ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר ירמיהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
למרות שהפתרון היה בעייתי מבחינה דתית-הלכתית, מצא ירבעם לכך צידוק מפולפל, כיון שהיה גדול הלמדנים שבדור, עד שכל חכמי הדור נדמו לפניו כעשב השדה! (סנהדרין קא עמ' ב') לימים, ינסחו חכמים באירוניה מושחזת את אופיו של טיפוס זה: "תלמיד ותיק היה ביבנה, שהיה מטהר את השרץ במאה וחמישים טעמים" (ערובין י"ג ע"ב).
המהלך להנחלת 'מורשת-העגל' היה מבוסס על שלשה יסודות: האחד - הסתמכות על דמותו הלמדנית והכריזמטית של ירבעם. לא יעלה על הדעת, היו טוענים חסידיו בלהט, שמלך צדיק ולמדן כירבעם יעבוד עבודה זרה. תסמכו על ירבעם, הוא יודע - היו מטיחים בפני כל מי שניסה לערער על מהלכיו. השני - ניסוח ספין קליט כמו "לא בכדי עשה אהרון את העגל", או "עגל הזהב במדבר רק הקדים את זמנו". דווקא המופרכות שבעשיית העגל היוותה יסוד להפצת הרעיון וקליטתו. השלישי - העגל אף הוא מחיות המרכבה, ולא רק הכרוב, שדמותו נמצאת במקדש בירושלים. לא לחינם נבחר העגל - זהו סמלו של שבט אפרים הנבחר להנהיג: "בכור שורו הדר לו", בירך יעקב אבינו את יוסף.
כדי לקבל את תמיכת הציבור, שכבר התחנך לעבודת ה' על-ידי שמואל, שאול, דוד ושלמה, נרפא מחטאי עבודה זרה שהיו בעבר, ואף מעבודת-ה' בבמות הצליח פחות או יותר להיגמל, היה על ירבעם לזכות באהדת תלמידי החכמים וצדיקי הדור. הדרך היתה ערמומית ומתוחכמת. הוא שלח אל הצדיקים שליחים מטעמו אשר ביקשו את חתימתם על מסמך נאמנות למלך. כדי לבסס נאמנות, טענו השליחים, יש לחתום שכל מה שיאמר המלך תעשו, גם אם יאמר לעבוד עבודה זרה. רק כך יבין העם שיש כאן מלך חדש ורציני, ולא - כל חזון מלכות ירבעם של אחיה השילוני נתון בסכנה! מתחילה נרתעו הצדיקים, אבל השליחים (הרשעים, כהגדרת חז"ל) היו מצטחקים ואומרים: האם נראה לכם שאכן צדיק כירבעם, הנבחר בידי ה' ונביאו יעבוד עבודה זרה? אין זה אלא ניסוח קיצוני שבא להמחיש בעוצמה את קבלת מלכותו. הצדיקים חתמו, ואף אחיה השילוני טעה וחתם! (סנהדרין קא:).
תוך ימים ספורים עמדו העגלים בדן ובבית אל. המלך הוציא הודעה מפורטת שבה קרא לכוהנים לבוא ולהקריב קרבנות לפני העגלים, שמעתה הם הסמל הלאומי והדתי של מלכות ישראל החדשה שהוקמה בדבר-ה'. בהמשך לתפיסה השיוויונית וברוח ההתחשבות בשכבות השונות בעם, הכריז ירבעם על פתיחת השורות לכוהנים שאינם דווקא מבני לוי. לא רק הייחוס קובע, טען ירבעם, אלא גם הרצון הטוב. מי שנדבה רוחו אותו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו, הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים (כלשון הרמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל). כדי להוכיח שאכן כל אחד יכול, הכניס גם גורמים ירודים ביותר "ויעש את בית במות ויעש כוהנים מקצה העם" - מהגרועים שבעם (ירושלמי עבודה-זרה א,א).
העם התלהב לחזור לשיטה הישנה בה היו במות בכל מקום, מה שהפך את עניין הקרבנות לנגיש ונוח. ירבעם הכריז גם שמעתה אין להקפיד ולאכול בשר קרבן דווקא תוך יום ולילה או שני ימים ולילה אחד, אלא לפי רצונו של אדם. מעתה, הכריז, תהיה התפיסה ותרנית יותר כלפי עובדי ה' (ירושלמי ע"ז א,א). רוב הציבור הקריב בתחילה לשם ה', אך כבר היו רשעים שהתכוונו לעבודה זרה (ירושלמי,שם).
