ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אהבת הארץ והחטא החמור של מוציאי דיבתה, זועקים מפרשתנו. בעקבותיה עוסקת ה"קומה התורנית" השבוע בשאלה - איך מקרבים את אהבת ארצנו והקשר אליה, לשומרי התורה והמצוות בציבור החרדי?
פרסום תורני
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' וראש ישיבת בת - ים
שואל הרמב"ם בספר המצוות איך מגיעים לאהבת ה', ומשיב בשם הספרי: "לפי שנאמר: ואהבת את ה' אלוקיך איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה... שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם". ומוסיף הרמב"ם: "הנה ביארנו לך שבהתבוננות תעלה בידך ההשגה ותגיע ההנאה ותבוא האהבה בהכרח". כלומר, על-פי דברי הרמב"ם הדרך לאהבה נפתחת בהתבוננות, המביאה להשגת חשיבות הנושא, ומתוך-כך ההנאה מהזכות שלנו להתחבר אליו ובזאת תגיע האהבה והמסירות.
אלפי שנים לא עסקו בבתי המדרש בחלקי התורה המבררים את מעלת הארץ, מלבד מיוחדים וגדולים - שבזכות שלמות מעלתם לא הסתפקו בלימודים הנצרכים לחיי היומיום בגלות, ועסקו גם בלימודי אמונה ותיקון מידות, ובלימודים העוסקים בשלמות האומה ולא רק בשלמות הפרט. אך רוב הלומדים ויראי ה' שֹמו רוב זמנם ומענם בשאלות ההווה. על-כן רוב הספרים שנתחברו היו על פי הנדרש מן ההמון, וכמעט שלא נכתבו ספרים בענייני קדושת הארץ ומעלת יישובה. יצאו מן הכלל שאלות הקשורות במצוות התלויות בארץ שהיו קצת מעשיות. בדורות האחרונים ובמאת השנים האחרונות זכינו ונתרבו הספרים העוסקים בשביעית, תרומות ומעשרות ואיסורי ערלה וכלאיים.
לכאורה הדרך הראויה להגביר את אהבת הארץ היא לפרסם את מעלתה מתוך כתבי הקודש הכתובים והמסורים, דא-עקא שפירוד הלבבות שנוצר בין הציבור החרדי לזה הציוני דתי מונע כמעט כל פרסום שייכתב על-ידי תלמידי-חכמים ציונים, והוא לא יזכה לתשומת-לב בין הלומדים החרדים.
על-כן נראה לעניות דעתי שטוב להוציא מחדש את הכתבים המעטים שנכתבו על חיבת הארץ על-ידי גדולי התורה קדמאי ובתראי בצורה יפה ומהודרת, מושכת לב ועיניים, ולהשיג עליהם הסכמות מגדולי התורה המקובלים על הכל. כך נזכה שירבה עסק התורה בארץ ובענפיה ועיסוק זה יהדק ויעמיק את הקשר לארץ הקודש.
גם יצירת מפעלי מזון המהודרים בכשרות בתוך ישובי ההתנחלויות, כשם שהיה בגוש קטיף ת"ו, יוכל להביא לביקורים במקום ולצריכת המוצרים, ומתוך כך יהיה בבחינת בור ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן. ועם המעט של מעשי ידנו נזכה לסיעתא דשמיא שייערה ה' רוח ממרום וימלאו הלבבות באהבת הארץ, בדרך שתחיש את גאולתנו כדברי רבי יהודה הלוי: "כי ירושלים תיבנה כאשר ייכספו לה הלבבות תכלית הכוסף".
כדאי גם לדעת שחשוב להעמיק אהבת הארץ ממקורות התורה גם בקרב הציבור הדתי ציוני, ולא תהיה אהבתו אליה כאהבת הגויים את ארצם אלא אהבת הקודש כראוי לישראל עם קדושים.
דרך הרגליים!
הרב מנחם ברוד שליט"א - עורך 'שיחת השבוע'
מהי בעצם 'אהבת הארץ'? כל עם מטפח את אהבת המולדת, ומנסה לקשור את בני העם אל ארצו. הצרפתי אוהב את צרפת, הרוסי גאה באימא רוסיה, האמריקני קשור לערבות אמריקה, וכך בכל עם על-פני תבל.
אהבת הארץ בעם היהודי היא בעלת משמעות עמוקה לאין-שיעור. בעבורנו זוהי קודם כל ארץ הקודש, הארץ שהקב"ה בחר מכל הארצות וש"עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". אנחנו אוהבים את ארץ-ישראל בגלל שהיא 'פלטרין של מלך', בגלל קדושתה והמצוות המיוחדות הקשורות בה.
אלא שקדושת הארץ אינה סותרת את האהבה הגשמית הפשוטה לנופיה, לפריה ולתנובות שדותיה, להריה ולבקעותיה, לשביליה ולמשעוליה . כשהתורה מתארת את שבחה של הארץ היא מדברת על "ארץ זבת חלב ודבש", "ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר".
החיבור הזה לפעמים אינו פשוט כל-כך. יהודי שמתייחס לארץ-ישראל ברגשות של קדושה עלול לחוש כי דיבורים על נופים ונחלים וטיולים עם תרמיל ומימייה - יש בהם משום ערבוב חול וקודש. צריך לעשות את החיבור הזה בעדינות, מתוך הבנה שלמעשה אין סתירה בין השניים, וכי האהבה לארץ-ישראל הרוחנית צריכה להשתקף גם באהבה לארץ-ישראל הגשמית.
חלקים גדולים בציבור החרדי אינם נוהגים להתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה. הם שקועים בד' אמות של תורה ואינם יוצאים לטיולים. יש מהם שהטיול האחרון שעשו היה בימי לימודיהם ב'חדר'. התוצאה עלולה להיות שמה שרחוק מהעין גם נעשה רחוק מהלב. דרושה כאן פעילות המותאמת במיוחד לציבור הזה, כדי לגרום גם לו לחוש את הארץ דרך הרגליים.
עבודה גדולה מהסוג הזה עשו מחדשי היישוב היהודי בחברון. הם מצאו את הדרך להתחבר אל המוני הציבור החרדי, ופתאום התחלנו לראות רבבות יהודים חרדים נוהרים לחברון. בשעות מבחן הקשר הזה עמד לימין היישוב היהודי בחברון, ואישי-ציבור חרדיים הפעילו לחצים גדולים על מקבלי ההחלטות לבל יפגעו ביישוב.
יוזמות כאלה דרושות כדי לקרב את הציבור לעוד ערים ויישובים ברחבי יהודה, שומרון והגולן, מתוך הקפדה לשלב את קדושת הארץ בנופיה ובאתריה. אין ספק שיוזמות כאלה ימחקו את הביטויים 'שטחים' ו'אדמות' כשמדובר בארץ-ישראל, נחלת עולם לעם עולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
