ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ [כח, יא].
"תפלת ערבית רשות בפני עצמה היא. ההשגה הכללית כמו שהיא בתוכיות רוח האדם היא מלאה בכל תכניה, אינה צריכה להיות חושבת שיהיו לה סתירות מצד מה שממעל לה ומצד מה שמתחתיתה. כי האדם בהיותו יודע, שאי אפשר שה'אני' הפנימי לא יהיה ספוג מהכול העליון וממקור הכול, הרי הוא מתעלה מרוחו פנימה, ויודע איך להוקיר את כל ההתרחבות הרוחנית שבפנימיות אור הווייתו, הוא ידע אז איך להתרחב ולהתרומם, איך להגביר את אור הטוב עד כדי העליונות של הפיכת כל חושך לאור גדול, לאור ד' וטובו.
מה שהתפלה שהיא צריכה להיות כ"כ נובעת מקירות לב, עד שכל חיוב יוכל לעשות אותה קבע, זהו יסוד שיטת הסוברים שאין לתפילה עיקר מן התורה. על כן בזה תפלת ערבית היא החלק המובחר ביחש לתפילה, שגודלה הוא במה שהיא רשות, ותפילה נקייה מכל צד של קבע נקראת פגיעה, מדת יעקב "ויפגע במקום", שבית תפילה יקרא בית אלקיו לכל העמים ביום אשר יהפך לכל העמים שפה ברורה, לקרא כולם בשם ד'" [מרן הראי"ה, 'עולת ראיה' ח"א עמ' תט].
וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סוּלָם מוּצָּב אַרְצָה [כח, יב].
"ואותו החזון הקדוש אשר חזה יעקב אבינו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו והנה ד' ניצב עליו, הולך ונפתר הולך ונפתר ומגיע - ועוד יותר יגיע בימים המקווים - לידי פתרון גלוי איך שהכול חורז ונחרז מהרמוניה אחת, וכל ההוויה כולה איננה אלא סולם אחד להגיע על ידה ומרבית שליבותיה למרום הגילוי של והנה ה' ניצב עליו, ועל ניניו ונכדיו של הבחיר שבאבות, הוטל התפקיד הקדוש הזה לפתור את החלום ולהביאו לידי גילוי גמור כי ד' האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, ומי שחננו ד' דעה להיות חלק לו בין פותרי החלום של החזון הקדוש הזה, עליו לפאר שם ד' ולרומם בית מקדשו לגלות את הרז הנפלא של כבוד ד' המלא בכל הארץ, "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" אתה הראת לדעת כי ד' הוא אלוקים" [הגרי"מ חרל"פ, הסכמה לספר 'רוח הגן' לר' נחמן גדליהו ברודר זצ"ל]
אורות הראי"ה
חסידות "בית אברהם"
חסידי מרן הראי"ה בעיירות פולין (ח"ז)
פרק ז':
בית אברהם בעיר ולוצלבק
סיפרנו בשבועות הקודמים על הקמת חסידות 'בית אברהם' בערי פולין, בה התחברו ונאספו חסידים רבים שהעריצו ודבקו באישיותו ובתורתו של מרן הראי"ה. השבוע נספר על סניף נוסף של 'בית אברהם', שהתקיים בעיר ולוצלבק שליד ורשה. המייסד היה דמות בולטת ומיוחדת בולוצלבק - הגאון ר' כתריאל פישל טְכוּרְשׁ זצ"ל. הרב טכורש היה מעריץ נלהב של מרן הראי"ה, ולאחר שעלה ארצה זכה להתקרב אליו ולהידבק בו.
את הערצתו הגדולה אל מרן הראי"ה הוא ינק כבר בבית אביו - הגאון ר' סנדר גדליהו טכורש זצ"ל, מגדולי תלמידי ה'שפת אמת', שהיה אף הוא חסיד נלהב של מרן הראי"ה והתייחס אליו כאל אדמו"ר. בעזרת ד' בשבועות הבאים נספר על כך בהרחבה.
הרז"א רבינר זצ"ל [בספרו 'אור מופלא מרן הרב קוק' עמ' קנו], מספר על הסניף בולוצלבק, ע"פ דברים שקיבל מפי הגרכ"פ טכורש. והנה תוכן הדברים:
אחד מבתי התפילה הגדולים בעיר, עמד ברחוב המרכזי שנקרא 'שלושה למאי', ושם נתקיימו שיעורים בגמרא וב'עין יעקב'. בשנת תרצ"א הוחלט לקרוא את בית התפילה הזה בשם 'בית אברהם' על שם מרן הראי"ה, ולהודיעו על כך. וכן פנו אליו בבקשה להשגת ספריו, כדי לעיין ולהגות בהם, ולקיים שיעורים והרצאות על תורתו ושיטתו ביהדות. חלק מספריו אמנם נתקבלו.
עם עלייתו של הרב כתריאל פישל טכורש זצ"ל (בחודש טבת תרצ"ג), נמסרה לידו מטעם חברי בית המדרש הנ"ל מגילת קלף, בה הייתה כתובה אגרת ברכה לבבית של הערצה למרן הראי"ה [בשבועות הבאים נביא את צילומה].
יומיים אחרי שזכה לדרוך בכף רגלו על אדמת הקודש, בא הרב טכורש לבית הרב להקביל את פניו ולמסור לו את המגילה. הרב קיבל את הרב טכורש באהבה ובשמחה, הודה לו מאוד על האגרת, הביע משאלה לעמוד בקשר אמיץ עם הנהלת בית התפילה בית אברהם, ונתן הוראה למסור לידי הרב טכורש את ספריו על מנת לשלוח אותם לולוצלבק.
