ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תמונת ערש מותו של יעקב היא אחת התמונות העזות ועתירות ההשראה בכל התורה. יעקב מבקש לומר לילדיו ולמשפחתו מה מצפה להם במצרים ואחריה, עד קץ כל הימים, אך משמים מונעים זאת ממנו. חוסר הידיעה מטריד אמנם, אך ידיעת העתיד מטרידה אפילו יותר. רק אי ידיעת העתיד מאפשרת לבני האדם למצות את ההווה ולחיות חיים יצרניים. ידיעת העתיד הופכת את החיים לתרגיל בקיום שגורלו נחרץ. היא גוזלת מבני האדם את הבחירה החופשית שהאלקים העניק להם וחונקת בהם כל דחף לגילוי וליצירתיות.
יעקב מספר לילדיו על העתיד הרחוק "עד כי יבוא שילה", אך העתיד המיידי מוסתר ממנו ומצאצאיו. פעמים רבות בסיפור היהודי יש מצבים שבהם העתיד נמצא ממש מעבר לפינה אך מוסתר מעיניו של אותו הדור, גם אם הוא נבון ומעשי לכאורה. לא ברור לנו מדוע הקב"ה בוחר לנהוג בנו כך. אבל עובדה זאת, חוסר היכולת לדעת מה צופן העתיד, קובעת את ההתייחסות שלנו כלפי ההווה ואת המעשים שאנחנו בוחרים לעשות. אנחנו מסוגלים להתמודד רק עם הידוע שנראה לעינינו ולא עם העתיד הלא-נודע.
עם זאת, ההווה יכול ללמד אותנו משהו על העתיד. יעקב מברך את ילדיו בזה אחר זה, לפי התכונות האישיות וההישגים של כל אחד מהם. אך ההערכה שלו את אישיותם הופכת גם לתוכנית-אב לעתידם. נדמה כאילו יעקב מנתח את הדנ"א של כל אחד מבניו ורואה את הפוטנציאל הגנטי שיתממש בעתידו.
יהודה כבר מלך לאחיו, ויעקב בטוח שתכונת המנהיגות הזאת תוסיף להתקיים בכל הדורות. יששכר הוא עכשיו תלמיד חכם, וזבולון הוא כבר סוחר ממולח. יעקב לא רואה את העתיד הבלתי ידוע. יעקב פשוט רואה את ההווה בחדות ומתוך פרספקטיבה. בדרך זו, הבנה חכמה ומציאותית של ההווה מספקת לנו הצצה מעורפלת בעתיד הבלתי ידוע.
משמים לא הרשו ליעקב לראות את העתיד באמצעות נבואה או בדרך על-טבעית אחרת, אך משמים לא מתערבים בחושים או בתבונה ובכושר הניתוח שיש לבני האדם בהווה. זה מה שבא לידי ביטוי ברור בברכת יעקב לבניו. התורה מדגישה את הנקודה הזאת כשהיא אומרת לנו בסוף ספר דברים "הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לקיים את כל דברי התורה הזאת".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.















