ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה [כב, טז].
"אותה ההתמכרות העמוקה של עבודה זרה, שראה בה האדם הפרא חזות הכל, עד שנצחה גם את רחמי הורים, ותשים את האכזריות על בנים ובנות למידה קבועה בעבודת המולך, וכהנה, היא תוצאה ערפילית מההכרה הגנוזה שבעומק לבב האדם, שהעניין האלוקי יקר הוא מכל, וכל נחמד ואהוב כאין נגדו.
כאשר הוצרכה ההארה האלוקית להופיע בטהרתה, נתגלתה בעוז התלהבותה בניסיון העקדה, שהראה לדעת שאותו החום וההתמכרות לעניין האלוקי אינו צריך דווקא שתהיה ההשגה האלוקית כ"כ מעולפת בלבושים בזויים כאותם של העבודה הזרות, שהניצוץ של הטוב האלוקי אובד בהם לגמרי את דרכו, אלא גם בהשגה טהורה, - אע"פ שאין לדמיון הגס כ"כ חומר להזדעזע בתור הזדעזעות חומרית הקרובה לתכונתו של האדם, - שאין צריך לומר כמה שהיא מאירה את כל דרכי חייו של האדם, כמה שהיא מתקנת את החיים החברותיים וכמה היא מעמדת על בסיס איתן את מצב הרוח של האדם, ביחס לשאיפותיו הנצחיות, המתגלות בענינים שהם "למעלה מן השמש". כל אלה הם דברים גלויים. הרבותא המצויינת היא, שלא יחסר חום ההתמכרות ביחש להתקשרות האלוקית בצורת ההשגה המוארה. זה יצא לפועל ע"י ההחלטה של נסיון העקדה, שנשאר חוק טבעי לדורות עולמים, שגם בהקישור העדין אל הדעה המורמת מכל רעיון חושי יש חדירה לכל חדרי לב; ולולי זה הייתה האנושיות עומדת אז ברגש עכור ופראי, אמנם פועם בחזקה ביחושו לאלוקות, או ברוח קריר מסונן קצת מבלעדי תכונה של חיים עמוקים. ע"כ גדול הוא ונישא זיכרון העקדה, לדורות עולמים, ולא רק במטבעות תפילה כ"א המקרא במקומו הוא אומר: "יען כי עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני". ומה נהדרת היא תפילתנו, להזכיר זכותו של האב הראשון הלוחם נגד הפראות הדמיונית במערכה האלוקית, שכל זכותה הקלושה הייתה בצד הפופולרי שלה בחידור עומק הלב, שהיו האלילים טוענים שא"א לתרבות אנושית מבלעדיו, מפני שהרושם של האלוקות הטהורה הוא מרומם יותר מדאי וזך יותר מדאי מלהיות בו כדי מרעה להמון גויים. בא "אב המון גויים" והורה מה שהיה צריך להורות, עד אשר איך שירדו הדורות - יש מקום לחדירה של האור הטהור, ועקדת יצחק נזכרת ברחמים לזרעו לדור דורים" ['אגרות הראיה' ח"ב עמ' מג].
אורות הראי"ה
חסידות "בית אברהם"
חסידי מרן הראי"ה בעיירות פולין (ח"ד)
פרק ד: מכתבי החסידים בפביאניץ למרן הראי"ה ולבנו הרצי"ה
בשבוע שעבר סיפרנו על הקמת בית המדרש 'בית אברהם' בפביאניץ, בו התקבצו חסידי מרן הראי"ה. ראינו את מכתבם הראשון לאדמו"ר - הראי"ה, בו הם מספרים לו בשמחה על הקמת ביהמ"ד על שמו ולכבודו, וכן הם שואלים אותו על הנהגותיו בקודש, ומבקשים שישלח להם את ספריו הקדושים. הבאנו גם את תשובתו של הראי"ה אליהם, בה הוא מספר להם על סדר הסעודה שלישית בביתו, ומחזקם ומעודדם.
כשקיבלו החסידים מכתב זה, בו נענה הראי"ה לרעיונם, התמלאו שמחה ואושר, ומייד שלחו לו את המכתב הבא:
"בית תפילה "בית אברהם"
בתור אות הערצה ויקר לכבוד מרן אדמו"ר
הרה"ג ראי"ה קוק שליט"א
פביניץ יצ"ו
ב"ה, יום ד' לס' "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" [י"ג תמוז] תר"ץ
לכבוד מרן לכל בני ארץ ישראל והגולה, נזר ישראל ופארו, מדברנא דאומתי', מופת הדור ודברו, הדרת כקש"ת אדמו"ר הרב הגאון האמיתי שר התורה והיראה הכהן הגדול שליט"א. ראש הרבנים בעיה"ק ירושלים תותבב"א.