כשמסר את המגילה למרן הראי"ה, הוא עבר עליה, ואמר לו כך: "אתם הכתרתם אותי בתור אדמו"ר - לא אדמו"ר אנוכי... אולם אני שמח ששמי קשור עם בית מקדש מעט, שמרביצים בו תורה ויראה ויהי חלקי עמכם"!
אחר כך אחז את הרב טכורש בידו, הזמינו לחדר הספריה למטה בביתו, והראה לו כרכי "הלכה ברורה" על הש"ס, שהוא חיבר כמעט על כל המסכתות, באומרו לו בזו הלשון: "כל מה שכבודו רואה כאן - הספרים וכתבי היד שלי - זהו הגן עדן התחתון שלי...".
"אהבה שאין ביכולת אנוש להעריכה""
על רושם ביקורו אצל הראי"ה, מספר הרב טכורש זצ"ל במאמרו "שיחה עם הרב הראשי הגרא"י קוק שליט"א":
"מיד עם בואי לארץ ישראל ראיתי חובה לעצמי לבקר אצל הרב קוק שליט"א, האישיות הרוחנית הגדולה, ולבקש ממנו ראיון בנושאים אקטואליים שונים עבור עתוננו.
משנכנסת לחדר ההמתנה אתה חש מיד בכובד המשקל ובפעילות הענפה של הגאון הדגול הזה בכל שטחי החיים היהודיים. אתה פוגש שם טיפוסים שונים של אנשים המצפים לפגישה עמו: רבנים, חכמים, סופרים, פרופסורים, אנשי ציבור, ראשי ישיבות, עתונאים - וכולם משתוקקים להיכנס אל הרב, האחד וסוגיא קשה בידו, האחר ושאלה מסובכת בפיו, שלישי המחפש עצה לבעיות אקטואליות שונות, וכן הלאה.
הגאון מרשים מאוד בהופעת פניו העדינות, מבטו החודר, עומק מחשבתו הרצינית - מבליטים שלפנינו אישיות מיוחדת, אישיות המופיעה לעיתים נדירות, בתקופות מיוחדות.
נועם דיבורו ויחסו הלבבי אל כל אחד, מקרינים את ענוותנותו וחמימותו. הוא בעל מידות שאין למעלה הימנו ואוהב ישראל בלב, בנפש ובנשמה. מקרב כל אדם באהבה נאמנה, ועל כולם בולטת אהבתו ללא גבול לארץ ישראל, אהבה שאין ביכולת אנוש להעריכה.
במוסרי לו פרישת שלום נערצת מתנועת המזרחי ומצעירי המזרחי בולוצלבק, בדבר יסוד בית תפילה על שמו, השיב בהערה: "הלא אין אני רֶבִּי. רק רב", ולכן אין לבו שלם עם הקמת "שטילבאך" בפולין על שמו. הבהרתי לו כי עיקר כוונתנו בפעולה זו לשאוב ממנו תורה ויראה, ובעקבות הסבר זה הסכים - למרות ענוותו - שבית התפילה יקרא על שמו" ['בשדה הראי"ה' עמ' 558 - 560].
מכתב ההמלצה לרב טכורש זצ"ל
כאמור, ימים ספורים אחר עלייתו ארצה, ביקר הגרכ"פ טכורש את מרן הראי"ה. במהלך הביקור שוחחו השניים על עניינים שונים, ובין היתר ביקש הרב טכורש מהראי"ה שיכתוב עבורו מכתב המלצה להוראה ורבנות. הראי"ה נעתר לבקשתו, ונתן בידו את המכתב הבא, שקיבלנו את צילומו מארכיון 'בית הרב':
"ב"ה, ירושלים כ"ז טבת תרצ"ג.
הנני בזה להודיע לאחינו בני ישראל בארץ הקודש בערי הקודש והמושבות ת"ו את מעלת הרב החריף ובקי המצוין בתורה ויראה ומדות תרומיות מו"ה כתריאל פישל שליט"א, בנו של ידידי הרב הגאון הישיש המפורסם לשם ותהילה מו"ה סנדר טחורש שליט"א. והנה נוסף על השמועה אשר שמעתי מכבוד אביו ידיד נפשי הרה"ג מוהרס"ט הנ"ל שי' לטובה ולמעלה על הבן החכם הרב הנ"ל שי' ראיתי שבחיו בקילוסין מגדולי הרבנים הגאונים בענייני הוראה, ומחשובי השו"ב המובהקים בענייני שו"ב, וגם אנוכי תכנתי את רוחו היקר, וכשרונותיו המצויינים, ואשמח מאוד בכלי יקר זה שבא מקרוב לאה"ק. ותקוותי חזקה שיכירנו מקומו בהדרת כבוד וברכה תבוא לרגליו בע"ה. ולאות אמו"צ בעה"ח יום הנ"ל פעה"ק ת"ו
הק' אברהם יצחק הכהן קוק".
סיפר ר' יעקב אלחנן פלאי, ממייסדי 'בית אברהם' בלודז':
פעם התארח הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל בתל אביב והתאכסן במלון "אשל". רבים באו להקביל את פניו, ביניהם הייתי גם אני. נסובה השיחה על מרן הרב קוק זצ"ל, פניתי אליו בשאלה: "יגיד נא לנו רבנו, למה עלה בגורלו של מרן הרב קוק זצ"ל לסבול סבל רב, ולהיות נרדף ונעלב מחוגים ידועים?" - הרב חרל"פ נענה ואמר: לנשמת כל צדיק וצדיק היורדת בעולם מתלווה פסוק, ופסוקו של הרב קוק היה: "קנאת ביתך אכלתני וחרפת חורפיך נפלו עלי" [תהילים סט].
['אור מופלא - מרן הרב קוק' עמ' קלט].
באדיבות המרכז התיעודי של בית הרב
ישיבת "אורות אביב"
בדרום תל אביב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