מתישהו במשך הזמן השתמש גיחזי, משרתו המושחת של אלישע, בשם המפורש ותלה את העגלים באוויר, מעשה נסים שכמובן האדיר את חשיבותם וגרם ליותר אנשים לטעות אחריהם. יש אומרים אף שהיו העגלים מדברים ומצטטים הפסוק אנוכי ה' אלוקיך (סוטה מז.).
מי יטחן את העגל לאבק?
ההלם היה נורא. הצדיקים התכנסו קבוצות קבוצות לטכס עצה מה לעשות במצב החדש, שהם עצמם יצרו אותו בתמימותם הרבה. היו שביקשו להכריז מיידית על ירבעם כעובד עבודה זרה ולהוקיעו. אך פה ושם החלו להישמע קולות המהפכים בזכותו. לא יעלה על הדעת שמלכות ישראל תעבוד עבודה זרה, טענו חלק מהצדיקים. עוד אמרו : לא יתכן שירבעם, התלמיד חכם הגדול ביותר שבדור, יעבוד עבודה זרה. כעת לא נותר אלא להצטרף לפלפולי ירבעם כדי לטהר את העגלים בק"ן טעמים, ואלה כנראה לא חסרו. היה מי שטען שדווקא בירושלים יש הרבה עבודה זרה, שהרי שלמה נתן לבת פרעה ולשאר נשותיו לבנות במות לאליליהן. לכן הקב"ה הפנה עורף לירושלים, שסופה יהיה כשילה, ובמצב הנוכחי, המקדש אינו אלא בית ללא תוכן. יש לאמץ את אלטרנטיבת העגל של אהרון הכהן, שאמנם בשעתה נכשלה, שהרי משה היה בהר סיני וירד אליהם חזרה, אך עתה משה אינו בהר ואין למי לצפות. היה גם מי שהביא ראיה מכך שאהרון לא נענש בגופו, ובניו לא נענשו בחומרה, ואדרבא נתקדשו בהקטרת הקטורת - "בקרובי אקדש"! בנוסף, יש לבחון את החטא הוא בפרספקטיבה היסטורית, ומבחינה זו - הוא לא כל-כך נורא. והראיה, שלא רבים נהרגו בעקבותיו, וה' גם סלח לישראל (ירושלמי ע"ז שם).
או-אז נשלח נביא להוכיח את ירבעם על מעשיו הרעים. תוך כדי שירבעם מקטיר, ניבא עליו שיבוא יום ויאשיהו יבער את עבודת-הבמות. כיון שלמרות דברי הנביא לא שב ירבעם מחטאו, נשלח אחיה השילוני, פטרונו הרוחני, לבשר לו על סוף ממלכתו ועל גלות ישראל. למרות זאת, לא נמצא מי שכמשה בשעתו ינתץ את העגלים ויטחנם לאבק. אפילו יהוא, שנבחר לשרש אחר עבודה-זרה, לא נגע בהם, כיון ש"חותמו של אחיה השילוני ראה וטעה". היתה לעגלים גושפנקא, שאמנם הושגה תוך הטעיה ומרמה, אבל הכול חששו ממנה. האידיאולוגיה שנרקמה סביב העגלים היתה חזקה דיה כדי למנוע ממלכים ונביאים שבאו לאחר אחיה מלגעת בהם. עד שגלתה מלכות ישראל ונעלמה מן ההיסטוריה, למקום בלתי ידוע.
כיוונים
במאמר 'המספד בירושלים' הרב קוק מגדיר את ירבעם בתור הכוח הלאומי של עם ישראל. מלכות ישראל מתוארת שם כמי שפנתה יותר אל העולם, ואילו היינו זוכים הרי שהיתה צינור ההשפעה שלנו לעולם כולו. אלא שלא זכינו, והעולם השפיע עלינו. לכאורה קורה לנו מה שקרה לצדיקי אותו דור. נוצרה אכסיומה שהמדינה לה אנו נאמנים לא תעלה על דעתה להרוס את כל היקר והקדוש. הרי היא ראשית צמיחת גאולתנו, וכיצד יתכן שתעשה רע? אכסיומה זו עלולה לעוור עיניים ולגרום לאטימות כלפי עוול הנעשה בידי המוסדות הממלכתיים. הרב קוק עצמו הזהיר מפני הלאומיות כשהיא נטמאת. במצב כזה היא משפיעה על האוחזים בה מטומאתה (זרעונים, נשמת הלאומיות וגופה). אם על המקדש אמר הקב"ה "המערת פריצים היה הבית הזה" (ירמיהו ז,יא) והחריב אותו - כל דבר יכול להיטמא, גם המדינה. אם לא נדאג לקיומה הרוחני והמוסרי, ולהתאמת דרכיה לתורה ומצוותיה, גם קיומה הפיזי נתון בסכנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
