ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- גאולה
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ישראל נמשלו לזיתים (שמות-רבה לו ; א): "זית רענן יפה פרי תֹאר קרא ד' שמך" (ירמיה יא ; טז). מה ראה ירמיהו הנביא להמשיל את ישראל לזית? אלא מה הזיתים הללו מורידים אותם מן העץ ונחבטים, ואחר-כך מעלים אותם לגת ונותנים אותם במטחן וטוחנים אותם, ואחר-כך מקיפים אותם בחבלים ונותנים אבנים עליהם ואחר-כך נותנים שמנם, - כך ישראל! באין אומות-העולם וחובטין אותם ממקום למקום וחובשין אותם וכופתין אותן ואחר-כך עושין תשובה, והקב"ה עונה להם. מניין? שנאמר (שמות ב ; כג): "ויאנחו בני ישראל מן העבֹדה" וכן (דברים ד ; ל-לא): "בצר לך ומצאוּךָ כל הדברים האלה, באחרית הימים ושבת עד ד' אלקיך ושמעת בקֹלו. כי א-ל רחום ד' אלקיך, לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבֹתיך אשר נשבע להם" וגו'.
כל צרות שעם ישראל ספג לא מיעטו את תקוותיו הגדולות, עם ישראל לא פסק אף פעם מלקוות להגיע למדרגה העליונה, שיתקיימו בו הכתובים (דברים כו ; יט, כח ; א): "לתִתך עליון על כל גויי הארץ", "ונתנך ד' אלקיך עליון על כל גויי הארץ". הוא היה בתחתית השפלות, כל העולם בז לו, והוא חולם ומצפה לגדולות. הוא היה במצב נואש, קריטי, קיומו תלוי על בלימה, נראה שעוד מעט והוא מתרסק. ובתוך כל זה הוא מאמין ומקווה ובטוח בעתידו הגדול, והוא מצפה למלכות עליונה, לא נשבר ולא מתייאש. עם ישראל הוא עם מיוחד, אין כמוהו לסבל ואין כמוהו לתקוה ולאמונה.
בתוך ים הצרות, ישראל חיים חיים רוחניים עליונים, הם נושאים את תורת ד', דבקים בד' אחד, ומדביקים באמונתם בהשם אחד, חלקים גדולים של האנושות. עִם כל השפלות, ישראל תופסים מקום רוחני מרכזי בעולם. עם ישראל מוכר כעם הרוח, עם הספר, עם התנ"ך, עם שהתורה מאירה את כל חייו.
גם בדור הזה, עם כל ההתמודדויות והמשברים הרוחניים, עם כל הצרות והייסורים, מפתחת האומה גרעין נפלא של אנשי אמונה, אנשי קודש שלמים ברוחם, אוהבי עמם וארצם, בוני עמם וארצם, והם הלוז של האומה, מקור קיומה ובסיס תקותה. הם מובילים את האומה בדרכי הגאולה המפותלים לעתיד הגדול המצפה לה, לגאולה שלמה. הם הגחלת הלוחשת שתהפך לאש וללהבה. "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עֵשׂו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי ד' דִבר" (עובדיה יח).
והנה עתה נמשך והולך תהליך הגאולה. ואם הגענו עד הלום, בודאי שכֹח הסבל, כֹח הספיגה, יעמוד לנו גם בימים טרופים אלו, של ייסורים קשים שאנו גרמנו לעצמינו, בינינו לבין עצמינו. ובעז"ה, אנחנו נתגבר, ונפלוט מתוכנו את כל השנאה ואת כל הבלבולים, ונצא מחושלים מהמשבר הנורא, באחדות כפולה ומכופלת, ונמשוך ביתר שאת וביתר עוז, להתקדם אל המגמה הגדולה הייעודה לנו, מגמת כל הדורות, שאנו קרובים אליה יותר מאי פעם. ו"ד' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