את הספרים הקדושים המסולאים מפז ומכתב קדשו רצוף אהבה קבלנו לנכון, על מה שאנו מודים מעומקא דליבא. והאמת נתנה להאמר שאין בפינו ובעטנו די להביע רגשי תודתנו הרבה ורחשי חדות לבנו, אשרנו ומשוש גילנו בקבלתם. והי' לנו יומא טבא במלוא מובן המילה. כי לא יאומן כי יסופר שאלינו צעירים עולי ימים גדיי הגדיים ומעוטי הערך בכל המובנים ואף על פי שאיננו כדאיים והגונים לכך ובפנה נדחה שבגולה - נענה לבקשתנו ומלא משאלות לבנו לטובה הדרת כקש"ת ראש ישראל ולבו שעיני כל ישראל נשואות אליו - בענוותנותו היתרה ומקרבנו לתורתו תורת אמת, והואיל בטובו וברחמיו הגדולים להיות גם לנו מורה לצדקה בדרך הקודש והישר בדרך התחי' הישראלית האמתית והשלמה. כבוד גדול כבדנו רבנו ומורנו גאון ישראל ותפארתו שליט"א, והגדיל חסדו בסמכו ידיו הקדושו עלינו. ואשרינו ואשרי חלקנו שזכינו להימנות בין מעריציו הרבים וחושבי שמו מאוד נעלה, והדבר הזה מחייב אותנו הרבה להתחזק לשאוף אל על בע"ה.
התחלנו ללמוד ולעיין בספריו הקדושים הנשגבים וראינו אור חדש עליון, ומתפללים אנו שבס"ד נבין דברי קדשו כהויתם ולאשורם, ומכתב קדשו שתינו בצמא כמה פעמים בשמחה פנימית ובחרדת והדרת קודש בבחינת "וגילו ברעדה" ויהא רעוא שתתקיים תקות הדרת כקש"ת שליט"א בנו אפילו לשעורין.
בנוגע לקביעת שעורין תמידין כסדרן לגפ"ת בעיון ופלפולא דאוריתא, הגם שרוב חברינו בלו ימי נעוריהם בכתלי בית המדרש, אך לדאבון לבנו הגדול, מחמת דאגת הפרנסה המרובה בצוק העתים האלו - ירחם ד' - אי אפשר לנו לסדרם, ביחוד כעת בימי החום.
בהזדמנות זו הננו ששים ושמחים להודיע להדרת כקש"ת שאחד מחברינו, יצחק יוסף נ"י פלאם, מלמד בכל ערבי ימות החול שלא על מנת לקבל פרס בבית המדרש הערוני "עין יעקב" לבעלי הבתים ומספר השומעים הולך ורב בע"ה.
וכזה הננו מרהיבים עוז בנפשנו לבקש מאד מאד את הדרת כקש"ת להואיל בטובו ובחסדו, שמשמשו בקודש ועושה דברו ורצונו, ישלח לנו ע"י בית הדאר בעוד מועד אתרוג כשר ויפה לולב והדסים. מצורף לזה שני דולרים (2) באחריות ואם המחיר יעלה יותר לא נאחר, בל"נ, לשלוח המותר, כי חפצנו אדיר שבית תפילתנו יקנה פרי עץ הדר מא"י בלתי מורכב וכשר בתכלית הכשרות בלי שום חשש, ומשום כונתנו זו הרצוי' באנו לידי בקשתנו להטריחו טרחה זו.
ואנו תפלה ותקוה שכשם שהדרת כקש"ת הושיט לנו שרביטו הקדוש בענות רוחו הטהור והתחיל להדריכו באור קדושתו בדרכי נועם, כך יוסיף להשפיע עלינו שפע ברכת קודש והשפעת רוח טהרה וחסידות אמתית, והשי"ת יזכנו להיות נטועים בנחלת ד' משאת נפשנו, והי' עינינו רואות את מורנו ורבנו הגדול והנעלה שליט"א, ולהיות בין שומעי לקחו הזך הצרוף והקדוש ומקשיבי דברי קדשו המשמחים לב והנשמה בלב נכון.
הדורשים שלום כקש"ת מקרב לב עמוק ברחשי כבוד והערצה. בשם כל המסתופפים בצל קדשו בעירנו ומתאבקים בעפר רגליו מרחוק בנכר בגולה.
הגזבר: ברוך מישור המזכיר: יוסף צבי דומבק".
"במה ניכף להדרת אדמו"ר"
בו ביום שלחו אנשי 'בית אברהם' מכתב גם לרצי"ה קוק, וכך כתבו בו:
"בית תפילה "בית אברהם"
בתור אות הערצה ויקר למרן הגאון ראי"ה קוק שליט"א
פביניץ יצ"ו
ב"ה, יום ד' לסדר מה טבו אהליך יעקב, תר"ץ לפ"ק
לכבוד הרב המופלג בתורה וביראה, בן אדמו"ר הרה"צ שליט"א
מוה"ר צבי יהודה הכהן קוק נ"י
שלום וכל טוב.
