ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ראש חודש
אי-אפשר להתעלם מהמשמעות שיש ללוח, לאיזה מנין מונים את הימים ואת השנים.
אל יאמר אדם, מי חושב על הכוונה שהיתה לממציאי הלוח, הכוונות שלהם לא מעסיקות את אף אחד. השימוש בלוח הלועזי אין בו כל אידיאולוגיה, זה פשוט נוח, זה אפילו הכרחי, כי אנו כאן במדינת ישראל לא חיים לבד, אנו קשורים בקשרים רבים עם מדינות המערב; באירופה ובאמריקה משתמשים בלוח זה, על-כן גם אנחנו צריכים להשתמש באותו לוח. זה נוח מאוד שיש לוח אחיד ואם אנחנו לא נשתמש בלוח זה, זה יסבך את כל החשבונות, זה יגרום להרבה בלבולים, ולמה צריך לסבך ולבלבל. אחידות הלוח, מנין תאריכים אחיד זהו עניין טכני ארגוני, זה עניין של נוחיות ואין לקשור זאת בשום אידיאולוגיה ובשום כוונה מעבר לחישובים הטכניים.
אל יאמר אדם שאין לדבר משמעות רוחנית. אולי אין כוונה לתת לנוהג הזה משמעות רוחנית, אך בלי כוונה, השימוש בלוח מסוים יש לו משמעות ערכית. אי-אפשר לנתק בין הסדר הכלכלי והארגוני ובין האידיאולוגיה והרעיונות. סדרי הכלכלה והמסחר, והתכניות הציבוריות הרוחניות נקבעות בתכניות שנתיות. אם מערכות הכלכלה והמיסוי נקבעות לפי מסגרות שנתיות, ממילא גם התכניות הערכיות, הרוחניות והחברתיות מתוכננות לפי תכניות שנתיות. התכנית השנתית של הכל מתחילה מתאריך מסוים, והתאריך הזה מקבל משמעות ערכית.
כאשר מגיעה סוף השנה הכלכלית, נעשים סיכומים של העבר ונערכים לקראת העתיד. בפרק זה יש תחושה של סיום שנה, והתחלה חדשה. עושים חשבון נפש וזה כבר גולש לענייני הרוח. לנו, העם היהודי, יש עולם רוחני עשיר משלנו, והעולם הרוחני שלנו קשור בלוח עברי ייחודי, וראש השנה היהודי הוא אחד בתשרי, זה הזמן לסיכום השנה בכל התחומים, לחשבון נפש, לתשובה, לתיקון. לבחון מה פעלנו ומה עשינו במשך השנה, מה היה מוצלח וצריך להמשיך בו, ומה טעון שיפור.
לא במקרה נקבע בלוח העברי שראש השנה הוא באחד בתשרי. הכוונה היא למנות את ימי השנה ואת מנין השנים מזמן בריאת העולם על-ידי הקב"ה, כפי שנמסר לנו בתורה. להבדיל, לא במקרה הלוח הלועזי הנקרא "אזרחי" קבע את מנין השנים שלו כפי שקבע, אלא בכוונה להפוך את יום לידתו של אותו פושע ישראל ממציא דת הנצרות שהנוצרים עשו אותו לאלהים שלהם, לעשות את היום הזה ליום עיקרי שממנו מתחילה הספירה של השנים.
מאחר שהמערכות הכלכליות והחברתיות והרוחניות קשורות זו בזו, ומאחר שהם קשורות בזמן, יש משמעות גדולה לבחירת הלוח.
אכן הגיע הזמן לחזור ולהשתמש יותר ויותר בלוח העברי.
הלוח העברי הוא הלוח שלנו, ולנו יש ארבעה ראשי שנים: באחד בניסן ראש השנה למלכים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות וכו', ובט"ו בשבט ראש השנה לאילנות.
זהו הלוח שלנו. לוח מציאותי, קשור בטבע, בעונות השנה, אשר נקבע על-ידי יוצר הטבע.
להרחבה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, לחץ כאן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
