ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- זהירות בדרכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
וכעין זה יש בשולחן-ערוך חלק חושן-משפט סימן שעט, שאם שני אנשים היו מהלכים זה אחר זה, הראשון נושא קורת עץ ואחריו הולך אדם שנושא חבית חרס, ונשברה החבית בקורה, בעל הקורה פטור, כי בעל החבית שהלך מאחוריו היה צריך לשמור מרחק. ואם עמד בעל הקורה לנוח מכובד הקורה, ובגלל זה נתקל בו בעל החבית, בעל הקורה חייב. ואם מזהיר בעל הקורה את בעל החבית ואמר לו "עמוד!", פטור, כיוון שבעל החבית אשם שלא עצר. וברור שאין הבדל אם היו מהלכים רגלי, או בעגלה, או ברכב. תמיד האחרון צריך לשמור מרחק ולא להתקרב לזה שלפניו. ואם עמד הראשון לפתע, הראשון אשם. ואם הזהיר, אם אותת שהוא נעצר, והשני לא שם לב לאיתות, השני אשם.
הווי אומר, אילו היו מכוניות בזמן חכמי המשנה היו נקבעים במשנה ובגמרא ובשולחן-ערוך הלכות נהיגה וחוקי תנועה, כמו שנקבעו הלכות המהלכים ברשות הרבים. על-כן יש להתייחס לחוקי התנועה כאילו הם הלכות של תורה - שהרי הם כלולים במצות "ונשמרתם מאד לנפשֹתיכם" (דברים ד ; טו, כג ; יא), והם נובעים מהאיסור להזיק את חברו, בין בגופו ובין בממונו.
על-כן כל רב שמלמד את תלמידיו הלכות שבין אדם לחברו, ומדריך את תלמידיו איך להיזהר שלא לפגוע באחרים, אם הם תלמידים שהגיעו לגיל שמותר לקבל רשיון נהיגה, עליו ללמד אותם הלכות זהירות בדרכים, ולרדת לפרטים ולהסביר את החיוב לא לנסוע במהירות מופרזת, לא להתקרב לרכב שמלפנים, ולשמור מרחק סביר שיאפשר לעצור במקרה שהרכב מלפנים ייעצר לפתע מסיבה כלשהי, וכן לא לעקוף רכב, אלא מתוך זהירות וכדומה, שכל אלו איסורי תורה ממש הם, וצריך ללמדם לפרטיהם, כמו בכל הלכות שולחן-ערוך, "וכל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם, ואמר: 'הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך', או: 'איני מקפיד בכך', מכין אותו מכת מרדות, והנזהר מהם עליו תבֹא ברכת טוב" (שולחן-ערוך חושן-משפט תכז ; י).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












