ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
מבחינת הרקע ההיסטורי יש לדעת, כי בתקופת הרב קוק, המושגים הללו היו טעונים במיוחד. יחד עם המשמעות של החירות הלאומית והפרטית אליה שאפו הציונות, הסוציאליזם והדמוקרטיה, הייתה נפוצה לצערנו גם הופעת פורקי עול המצוות אשר כינו אז את עצמם " חופשיים " (=חילוניים). לעומת חרדים (בלשונם:"האדוקים") רבים שמיד התנגדו למושגים הללו, כותב הרב קוק שהתורה מזדהה מאד עם השאיפות לעצמאות, לחופש ולחירות הלאומיים והפרטיים. החופש הוא אפילו מידה א-לוהית, כי הקב"ה חופשי לחלוטין, ועלינו לחקות אותו. התורה דווקא משחררת את האדם מיצריו השפלים, מהאגו, העצלנות והלחץ החברתי השלילי, ודווקא מאפשרת לו את החופש המיוחל להתעלות ולהיות עצמו הא-לוהי בבחירתו החופשית באמת. 2 "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". 3
רוב אנשים מחפשים את ה"אני" שלהם, ומתבלבלים מכך שלפעמים ה"אני" הוא אידיאליסטי וערכי, אך לפעמים "אני" הוא אגואיסט ועצלן. אך אם נזהה את עצמנו, לא עם הגוף הזמני, הכבד והאנוכי, המתבלה והמשתנה, אלא עם הנשמה האידיאליסטית והנצחית, ה"חלק א-לוה" שלנו, נזדהה בקלות עם מה שמכנה הרב קוק "הרצון הפנימי" ("מה שאני באמת רוצה "), במקום להסתפק רק ב"רצון החיצוני" ("מה שבא לי לעשות"). 4
מרן הרב זצ"ל מזכיר בהקשר זה את התפילה, "רבון העולמים! גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? - שׂאור שבעיסה ושיעבוד מלכיות ". 5 החמץ או "השאור שבעיסה", המתסיס את הקמח והמים להשתנות באופן מלאכותי מפשטותם הבסיסיים והטבעיים (לחם "עוני"), 6 מסמל את היצר הרע שאינו ה"אני" החיובי אלא אדרבה, מטעה אותי על פי " מה שבא לי " במקום על פי מה שאני באמת רוצה !
כמו ה"חמץ", גם שיעבוד מלכויות היקשה על עם ישראל לחיות על פי החופש והחירות הישראלית הטבעית שלו, דרך התורה והמצוות, כפי שחיינו במשך הדורות. הגוים השפיעו עלינו דרך כפייה או התבוללות, לחיות כמותם. בקיצור, היצרים וחוסר החירות מונעים מה"אני" האמיתי לממש את הפוטנציאל הערכי שלו.
בזמן חירותנו,ביום ההולדת הלאומית, אנו חוגגים את חירותנו האמיתית. את ה"אני" הישראלי, את החופש להיות עצמנו האידיאלי.
^ 1. למשל, עולת ראיה, עמ' רמד-רמה, רפז-רפט.
^ 2. אורות התשובה ה, ה.
^ 3. אבות ו, ב.
^ 4. אורות הקודש ג, עמ' קמ, "בקשת האני העצמי"- "ואני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור, אינו מתגלה בתוכיותו רק לפי ערך הקדושה והטהרה שלו... חטאנו עם אבותינו, חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת אַיֶכָּה?" איפה ה"אני" האמיתי שלך? ראו גם אורות התשובה ה, ה.
^ 5. בבלי, ברכות יז ע"א, מובא עולת ראיה, עמ' רמה.
^ 6. על פי המהר"ל, פירוש על ההגדה, עמ' נא-נב, ספר החינוך, מצוה קיז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
