ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אָדָם כִּי יַקְרִיב [א, ב].
"לעתיד, זבחי בעלי חיים יתמעטו מאכילת רשות ודאי, כי הכתוב אומר: "כי תאוה נפשך לאכול בשר". ואיך תאווה הנפש השלימה לאכול בשר מן החי? [...] או שהסנהדרין אז ימצאו לנכון, על פי הכח שיש להם לעקור מן התורה בשב ואל תעשה, לפטור מקרבנות החובה של מן החי, כיון שכבר חדלה הריגת החי מן המנהג של תשמיש הרשות, והמקרא מסייע [...] ועל זה רמזו חז"ל "כל הקרבנות בטלים, ותודה אינה בטלה" וכו'. ויוכל להיות שעל פי הסנהדרין ועל פי הנביאים תשוב העבודה לבכורות, כיון שימצא על זה מקרא מפורש אין זה עוקר דבר מן התורה, כיון שהבכורות נפסלו ע"י חטא העגל, אי אפשר שיהיה דבר של חטא קיים לעד, כי התשובה קדמה לעולם. על כן כשיתוקן כל רושם של חטא תשוב העבודה לבכורות [...] ויש לדרוש שחובת קרבנות בעלי חיים אינם אמורים כי אם כל זמן שהמקריבים הם כהנים. על כן כתיב "וישחט אותו על ירך" "וזרקו בני אהרן את דמו". אמנם זה החזיון הוא לימים רחוקים מאוד, ויוכל היות שתיקון העולם בתחיית המתים יהיה לפני זה" [מרן הראי"ה, 'קבצים מכתי"ק', ח"ב, עמ' טו-טז].
אורות הראי"ה
מרן הראי"ה קוק
והגאון ר' יוסף גרשון הורביץ זצ"ל
רבה של שכונת וישיבת מאה שערים (פרק ב')
פרק ב': דרשות הראי"ה בישיבת 'מאה שערים'
בשבוע שעבר סיפרנו את תולדות חייו של הגאון ר' יוסף גרשון הורביץ זצ"ל, רבה של 'מאה שערים'. הזכרנו בין היתר, כי הוא גם עמד בראש תנועת 'המזרחי' בירושלים.
רי"ג הורביץ היה מחסידיו ואוהביו של מרן הראי"ה; הוא השתתף בכינוסים רבים שנערכו בבית הרב, וקיבל מתורתו.
אכן, דוקא מפני הקרבה והקשר ההדוק שהיו ביניהם (שניהם התגוררו בסמיכות מקום), לא נצרכו לעמוד בקשרי מכתבים, ומשום שכך אין בידינו הרבה חומר כתוב ומפורט על הקשרים ביניהם. ידוע לנו רק על מכתב אחד ששלח מרן הראי"ה לרי"ג, בעניין שמירת השבת בירושלים [ובעז"ה נפרסם אותו בשבועות הבאים].
אמנם, מתוך סיפורים ומסמכים שונים, ניתן ללמוד על פגישות רבות שהיו ביניהם. בתוך פגישות אלו ניתן למנות את הכינוסים הציבוריים שנערכו בישיבת 'מאה שערים', בהם השתתפו ונאמו ראש הישיבה הרי"ג הורביץ, ומרן הראי"ה. נספר השבוע על מעט מדרשות אלו.
"בני מאה שערים נהרו לקראת הרב"
לא רק ישיבת מאה שערים הייתה קשורה למרן הראי"ה, אלא גם השכונה כולה. על אחד הביקורים הראשונים של הראי"ה (לאחר עלותו לירושלים) בשכונ זו, אשר נערך באחד מימי חג הסוכות, מספר תלמידו ר' מנחם מנדל פרוש זצ"ל:
"מעולם לא טעמה ירושלים מזמן חורבן בית המקדש טעם שמחת החג, שמחה עילאה, כבחג הסוכות הראשון בבית הרב. רגיל הייתי לומר שהעונש הכי גדול שנענשו מתנגדי הרב, היה זה שלא זכו להנות מאור פניו ומאמרותיו הנעימים. [...] ביום הושענא רבא, לפנות ערב, באו חברי ועד מאה שערים עם גבאי ביהכנ"ס ועוד נכבדים, ולקחו את הרב לתפילת מעריב והקפות בבית הכנסת הגדול 'ישועת יעקב'. את כל הדרך עברו בשירים ונגינות עם תזמורת וריקודים, וכל בני מאה שערים נהרו לקראת הרב ומלויו".
עוד מספר רמ"מ פרוש:
"קרה פעם אחת כשהתפרסם שהרב ידרוש בשבת ידועה בישיבת מאה שערים, והמקורבים לרב היו רגילים לבוא לבית הרב ללכת אתו אל מקום הדרשה, וביניהם גם אני.
וכעוזבו את הבית נמצא בין ההולכים אחרי הרב גם אביו, וכאשר הביט הרב לאחוריו וראה את אביו, עמד מללכת. כשאביו הרגיש את הדבר, ניגש אליו ושאלו מה אתה אומר, האם אפשר גם לי ללכת לשמוע? ענה לו הרב: האם לא מספיקה בשבילי אימתא דצבורא... אביו הבין לכוונתו, ועשה עצמו כאילו חזר לביתו, ואח"כ הלך לשם לבדו, שלא ירגיש בו.
[עמ' 248. וע"ע שם עמ' 247].
על כבוד התורה
הגאון ר' ישעיה הורביץ זצ"ל, רבה של צפת, היה אחד מידידיו ומעריציו של מרן הראי"ה, וקיבל ממנו הסכמות לספריו. הוא היה נצר לשל"ה הקדוש, וצאצא לגדולי וגאוני ישראל קדושי עליון (אגב, גם בנו - ר' שמואל הורביץ זצ"ל, מזקני חסידי ברסלב, היה מקורב למרן הראי"ה).
באחד מספריו הוא מביא את תוכן אחת מהדרשות שנשא בישיבת מאה שערים, בנוכחות רי"ג הורביץ ומרן הראי"ה. הדרשה נקראת בשם 'עלבונה של תורה', וכך הוא מספר על הרקע לחיבורה ואמירתה:
"בחודש אלול שנת תרע"ט נקראנו לעיה"ק ירושלים תוב"א להאספה הגדולה של המזרחי (שהתקיימה בישיבת 'מאה שערים', כפי שנספר בשבועות הבאים), ואז היה תיכף לאותו מעשה שערוריה של אנשים רעים וחטאים שיצאו בחוצפה למחות נגד בחירתו להרב הראשי את מו"ר הכהן הגדול מאחיו הגאון הגדול איש האשכולות ירא ושלם ותיק וחסיד וכו' וכו' מרא דארעא דישראל כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, וכ"כ רבה רעתם וכבדה חטאתם להדפיס ולהפיץ כתבי פלסתר על אותו גאון וצדיק שליט"א אשר תסמר שערות השומע. ובאסיפה הפומבית אשר הייתה בהיכל הישיבה הגדולה במאה שערים דרשתי את המאמר הזה על עלבונה של תורה [...] על זילותא בכבודו של שר התורה" ['יבוא שילה', עמ' קכג].
בשבוע הבא נספר אי"ה על קשריו של מרן הראי"ה עם רבני ישיבת 'מאה שערים' ותלמידיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
