ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- עבדו את ה' בשמחה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
נראה שהעובדה שההצלה והנס בפורים באו בדרך מקיפה וכוללת - כלל ישראל כולו בגזרה של להשמיד להרוג ולאבד חס וחלילה, וכן שהופעת הנס והתשועה באה בהתהפכות גמורה. גם האמצעים וגם התוצאה שאמור היה הרע לעשות בהם שימוש - הלבוש והסוס, העץ וטבעת המלך, היום שנפל בו הפור להרוג בשונאיהם - נהפכו בעצמם מיגון לשמחה - הביאו את חז"ל לתקן את הלכות היום בדרך מיוחדת אשר ניתן לסמן בה שתי מדרגות האחת גלויה יותר- בחינה של פרסומי ניסא וחיזוק האחדות בישראל, והאחרת- שמחה עליונה- סוד עליון- עד דלא ידע. ושתיהן קשורות זו בזו.
קריאת המגילה וסעודת פורים הן באופן פשוט מצוות הבאות לבטא את מלוא ההודאה על התשועה הנפלאה לה זכינו וקריאתה זו הלילא והסעודה - כסעודת הודאה. גם מבחינה זו אנו מכירים כי מקור התשועה הוא נצח ישראל- כי חודש אדר נהפך להם מיגון לשמחה. ומסביר המהר"ל - (באור חדש בכמה מקומות) כי מצד חודש אדר שהוא סוף החודשים יש בו בחינה שהוא חס וחלילה סוף לישראל, אבל יש כאן גם כן צד בחינה שיש להם הקיום הנצחי- כי מצד הסוף הם אל ה' יתברך ומצד ה' יתברך יש להם הקיום הנצחי.
ומכאן כל צד האחדות המואר כל כך בפורים - טשטוש גמור של המדרגות והסרת המחיצות- משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. מצוות אלו עוזרות לנו לתפוס שאין לנו ענין כך בהודאה על הנס שהתרחש לשעתו אלא שהשמחה היא בקדושת הקיום הישראלית בעצמה- שנחשפה כאן על ידי הנס והיא בעצמה היוותה את יסוד ההתהפכות אשר בנס. "כנסת ישראל אשר בעומק חפצה איננה מחולקת מהאלוקות כלל" (אורות ישראל) היא מסוגלת להפוך גם את עומק הרשעה הגמורה אל התיקון הגמור- הכוח הזה גנוז בתוכנו והוא זורם מכל יהודי לחברו. כל אחד מישראל הוא חתיכה ממש של הכוח הכללי- ורק על ידי צירוף הכוחות כולם תופיע האומה בתפארתה, והשמחה באה מן הכל אל הכל. אבל בעוד שבצד זה של פורים, הצד הנגלה, באה ההודאה והשמחה הגדולה דווקא בהבחנתה מן הגזירה- ובישועת ההצלה ממנה, הרי מכאן המבוא אל המדרגה העליונה יותר של פורים - החייב איניש לבסומי - שהיא כעין "עיצומו של יום"- שמחה עצמותית הבאה מכוח החיים הישראלי המיוחד המאיר ביום זה- "ליהודים הייתה אורה- זו תורה" - והדור קיבלוה בימי האחשוורוש- ןמתגלה התורה במובנה העליון המאיר- כפי שהיא בעצם "רוחניות החיים האמיתי של כנסת ישראל" (אורות התורה פ"ב).
זוהר קומת החיים קביעא וקיימא בתוכינו (עיין גם עין אי"ה שבת פ"ו אות קי"ד) אשר דווקא מתוך הארת הכלל וחיבור הלבבות שביום זה אנו זוכים לגלותה.בחינות מיוחדות של נצח- "זכרם לא יסוף מזרעם שכל המועדות עתידים להבטל וימי הפורים אינם בטלים" "שהארת פורים גדולה מאוד" "והנה הארה זו לא היתה לא בשבת ולא ביום טוב אלא בפורים לבד וכו' כי תמיד נשאר הארה זו בזמן הזה של ימי הפורים ולא תתבטל" וכו' "כי היא הארה אשר מעולם לא נהיתה כמותה" (מהערות הרצי"ה לעולת ראי"ה).
כאן מתבהרים מושגי החיים מתוך האמת הפנימית אשר תפיסות הדעת המורגלות כך מצמצמות אותה. הנשמה והגוף מאירים כאחת, גדול וקטון שם הוא שמים וארץ נשקו. מי שמכין את לבבו וזוכה להרגשות העליונות הללו- אשרי חלקו.
הבדיחותא משמשת כשער ומבוא לשתי הבחינות: גם להסרת המחיצות וטשטוש המבדיל והמפריד החיצוני שבין יהודי לחברו, וגם כמבוא כניסה אל ההיכל הפנימי, וכעין זה מבאר הרב קוק זצ"ל (בעין אי"ה שבת פ"ח סעיף ח') שהבדיחותא פעמים שהיא מופיע במבטו של המסתכל מעולם נהדר ונאדר אל עולם חול וחלוש- טרם התאחדו והוארו יחדיו- כאשר משתאים על גודל המרחק ועל קצוות הנראים כאילו אינם ניתנים להתחבר... אבל בבוא ההתעלות אשר מעל לכל גדול וקצב, הצמאון האלוקי מתגדל- אז תתענג הנפש על אור ה' וטובו והדר קודש מופיע עליה- אור עצמיות הפנימית- כח הכלל.
השעות היקרות הללו אשר עומק הלפנים מן הדעת מאיר בתוכן, ערך יקר מאוד להן, הן מרומות אותנו מעל לכל החולשות במורגלות ומעניקות לנו מנות חיים אשר הארותיהן נמשכות והולכות על פני כל השנה כולה.
הרב אליהו ברין
ראש כולל הלכה בישיבה הגבוהה בית אל.
אורות התורה – הרב אליהו ברין השפעת לימוד התורה על כנסת ישראל
אורות התורה פרק ב, פסקאות ה, ו, ז (שיעור 5)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
