ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
במובן זה, חודש אדר תמיד מסמל התחלת תקופה של רגיעה וביטחון ביהדות, בעם היהודי ובהשגחה העליונה שמרחפת ממעל ושומרת עלינו. זה חודש של חיוניות מחודשת, של אמונה ותחושת תכלית. בחיים היהודיים השמחה תמיד מלווה בטקסים ופולחנים ובחיזוק ערכי היהדות ואמונותיה. על אף שחג הפורים עצמו נמשך רק יומיים, אווירתו ושמחתו שורות על חודש אדר כולו. לכן אמרו חז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה", מראש חודש אדר אנחנו כבר מצווים להגביר את תחושת השמחה, האמונה והאופטימיות. אירוע שמח משפיע על האווירה לפני וגם אחרי היום המסוים שבו הוא חל. חודש אדר כולו נחשב, לפיכך, כיחידה אחת של זמן של בשורות טובות ואירועים משמחים. החודש כולו מקבל את הצביון השמח של ימי החג שחלים בו.
אדר הוא גם החודש האחרון של החורף. לכן הוא מבשר על בואו של מזג האוויר נעים יותר, על בואו של האביב באקלימה של ארץ-ישראל. הגם שעל אירופה ואמריקה עובר השנה חורף קר מאוד, מושלג ועתיר רוחות, כאן, בישראל, חווינו חורף מתון שפזורים בו מדי פעם בפעם ימים מבורכים של גשם נותן חיים. במובן הזה, חודש אדר עוזר לנו לשאת עיניים בתקווה לימים טובים יותר מבחינת מזג האוויר. אדר הוא האור שבקצה המנהרה של החורף הקר והקשה עם ימיו הקודרים.
אין ספק שבני אדם מושפעים מהאקלים במקום מגוריהם. החשכה ששוררת בחורף בחלקים הצפוניים של כדור הארץ תורמת לשיעורים גבוהים יותר של דיכאון, התאבדויות, שתיינות והתנהגויות שליליות אחרות. לבני אדם טוב באור השמש ובחום יותר מאשר בחושך ובשלג ובקור שחודר לעצמות. השינוי הגדול והמתמשך של מעבר האוכלוסייה בארצות הברית, למשל, לאזורי המערב והדרום החמים יותר מעיד על עובדה זו. בואו של חודש אדר, מעבר לחג הפורים שחל בו, הוא כשלעצמו עניין שמעורר תקווה ואופטימיות. מעתה השמש תזרח יותר שעות וביתר שאת.
כפי שאתם מבינים, שום דבר במאמר המבריק שלי שאתם קוראים עכשיו לא חל על אלה שגרים מדרום לקו המשווה, אך מאחר שארץ-ישראל נמצאת במרכז העולם והיא ביתנו, כל מה שנכתב כאן תקף ונכון.
אדר הוא גם החודש היחיד שההלכה היהודית בחרה לעבר בו את השנה. בכל מחזור ירחי-שמשי שנמשך 19 שנים, יש שבע שנים שבהן מוסיפים ללוח השנה היהודי חודש ירחי. החודש המעובר הוא תמיד חודש אדר. כולנו צריכים עוד מנה של אדר מדי פעם בפעם. העולם המציאותי והקשה שהיהודים חיים בו זקוק לפעמים למנה נוספת של שמחה ואופטימיות שתכניס בו קצת קלילות. אנשים שמחים לקבל את הרעיון של שני אדרים, אבל הם לא היו שמחים על הכפלה של כל חודש אחר בשנה. התלמוד מציע סיבות מעשיות והגיוניות לכך שדווקא אדר נבחר להיות החודש המעובר בשנה. כל הסיבות האלה, כמובן, תקפות ומקובלות כשלעצמן: עונת גשמים מאוחרת, יבול שעוד לא הבשיל ועוד.
חז"ל מנעו מהמלך חזקיה לעבר את חודש ניסן במקום חודש אדר. אך יש לחודש אדר ערך נוסף שאין לשום חודש אחר בלוח השנה היהודי: הרעיון של השמחה על הצלתנו וקיומנו ועל נפילתם של הרשעים, בסופו של דבר, ותקווה לעתיד טוב יותר במונחים גשמיים, רוחניים ולאומיים. מסיבה זו אין לחודש אדר תחליף בחודשים האחרים בלוח השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
