ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- א"י נקנית ביסורים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
איטה ואפרים צור הי"ד
אבל אנחנו לא נישבר. "אנחנו" זה עם ישראל, "אנחנו" זה ציבור המתנחלים בכל הארץ, "אנחנו" זה תושבי בית-אל, וצוות הישיבה. אנחנו נוסיף להעמיק את האחיזה שלנו כאן, יותר ויותר. זו ארץ חיינו, ארץ החיים, ארץ אבותינו וכל תולדותיהם בכל הדורות, שהיו ושיהיו. יש לנו על מי להישען, - על אבינו שבשמים הנותן לנו כח. ואם כך עלה ברצונו יתברך שמו, שבייסורים כאלה נקנה ונבנה את ארץ-ישראל, אנחנו מקבלים אותם באהבה.
אנחנו יודעים שההתיישבות כאן, והנסיעות כאן, יש בהן סיכון מסויים, אבל זו הדרך, אין אחרת, לשוב אל ארץ חיינו, ארץ אבותינו. על-כן אנחנו כאן. וכאן ועכשיו! על-יד מיטות ההרוגים, אנו מכריזים ואומרים בדמעות, בכאב, אבל ביישוב-דעת מלא, כי נמשיך בעז"ה לבנות ולגדול, כפל וכפליים. "אנו" זה הצוות שיואל שותף מרכזי בו. איננו אנשי הצהרות, אנחנו אנשי מעשה. בע"ה נתגבר ונוסיף ונלך עוד ועוד, בדרך גאולתנו.
איטה זכרונה לברכה, השם יקום דמה, אשת בריתו של יואל שייבדל לחיים טובים, מהגרעין הראשון של מקימי בית-אל, השותפים לא רק בבניין יסודות היישוב והישיבה, אלא שותפים מן היסוד ועד הטפחות. זו מכה קשה בלב-לִבו של היישוב, בלב-לִבה של הישיבה, בלב-לִבו של "ערוץ 7". אבל כאמור, "וממנה יִוָשֵׁעַ", - מהמכה נשאב כוחות להוסיף חֵיילים בבנין התורה והארץ, לשם ד' יתברך שמו, הממית ומחיה, המכה והרופא.
היו זמנים שהידיים היו רפות, הברכיים כושלות, הלב נמס, והמוח כהה. כולם הרגישו שנסחפים במדרון לאסון ואין כח לעצור. האויבים רצו שנכתוב על קרן השור, שאין לנו חלק באלקי ישראל. והשופטים שפטו לפי משפטי העמים ללא כל אִזכור של חוקי תורת ישראל, והתרבות היוונית היתה חביבת התקשורת. הסיסמאות השטחיות של התרבות היוונית היו מבריקות, ולא היה מי שהעז לגלות את השקר. ואף-על-פי שבתוך הלב פנימה קיננה ההרגשה של אסון המתרגש לבוא, ושאנו מכניסים את עצמנו במו ידינו למלכודת איומה; שאנחנו בידינו מפוררים את עצמנו ומרסקים את כח עמידתנו, ואף-על-פי-כן לא היה הכח להתגבר. בלב פנימה לִפְנַי וְלִפְנִים, נשאר ניצוץ כמוס שלא כבה, אבל הוא היה מכוסה.
אלו שהזהירו מפני הסכנה, דבריהם לא נשמעו, הם היו כקול קורא במדבר, הם נחשבו לפנאטיים, משיחיים, חשׁוכים, פורעי חוק, קיצוניים-ימניים-דתיים. איש לא העז לסרב להשתחוות לאלילי יוון, עד שקם מתתיהו הזקן והסיר את המסווה מעל התרמית של השקר היווני, והציל את האומה.
גם היום אנחנו זקוקים למנהיג אמיץ, שיסיר את המסווה מעל השקר הנקרא "הסכמי שלום", ויִיגלה לעין כל, שכל המהלך הזה מוביל להתאבדות לאומית חס-ושלום, להתאבדות רוחנית. המהלך הזה קורע את העם!
הרי ברור לכל מי הוא הרוצח, מי הוא העומד - הישיר או העקיף, מאחורי הרצח, הלא זה ערפאת ימח-שמו עצמו, הוא האחראי, הוא הרוצח. שליחיו עושי רצונו הם הרוצחים. למה לתת בידם עוד עמדות כח? הלא העימות במוקדם או במאוחר יהיה! למה לחזק את האויב? אבל האוזנים ערלות, ואינן מסוגלות לשמוע את האמת הפנימית הפשוטה הזאת.
ואנחנו מתפללים לריבונו של עולם, שיאיר את עיני עם ישראל, ויציל אותנו מהצרה הזאת, וינחמנו בנחמת ציון ובבניין ירושלים. אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
