ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
מיוחד הוא נס החנוכה ומלא הפכים - תרבות "נאורה" שהופכת לחשוכה, אחים שנשבים בקסמי הגויים והופכים לאויבים, וגבורה גדולה של יושבי אוהלים, מעטים, טהורים, המביסים לוחמים מנוסים, רבים, טמאים.
מהו המסר של לפידי הניצחון ההוא - נרות החנוכה המרצדים בימים אלו מול עינינו, מיהם המתייוונים והמכבים של דורנו ?
מהו המסר של לפידי הניצחון ההוא - נרות החנוכה המרצדים בימים אלו מול עינינו, מיהם המתייוונים והמכבים של דורנו ?
בימינו אין מתייוונים!
הרב שמואל אליהו שליט"א - רבה של צפת
קראתי פעם מאמר של אדם ששאל: "למי היו מצטרפים החילונים של ימינו, למתתיהו שהם חוגגים את חנוכה שלו, או למתייוונים שהיו נגד מתתיהו?", כותב המאמר חשב שהחילונים של ימינו היו מצטרפים למתייוונים שהעדיפו את תרבות יוון על תרבות ישראל. "גם בימינו", כתב, "אנשים מעדיפים את התרבות של אירופה ואמריקה על התרבות של עם-ישראל, גם בלבוש וגם באוכל, גם בשירים וגם בתרבות הפנאי - הם מתייוונים!" קבע.
בתחילה כשקראתי את המאמר לא יכולתי להתמודד עם הטיעונים, שנשמעו על פניהם חזקים. ליבי לא הסכים עימו. הרגשתי שיש הבדל גדול, אבל לא ידעתי לקרוא לו בשם. איפה הטעות?
האמת היא שהפתרון נמצא מול עינינו. החילונים הם ממש לא מתייוונים. הם לא רואים את עצמם חלק מהעם האחר - חלק מהאויב. הם רואים את עצמם יהודים, ויותר מזה הם ישראלים. האם יש קבוצת יהודים משמעותית שרואה את עצמה פלשתינאית? הייתה פעם קבוצה שנקראת "כנענים", הם היו כל-כך שוליים, והעיקר הוא שהם רצו להתחבר לשורש העם, בלי להתחבר לתורה או למוסר שלו. הם לא היו שייכים לאויבינו. האם מישהו יקרא היום לעצמו בשם של אויבינו?
לפני השואה היו נקראים חלק מהיהודים תושבי גרמניה "גרמנים בני דת משה". כך גם נקרא ארגון הגג של יהודי גרמניה בתקופה שלפני השואה, אבל כל זה נמחק עם תחילת השואה. באותו רגע הבינו היהודים הללו את המצב לאשורו. גם מי שראה את עצמו חלק מהעם ה"גרמני" חזר לקרוא לעצמו "יהודי". האם היה יהודי שהעז לקרוא לעצמו "נאצי"? הקרובים ביותר למתייוונים הם יהודי הגלות שרואים את עצמם אמריקאים יותר מישראלים. רוב רובם של החילונים בימינו מחפשים שורשים יהודים, ואם היינו נותנים להם - הם היו לוקחים במלא החופנים.
כל זה הפך מהתקופה ההיא שבה יהודים התביישו ביהדותם והשתדלו לראות את עצמם ולהראות "יוונים". הם הזדהו עם מלחמתם של היוונים. הם שירתו בצבאם, הם הרגו באחיהם היהודים בשירות היוונים. הרבה חולאים רעים דבקו בנו במשך שנות הגלות. אבל מהרעה הזאת של התייוונות ניצלנו ועל זה שמחתנו.
המכבים - מוקירי מדע!
הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א - ראש מכללת אורות ישראל
אברכי ישיבת פונוביז' אינם "המכבים" של ימינו, ואוהדי מכבי תל-אביב אינם "המתייוונים" של ימינו. גם אם לעתים נוח למדריכי תנועות נוער ואפילו למחנכים, לתייג ולעשות שימוש בסטריאוטיפים, צריך להיזהר מהם. זרמים ותנועות, אישים והנהגות, מורכבים הרבה יותר ומכילים הרבה יותר מחד-ממדיות כה פשטנית. נכון לה לדרך התמודדות חינוכית מעמיקה שלא תעשה שימוש ב"כינויים" ובדימויים. אדרבה, אלה הם לה לרועץ.
השאלה אם כן אינה "מיהם" המכבים והמתייוונים של ימינו, אלא "מהם" רכיבי התופעה המכבית והמתייוונית של אז ומהו ה'דימוי מילתא למילתא' שיכול וצריך להיעשות לימינו.
אחר שזו השאלה, דומה שניתן להצביע על מספר מאפיינים, ובשל הקיצור נתמקד באחד, לאור משנת הראי"ה בנדון: מחד גיסא הודגשה על ידי חז"ל השלילה שבכניסת היוונים "להיכל" וטומאת השמנים ש"בהיכל" (שבת כ"ב). מאידך גיסא הדגישו חז"ל את החיוב שבהחדרת יפיפיות יפת "באהלי" שם (מגילה ט':) עד כדי כך ש"רבותינו לא התירו שיכתבו [ספרי תורה] אלא יוונית" (ראה רמב"ם הלכות תפילין א', י"ט). צא ולמד מן המקבילה: כאן גנאי ושם שבח; כאן "היכל" ושם "אוהל". דייק מרן הרב זצ"ל: כשם שהורונו חכמים על מסירות נפש לבל תחדור רוח זרה ל"היכל", כך לימדונו חכמים על שיכלול החול את הקודש ב"אוהל". "לפי הנהוג בעולם חושב האדם בתחילת מחשבתו, שהקודש והחול הם בבחינת 'ויתרוצצו', שהם דברים הצוררים זה את זה. אולם האמת היא, שאין כל ניגוד בין הקודש והחול". מדע וטכנולוגיה, אמנות ותרבות, מחקר עיוני ומחקר יישומי וכו' אינם צוררים לתורה - ההיפך הגמור: הם יכולים וצריכים לשכלל בניינה של תורה. "כי כפי שיחסר לו לאדם יד אחת בחכמה, יחסרו לו עשר ידות בתורה" השמיענו רבי ברוך משקלוב בשם הגר"א במשפט שאומץ על ידי מרן הרב זצ"ל.
המכבים של ימינו הם אותם שיודעים את מלאכת ההבדלה מזה ואת מלאכת החיבור מזה. "אנחנו יודעים איך לעשות רתוקות, איך לחבר את השמים ואת הארץ, ודוקא על-ידי חוש ההבדלה". אלא ש"הבדלה" אינה הפרדה ובוודאי שאינה ניתוק, חזר והדגיש רבנו הרצי"ה זצ"ל. המבדיל יכול לחבר!
אותה תנועה שמכילה את החול ויודעת לעשותו על טהרת הקודש, שמוקירה מדע ומפנימה את מקומו לצד תורה, שמבינה את חשיבות הסייפא ואת הצבתו ליד הספרא, היא התנועה המכבית. היום קוראים לה ציונות-דתית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











