ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
שתי פרשיות אלה מקבילות מבחינת המבנה שלהן:
פרשת "קדש" פרשת "והיה כי יבאך"
קדש לי כל בכור והעברת כל פטר רחם
והיה כי יביאך ד' אל ארץ הכנעני והיה כי יבאך ד'
והגדת לבנך ביום ההוא לאמר והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר
והיה לך לאות על ידך והיה לאות על ידכה
כי ביד חזקה הוציאך ד' ממצרים כי בחזק יד הוציאנו ד' ממצרים
אם כך, מתחזקת שאלת הכפילות.
במאמרי "כנגד ארבעה בנים" טענתי כי התם הוא הצדיק, התמים שמשמעותו שלם ללא מום ולא הנאיבי או הטיפש. כל תם בלשון תנ"ך הוא מושלם. אבל גם זה המכונה "שאינו יודע לשאול" הוא צדיק. צדיק עליון זה עובד את הקב"ה בשתיקתו ובדממתו (עיינו ב"אורות הקודש" ח"ג דרך הקודש בקטע "דממה עליונה" ע' רעד). גם צדיק זה, שכל השנה שותק חייב לספר ביציאת מצרים, בשעה שמצה ומרור מונחים לפניו. (ניתן לקבל את המאמר ע"י פניה לארץ חמדה")
שתי פרשיות אלה קשורות גם הן למהלך הכפול של סיפור יציאת מצרים:
הניסיון הראשון להוציא את עם ישראל בכח האמונה הנובעת מיכולתו של עם ישראל לשמוע את הדיבור האלוקי.
הניסיון השני להוציא את עם ישראל ממצרים בכח האות והמופת ומשם העלתו אל מעמד הר סיני ושמיעת הדיבור האלוקי.
תיאור השליחות הראשונה שהוטלה על משה נמצאת בפרשת "וארא" בפרק ו' והיא נמצאת בתוך מסגרת של "וידבר" (פרק ו).
תיאור הנסיון השני מתחיל ליד הסנה שבוער באש ואיננו אוכל- מופת נפלא והוא ממשיך בסדרת האותות והמופתים שמשה מצטייד בהם במעמד ה"סנה".
זהו גם ההבדל בין ההכאה בצור לבין הציווי על הדיבור אל הסלע.
האותות והמופתים נעשים בעיקר ביד ובאמצעות ה"מטה" שמשה לוקח בידו כדי לעשות את האותות. כך גם מודגש בפסוק:
"וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת" (שמות ד' יז).
לעומת זאת, הדיבור שייך יותר לראש ול-פה=מילה (85) - דווקא תפילין אלה נקראים אות. לעומת זה התפילין של ראש הם לזיכרון.
אם כך, יש לנו גם פתרון לכפילות לכאורה של הפרשיות.
הפרשיה הראשונה, פרשת "קדש לי", הפרשיה של "זה שאינו יודע לשאול", המרבה לספר ביציאת מצרים בליל הסדר. המצווה המודגשת בפרשיה זו היא המצה. וז"ל הכתוב:
"שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת ... מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים" (י"ג ו-ז).
המצה היא לחם עני - לחם שעונים עליו דברים הרבה.
גם בענין התפילין מודגש ענין התפילין של ראש והדיבור בפה:
"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְקֹוָק בְּפִיךָ" (שם ט).
פרשה זו היא כנגד המהלך של יציאת מצרים בכח הדיבור.
לעומת זה הפרשיה הבאה, פרשת והיה כי יביאך, היא כנגד המהלך של המכות, המופתים ששם ד' בקרב הארץ. שיאו של תהליך זה במכת בכורות. לכן דווקא ענין זה מודגש בפרשיה זו. וז"ל הכתוב:
"וַיַּהֲרֹג יְקֹוָק כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה".
הבן התם, הצדיק איננו שואל על יציאת מצרים או על הקרבת קרבן פסח. הוא שואל אודות הפלא המתמיה של מצוות פדיון פטר חמור ועריפתו- "מַה זֹּאת". התשובה היא כל יציאת מצרים נעשתה בדרך הפלא והמופת.
לכן גם התפילין שבפרשיה הדגש בהן הוא על היד:
"הָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד" (שם טז).
הזיכרון והפה נעלמים, נותרת רק היד.
הבה נתפלל כי נזכה לגאולת בכח הדיבור ואם לאו, בכח האותות והמופתים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
