ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- לימוד תנ"ך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השבוע נעסוק בתופעה הכללית של מה שנראה כפרשיות כפולות בתורה וננסה להבין מה היא מלמדת אותנו.
אנשי ביקורת המקרא שמחו כמוצאי שלל רב, כשגילו שבתורה בפרט ובתנ"ך ככלל, רווחת התופעה שנראית במבט ראשון ככפילות. ההסבר שלהם לכך הוא הוכחה לריבוי מקורות כביכול.
חז"ל לעומת זאת, לא ראו צורך להתנצל על כך, ההיפך, הם ראו זאת כדרך להעשיר ולהעמיק את לימוד התורה. ניתן דוגמא כללית ואחר כך דוגמא פרטית.
רבי ישמעאל בברייתא המפורסמת שלו יוצא מנקודת הנחה בסיסית, כי יש לכתחילה, מצב של: "וכן שני כתובין המכחישים זה את זה עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם".
אין בהופעה הכפולה בעיה, ההיפך היא יוצרת מצב בו יש לחפש גם כתוב שלישי, שרק ההשוואה בין שלשתם תיתן את התמונה המלאה. גם במצב המקביל של: "שני כתובים הבאים כאחד", איננו מצב של מצוקה לפרשנים. ההיפך הוא הנכון, מצב זה מלמד אותנו מה לא ללמוד שהרי "כל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין" (קידושין דף כד ע"א, עיינו שם ברש"י ותוס' הנחלקים ביניהם בהסבר הכלל).
הדוגמא הקלסית הפרטית, לשני מקורות היא לכאורה סיפור הבריאה. הסיפור הראשון מסופר בשם אלקים והסיפור השני מסופר תוך כדי שימוש בשמות ד' אלקים. הפתרון של חז"ל הוא פשוט. הסיפור הראשון מתאר מה שעלה במחשבה והסיפור השני הוא מה שהתרחש.
וז"ל רש"י בעקבות חז"ל:
"שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, היינו דכתיב (להלן ב ד) ביום עשות ד' אלקים ארץ ושמים".
נציע הצעה עקרונית להבנתה של תופעה זו.
שני עקרונות יסוד צריכים להנחות אותנו בלימוד התנ"ך:
א. מקור הדברים הוא אלקי, כל חלק של התנ"ך לפי הגדרתו. נבואת משה, נבואה ורוח הקודש.
ב. כל התנ"ך כולו ממקור אחד ניתן. אין מדובר על אסופה של מקורות שונים אלא יצירה אחת שנתחברה בסייעתא דשמיא לאורך הדורות על פי תוכנית של קורא הדורות מראש.
* העיקרון הראשון מחייב אותנו להניח כי אע"פ שאחת דיבר אלקים - שתים שמענו. אנחנו כבני אנוש איננו מסוגלים לקבל את האור האלקי במנה אחת גדושה, לכן כשהוא מגיע אלינו הוא נחלק לניצוצות רבים. הופעה בשני מקומות משמעותה שלוש ניצוצות, כי כל מקור מלמד אותנו על עצמו וההשוואה מלמדת דבר שלישי. אם כך, ההופעה הכפולה היא מחויבת המציאות מעצם הגדרת התורה כהופעה אלקית או במילים אחרות "תורה מן השמים".
* העיקרון השני מלמד אותנו, כי אין ללמוד נושא מסוים תוך חקירת אחת ההופעות שלו. תמיד יש לחפש היכן הוא מופיע במקומות נוספים בתורה בפרט ובתנ"ך בכלל. רק העיסוק בכל המקורות יתן לנו תמונה יותר שלמה.
העיקרון של: "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש, דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר", מבוסס אף הוא על שני כללי יסוד אלה.
הבנת עקרונות אלה חשובה לא רק בלימוד תחילת ספר בראשית, אלא גם בלימוד תחילת ספר שמות, לכן הדגשנו עקרון זה גם בדברינו לפרשת שמות וגם בדברינו לפרשת וארא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