אחדשה"ט באהבה רבה. השבוע קבלנו דברי קודש של כק"א [כבוד קדושת אביו] אדמו"ר שליט"א, דברי תורה על פ' בהר בחוקותי השתא, שנאמרו בקדושה ובטהרה בשעת הסעודה שלישית בש"ק, ורשימת ספרי קודש שהואלתם בטובכם לשלוח לנו, ואנו מאשרים בזה קבלתם כולם לפי הרשימה הנז' ברוב תודה ויישר כח גדול. ולאמתו של דבר שאין לנו במה להשיב רוב תודות, ובמה ניכף להדרת כקש"ת אדמו"ר שליט"א וגם לכתה"ר בשביל מלוי משאלות לבנו והתענינות בנו? זהו אות ומופת חותך של אהבת ישראל שלכם הגדולה, והמקיפה אפילו הפחותים כמונו! ומה גם ענונותכם הגדולה והיתירה לגבי דידנו. ומשום הכי נקוה שגם להבא לא ימנע כתה"ר - דברי תורה משעת "הסעודה שלישית" כפעם בפעם, אשר להם אנו משתוקקים ושואפים.
ובהזדמנות זו נרהיב עוז בנפשנו לבקש מאד מאוד את כת"ר לראות לשלוח לנו ספרים וחוברות ממחברים שונים אודות הדרת כק"א אדמו"ר הרה"צ שליט"א ושיטתו המשוכללה, כגון "משורר היהדות" של י.צ. רמון, "ארץ חפץ" של הרב ישעיהו שפירא, ועוד שאיננו יודעים לפורטם. נא למלא בקשתנו זו ומחירם נשלח בל"נ ע"י בית הדואר בהקדם הכי אפשרי.
הדורשים שלום כ"ת ברגשי כבוד ומצפים לבשר ולהתבשר בשורות טובות מארץ חמדתנו ותקותנו.
נ.ב. נא למסור הרצוף לזה למר אליעזר קלמן פרנקל.
הגבאי: ברוך מישור. המזכיר: יוסף צבי דומבק".
למכתבם זה, צירפו החסידים רשימה מפורטת של חברי 'בית אברהם' בפביניץ, והנה היא לפניכם:
רשימת חברינו
המתפללים בקביעות עד ח' תמוז תר"ץ
ברוך מישור
יצחק יוסף פלם
י.צ. דומבק
מיכאל זודזקי
דוב דומבק
ישראל צבי מישור
מרדכי מרגליות
בנימין יצחק גולדברג
דוד זנדברג
יחיאל לבנהוף
זלמן שירדזקי
מיכאל זידנמן
זליג דזילונסיק
מרדכי קלינא
חיים טובנבלט
אהרן סטשובסקי
שאול פרימן
משה דוד וונר
זלמן קורמן
אלעזר אברמוביץ
אברהם לנדסמן
ירחמיאל גלסטר
משה אהרן שפירא
נח הוטנר
אברהם אלעזר קופמן
מנחם דב הכהן
יהודה מושקוביץ
הבחור משה שיניצקי
הבחור יחיאל בר
הבחור זאב פרסטר
הבחור יצחק סלמונציק
הבחור פנחס יוסקוביץ
הבחור אלחנן יצחק גולדברג
שיחת הראי"ה במסיבת 'בית אברהם'
ר' קלמן אליעזר פרנקל זצ"ל היה מתלמידי מרן הראי"ה, שנאספו בכל שבת לסעודה שלישית בבית הראי"ה, לשמוע את שיחתו על פרשת השבוע. לאחר צאת השבת, היה הרב פרנקל מסכם את השיחה שנשא הראי"ה, וכעבור מספר שנים קיבץ את השיחות והוציאם בספר שנקרא 'שמועות ראי"ה'. בספר זה [עמ' קה - קי] מובאת גם דרשתו של הראי"ה שנזכרה לעיל, אותה נשא בחגיגה לכבוד כתיבת הס"ת של 'בית אברהם'. בדרשה ארוכה ונפלאה זאת מתייחס הרב לנושאים רבים בהלכה ובאגדה, כשעיקר המאמר דן בענייני החנוכה, ובקשר בין מצוות כתיבת ספר תורה, למצוות ישוב הארץ. את מאמרו סיים הראי"ה בדברים הבאים:
"אם התחלת כתיבת ס"ת נעשית בא"י ובימי חנוכה, מתאחדות יחד שלוש הפעולות, ישראל, אורייתא, וארעא קדישא [...] התחלת כתיבת ס"ת שאנו חוגגין היום זיכו אותנו ידידנו אשר בפביניץ פולניא, מתפללי בית הכנסת 'בית אברהם', אשר ידועים במסירותם לבנין הארץ ברוח התורה, [...] וכתיבת ס"ת מוסיפה אור על כל המצוות וביחוד על מצוות לימוד התורה".
יש לציין, כי הרב פרנקל עמד בקשר רצוף עם אנשי 'בית אברהם' בפביאניץ, והיה שולח להם מדי שבוע את השיחה שנתן הראי"ה בסעודה שלישית.
מתוך הירחון 'שערי ציון', כסלו-טבת תרצ"ב, חוברת ג-ד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
