. אין זו תקנה מיוחדת; אך צריך שלכל הפחות יהיה מקצת קנין. ברשות הרבים השטח קנוי לכל אחד כדי לפוש ולסדר את משאו, ואי אפשר למחות במי שנח זמן קצר. ודי בזמן הקצר הזה כדי לקנות את הגט ולהתגרש בו. אולם בגג של השכן - אין די בכך שאין ידוע לנו שהוא מקפיד; ומכיוון שאם יקפיד חובה לשמוע לו - המקום הזה אינו משויך לה בדעת האנשים.
שיטת הרמב"ם
נראה שהרמב"ם סבור, ששמואל חלק רק במקצת על הסברו של רב שמן בר אבא, והצריך "כדי שתשוח ותטלנו" רק בגיטין. לשיטת שמואל, הגט הוא לחובתה, וחסר את רצונה לשמור אותו. וגם אם תאמר שהיא חפצה בו, שמא חזרה בה או שמא היא משטה בו. ולכן, צריך שיגיע הגט למצב שמירה מירבי; שיהיו האנשים בדלים ממנו גם לולי רצונה לשומרו; דהיינו - "כדי שתשוח ותטלנו".
אך בקידושין, כשהאשה גילתה שהיא חפצה להתקדש, היא מקודשת במרחק מאה אמה; אם היא מסוגלת לשמור ולא הוא. בקידושין, רצונה לשמור - גורם לגט להשתמר. וכן מבואר בהלכות אישות פרק ד' הלכה כ"ב:
"היו עומדים ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם וזרק לה קידושיה קרוב לו אינה מקודשת קרוב לה הרי זו מקודשת, מחצה למחצה או שהיו ספק קרוב לו ספק קרוב לה ואבדו קודם שיגיעו לידה הרי זו מקודשת בספק. כיצד הוא קרוב לו וקרוב לה, כל שהוא יכול לשמור אותן והיא אינה יכולה זה הוא קרוב לו, היא יכולה לשמור אותן והוא אינו יכול זה הוא קרוב לה, שניהן יכולין לשמור אותן או שניהן אינם יכולים לשמור אותן זה הוא מחצה למחצה."
אולם הרי"ף השמיט את דברי רבי יוחנן בהלכות קידושין, מפני שהוא סבור ששמואל חלוק עליו לגמרי. ולשיטת שמואל, בגיטין קיימת דרשה מיוחדת "ידה" שמרבה צורך ב"חצר" לאישה, ושטר קידושין נלמד מגט. ולכן צריך מצב שיהיה דומה לגיטין כלומר - כדי שתשוח ותטלנו.
^ 1.לדעת הרמב"ן התקנה היתה בשעת השמד. ולכאורה יש להקשות מדוע לא הביא הרי"ף הסבר מעין זה במפורש; ואולי אין זה משיטת הרי"ף להביא הסברים מעין אלו. ואולי יש מקום לומר בדעתו - שאין זו תקנה שתוקנה בשעת השמד; אלא טובת כל אשה שאם בעלה זרק לה גט וברח, שלא תהיה עגונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
