ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
יש לנו בן בכתה ב'. עד כה היה הולך בשמחה לבית הספר. בשבועות האחרונים הוא עושה "שביתה": לא רוצה לקום, לא רוצה להתלבש ולא ללכת לבית הספר. התייעצתי עם בעל מקצוע שאמר לי שאסור לוותר לילד, והוא חייב ללכת לביה"ס. אנחנו כשבועיים במריבות מתישות איתו, הוא בורח, אני רודפת אחריו וכד'. ממש אין לי יותר כח. מה לעשות?
תשובה:
יש כללים רבים בחינוך. החכמה והנסיון שלנו צריכים ללמד אותנו אימתי להפעיל ולהשתמש בכלל מסוים, ואימתי להשתמש בכלל אחר. לעיתים, הכללים הללו נראים כסותרים זה את זה, אבל אין ביניהם סתירה אמיתית מפני שכל כלל שייך למצב אחר. גם בדברי חכמים אנו מוצאים כללים סותרים. למשל: הכלל ש"אין למדים הלכה ממעשה". ולעומתו, כלל הפוך: "מעשה רב" (עיין בבא בתרא ק"ל). כלומר, כלל ראשון אומר שאם ראינו תלמיד חכם נוהג באופן מסוים, אין ללמוד ממנו. הכלל השני אומר להיפך, שאם ראינו תלמיד חכם נוהג כך, זו ההלכה. מה שנראה כסתירה, אינו סתירה. מפני שהכלל הראשון מתייחס למקום בו איננו יודעים את טעמו של הנוהג, והשני מתייחס למקרה בו אנו יודעים את טעמו.
בדומה לזאת, כפי שכתבתי, יש שני כללים סותרים בחינוך: האחד, הצבת גבולות. והשני, הסתלקות מאחריות והעברתה לבן. מחד, חובתנו כהורים ללמד את ילדינו לסור מהרע ולעשות טוב. הגבולות פירושם, "סור מרע". אנו כהורים, מסמנים לילדינו גבולות וקוים אדומים אותם אסור לעבור. כך גם במצוות התורה, לא לאכול בשר וחלב, לא לחלל שבת, כל אלו הן חלק מ"סור מרע". בהצבת הקוים האדומים, אנו למעשה נוטלים אחריות על הבן, להזהירו ולחנכו שיקבל על עצמו את הגבולות הללו. לעומת זאת, כלל גדול בחינוך הוא, לתת אמון בילד, לסמוך עליו, ולהשתדל בכל גיל, לפי יכולתו, להעביר אליו את האחריות.
במקרה שלכם, זוהי ממש הדילמה: האם נכון להשאיר בידכם, ההורים את האחריות על כך שבנכם יקום, יתלבש, ילך לביה"ס וכו'. או שנכון לנהוג לפי הכלל ההפוך: לסמוך עליו, לדעת שהוא בודאי רוצה טוב, וחלק מהטוב הוא ההליכה לביה"ס. ומתוך כך להעביר אליו את האחריות לכך. אותו איש מקצוע אשר איתו התייעצתם, ניתח את התמונה לפי מה שעיניו רואות. והרי אנו רואים שהילד אינו נוטל אחריות על ההליכה לביה"ס. ממילא, אין מנוס מכך, שאתם כהורים תיטלו את האחריות, תציבו גבולות ברורים, ותחייבו את הבן ללכת לביה"ס. לדעתי, ניתוח זה הוא רק חיצוני. אם נעמיק יותר נמצא, שהבן מעוניין מאד בתשומת הלב של הוריו. כמו כל ילד הניזון ושמח כאשר הוא מקבל תשומת לב. אלא שהוא מצא, שאם יתנהג באופן שלילי יקבל תשומת לב מרובה פי כמה. לכן, למרות שהוא מאד רוצה לעשות טוב, ואנו יכולים לתת בו אמון שאכן רצונו ללכת לבית הספר, בפועל החליט הבן שלא ילך, כדי לזכות לתשומת לבכם. ואכן, תוכניתו הצליחה מאד. ודאי תודו שבשבועות האחרונים הרבה תשומת לב ואנרגיה הנכם משקיעים בסוגיית הליכתו לביה"ס. עבורו זה הישג מצוין, שהרי רצונו הוא לזכות לתשומת לב.
אם כן, תפקידכם לפעול לפי הכלל השני: להעביר אליו את האחריות, ואחרי שהנכם מעירים אותו בבוקר, לכו לענייניכם, ואל תתעניינו כלל בשאלה אם הוא מתלבש, מסתדר, הולך וכד'. כך הילד יבין מיד שהוא איבד את תשומת הלב של הוריו, וממילא יגבר בו הרצון הטוב ללכת לבית הספר.
(הערה: ההורים אכן נקטו בדרך זו, וכבר למחרת הילד "רץ" לבית הספר).
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
52 - חינוך הקטנים למצוות - מתי ועד כמה
53 - הקו שבין סמכות הורית לאחריות הילדים
54 - ילדים משקרים?!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
