ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אם זו הפגנה שקטה שאינה מפריעה למעבר אנשים, מובן שהיא מותרת, ובלבד שלא ייאמרו בה דברי לשון הרע ואונאת דברים (וגם זה מותר לתועלת, בתנאים שמופיעים בספר חפץ חיים). אם זו מחאה על עבירה כלשהי, זו אף חובה.
השאלה מתעוררת בהפגנה המפריעה לאנשים, כגון חסימת כביש. נראה שגם זה מותר, אפילו לדברים אישיים כמו דרישות שכר, אם אין דרך אחרת. זאת על סמך מנהג "ביטול התפילה" שבקהילות ישראל: אדם שנפגע מאדם אחר או מהנהגת הציבור, היה קם בבית הכנסת, ומונע מהחזן להמשיך להתפלל, או מונע את פתיחת ארון הקודש לקריאת התורה, עד בירור תלונתו.
רבנו תם (בתשובות מהר"ם מרוטנבורג, דפוס פראג, סי' קנ"ג) תיקן זכות זו למי שטוען שחייבו אותו במס גבוה מדי. בתשובות הגאונים (אסף, תש"ב, עמ' 105), נזכר שאשתו של ר' שמואל הסרדי "עיכבה תפילה בבית הכנסת ימים רבים" עד שגבתה את כתובתה.
אף שאנשים תמימים נפגעים מעיכוב התפילה, יש להניח שהם מוכנים לכך, כדי שיוכלו לנצל זאת אם יצטרכו.
כמובן, אסור להפריז בזה, כאמור בתשובות הגאונים (שם, עמ' 108), שרבינו תם אסר לבטל תפלה בשבת ויום טוב: "אם לא ביטל כבר ג' תפילות קודם". בתקופות מסוימות הפריזו בשימוש בזה, ולכן ספר חסידים (סי' ק"ז), ועמודי שש (עמוד העבודה), כתבו נגד זה. אבל בפועל מנהג זה התקיים עד הדורות האחרונים, כנזכר ברמ"א (או"ח סי' נ"ד סעיף ג'), ובשו"ת חתם סופר (או"ח, סי' פ"א). אף בדורנו התיר ר' יעקב ישראל קניבסקי, הסטייפלר (קריינא דאגרתא, חלק א', אגרת קע"ח) לעכב את הקריאה לצורך ענייני הפרט או הכלל.
בגלות, לא יכולנו "לעצור את מהלך החיים" ברחוב, מפחד הגוים. לכן נאלצנו לעשות זאת בבית הכנסת. משזכינו לעצמאות, מחאה זו עוברת למקומה הטבעי: לרחוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
