ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא
גמרא זו שמענו ממרן ראש הישיבה, מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל, אין ספור פעמים. הישיבה, כך היה אומר, היא המוסד הוותיק ביותר שהיה קיים בעם ישראל. אברהם אבינו היה זקן ויושב בישיבה, ומשם הגיעו לו כל ידיעותיו, גם בעניין דיוק מהלך השמש.
כמה מתאים וראוי להתחיל מאמר על ר' אברום זצ"ל בגמרא זו, כי ר' אברום עצמו היה זקן ויושב בישיבה, ומשם שאב את כל כוחותיו.
מתוך הישיבה הוציא הרב הרצוג זצ"ל את ר' אברום זצ"ל לכהן כדיין בבית הדין הרבני, ולשם היה חוזר תמיד. גם בזמן שכיהן בדיינות, ביחד עם העמל והמסירות בכתיבת פסקי הלכה בנושאים הקשים ביותר, היה ר' אברום מגיע תמיד לישיבה, ושם ביתו.
סיפרו לי שבתחילת דרכו בדיינות, לר' אברום היה קשה מאד. בעדינותו הנפשית ורגישותו לזולת היה קשה לו לשאת את כאבם של המתדיינים שנתגלה לפניו פעמים רבות בבית הדין. כמו שהיה עושה תמיד בשעה שנפגש עם צרות, הוא היה אומר בבית: אני אלך לישיבה לדבר בלימוד. ומהישיבה היה חוזר כאדם אחר.
מהישיבה הוא הלך אל מועצת הרבנות הראשית, ולכס הרם של הרב הראשי הלישראל. ולישיבה הוא תמיד היה חוזר.
כמה פעמים התבטא ר' אברום שיש עליו עול קשה, עם בעיות הלכתיות וציבוריות קשות המדירות שינה מעיניו. וכשהוא יוצא למרפסת, רואה את האור בישיבה גם בשעות הלילה המאוחרות ושומע את קול הלומדים, אז הוא נרגע.
זכור לי אותו יום שהרב סיים את כהונתו כרב ראשי. מהיכל שלמה, מושב הרבנות הראשית לישראל בימים ההם, נסע הרב לכותל לתפלת יום כיפור קטן. משם נסע הרב הביתה והגיע בשעות הערב. תוך כמה דקות נדחפו אל הבית עשרות תלמידים מהישיבה בשירה ובריקודים. כפי שהתבטא אחד התלמידים: עכשיו הרב רק שלנו, בלי שותפות.
ור' אברום - כל כולו זורח ושמח בחברת תלמידיו...
בשורות הבאות אנסה לשרטט קווים מסוימים, חלקיים בלבד, לדמותו של מרן כראש הישיבה. נתמקד בעניין דרכי לימוד.
עיקר עניינו של ר' אברום כראש ישיבה היה לבנות חשיבה עצמית לתלמידיו. מדהים הדבר: לאורכה ורוחבה של ארץ ישראל אפשר למצוא עשרות ואפילו מאות תלמידים שלו, שרבים מהם מצביעים על ר' אברום כעל רבם המובהק. היה אפשר לצפות שכל אלו ילכו באותה שיטה בלימוד, יבנו את אותן סברות, אותה דרך חשיבה. ולא היא.
זו היתה גדולתו של ר' אברום כראש ישיבה: הוא גידל כל אחד ואחד לפי הכוחות והכשרונות של התלמיד. אצל אחד אפשר למצוא חריפות סברא. אצל אחד למדנות אדירה. אצל אחד עבודה בפשט. אצל אחד בקיאות נפלאה. אצל אחרים אפשר למצוא מיזוג ברמה זו או אחרת של כל הנ"ל. כל אחד קיבל וגדל לפי מה שהוא.
כדי להבין יותר את דרכו זו, אדבר על השיעורים של ר' אברום זצ"ל. בשני שיעורים שתינו את דבריו בצמא. שיעור ב'קצות', כפי שהיה ידוע, והשיעור הכללי. שני שיעורים שונים לגמרי זה מזה באופיים ובמבנה שלהם, ובכל זאת מכנה משותף עמד בבסיס שניהם.
השיעור ב'קצות' התקיים במוצאי שבתות בביתו של הרב, וטעם מיוחד היה בו. ר' אברום לא היה מכין את השיעור. הוא היה נכנס לחדר, שואל איפה נמצאים ב'קצות', ומשם היה מתחיל השיעור. אחד הבחורים היה קורא ב'קצות', עד שר' אברום התחיל להעיר עליו. במשך השיעור, שנמשך כשעה וחצי לפחות, לא הספקנו יותר מכמה שורות.
ר' אברום ביאר הרבה פעמים את מטרת השיעור. יש זמנים שבהם לומדים כסדר, אבל יש זמנים שבהם צריך להתרגל לחשוב. מוצאי שבת זה זמן טוב לחשיבה, ואין ספר שמרגיל לחשוב כמו הקצות. זה היה עיקר רצונו של ר' אברום - לעורר את החשיבה של התלמידים. בזה סוד הצלחה של שיעור טוב.
השיעור השני היה השיעור הכללי. ידוע ומפורסם העמל של ר' אברום בהכנת השיעור. פעם התבטא: חמישים שנה אני כבר אומר שיעורים, ובכל פעם זה כאילו אני לומד את הסוגיה בפעם הראשונה.
כוח החידוש שלו היה מדהים. סיפרתי כבר הרבה פעמים: לאחר אחד השיעורים נגשתי אליו כדי להמשיך לדבר איתו בלימוד, וראיתי שהוא חיוור. נבהלתי ושאלתי אם אינו מרגיש טוב. ר' אברום אמר לי: מה שהיה לי היום... נורא... שכחתי את השיעור שהכנתי, אני ממש לא זוכר מה רציתי לתרץ. לא הבנתי: אבל הרב אמר עכשיו שיעור? והוא ענה כלאחר יד: זה לא מה שהכנתי, זה מה שחשבתי לעצמי בזמן השיעור.
אבל לא על כך באתי בשורות אלו, אלא על צורת השיעור. ר' אברום היה מקשה קושיות על פשט הגמרא או מהגמרא על ראשונים, עד שכל מי שהקשיב היה מוכרח להתעורר: איך לא חשבתי על שאלה זו?! ובתירוצים השונים שהעלה, הראה דרכי סברא רבים שהיה אפשר להשתמש בהם במקומות נוספים.
מטרתו היתה שהתלמיד יחשוב בעצמו, בהבנתו שלו. אם הוא רק יאמר דברים של ר' אברום, או רק יידע לצטט אחרים, אין כל חשיבה והבנה. רק אם האדם מתרגל לחשוב לעצמו, הוא יכול להוציא מעצמו את הטמון בו. זו הסיבה שכל כך הרבה תלמידי חכמים, מצאו בר' אברום את רבם המובהק.
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צב-אות הוא".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
