ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו מתלבטים כיצד לנהוג בחג הסוכות, בשני עניינים: האחד, האם להתארח אצל ההורים בחג. יש להם סוכה קטנה, שבקושי אפשר לאכול בה כולם. הנשים לא נכנסות. ובודאי שאי אפשר לישון בסוכה. בנוסף, כשאנו בביתנו, כל הילדים, שישה במספר, בנים ובנות קטנים וגדולים רוצים לישון בסוכה. בעיקר בגלל החוויה ולא כל כך בגלל המצוה. האם לאפשר להם, איך ישנו הבנים עם הבנות וכד'?
תשובה:
במסכת סוכה (דף כ"ז) מובאים דברי ר' אליעזר, שהיה אומר: "משבח אני את העצלנים שאינם יוצאים מביתם ברגל". משמע שעדיף להיות בבית, עם המשפחה ועמם לחוג את חג הסוכות. אולם, ברור שכלל זה אינו יכול לשמש נר לרגלינו, מפני שההורים מאד מצפים שילדיהם יחוגו עמהם את החג. אם תתארחו אצל ההורים, הרי אתם פטורים משינה בסוכה, מפני ש"אונס רחמנא פטריה". לדבריכם, אין אפשרות לישון שם בסוכה בגלל גודלה. לא מצאנו שחייבו חכמים אדם לא להרדם למשך כל הלילה, כדי שלא לישון מחוץ לסוכה. אכן, חמורה שינה בסוכה, והיא עדיפה על פני אכילה בסוכה, שהרי אכילת עראי מותרת מחוץ לסוכה, אבל שינת ארעי אסורה. (או"ח סימן תרל"ט). אולם כל זה במצב בו אפשר לישון בסוכה. אך במצבכם, אצל ההורים שאין אפשרות כזו, וממילא אתם פטורים.
ואם תאמרו: למה לנו להכניס עצמנו למצב של "אונס" ולהפטר, הרי אפשר שנישאר בביתנו, ושם נקיים את המצוה כהלכתה. זו אכן התלבטות קשה. אולם, הכלל שבידינו הוא, לא להחמיר לעצמנו ולקיים מצוה על חשבון אחרים. כאן, האחרים הם ההורים, שאם אנו מחמירים ונשארים בסוכתנו, דבר זה עלול לגרום צער להורים. אם יש מצב בו שהות אצל ההורים גורמת לכם לכשלון ולעבירה, ודאי שאין כל היתר לכך. אך כאמור, אם תחליטו לנסוע להורים הרי תכניסו עצמכם למצב של "אונס רחמנא פטריה". במקרה כזה אפשר וצריך לשקול בחיוב שהייה אצל ההורים. אפשר לצמצם את הזמן ליום או לילה אחד, כמו יו"ט, ובמוצאי יו"ט לחזור הביתה. והעיקר הוא, שמצות הסוכה תשרה עלינו שלום ואהבה ואחווה, ולא מתח וכעסים בתוך המשפחה.
לענין השני, שאלה אחת שהיא שתיים, האם לאפשר לילדים לישון בסוכה, והאם בנים ובנות יכולים לישון באותה סוכה. לחלק הראשון, יש לדעת שילדי ישראל הגדלים על פי תורה ומצוותיה, זוכים לחוויות נפלאות, סביב המצוות ובתוך המצוות. הנה עברנו את הימים הנוראים. כמה מרשים את הנפש לילד קטן שאבא מעורר אותו לפנות בקר כדי לקום לאמירת סליחות. מלבד התפילה שיש בכך, הרי זוהי חוויה בריאה המרשימה את נפש הילד. ביודעו שהוא משנה מהרגליו וקם השכם בבקר, לא כדי לצאת לטיול אלא כדי להתפלל לבורא. כך גם ההתעסקות במצות סוכה וארבעת המינים, ממלאה את נפש הילד בחוויה חיובית, אשר אותה הוא נושא עימו לאורך ימים ושנים. דבר זה משמש כתריס כנגד חוויות שליליות של אלימות, סמים וכד', שלצערנו אותו נוער המנותק מתורה ומצות מחפש שם את חוויותיו. שינה בסוכה, גם אם תגרום לילדים לא להרדם עד שעה מאוחרת, קצת לשחק ואפילו להתקוטט על הכרית או השמיכה או בדל מזרון, בסיכומו של דבר יש לאפשר להם זאת בשמחה, ולהעלים עין מהשובבות שלהם (כמובן, עם גבולות) מתוך ידיעה שכך הננו מחבבים עליהם מצוה זו, ואף את כלל מצוותיה של תורה. ולחלק השני, שינת אחים ואחיות, יש לזכור שבעבר, לכל משפחה היתה דירת חדר אחד, ובה היו מצטופפים כל בני הבית. וילון או קיר עץ היה מפריד בין מיטות ההורים למיטות הילדים, אך כל הילדים היו ישנים בחדר אחד, אחים ואחיות, קטנים וגדולים יחדיו. בדור האחרון התרגלנו לפינוק, בו לכל ילד יש חדר (תלוי בגודל המשפחה כמובן). אבל זוהי בריאות משפחתית כאשר כל הילדים יכולים לישון בחדר אחד. גם חכמים לא גזרו על חלק מאיסורי קירבה בין אח לאחות, מותרים הם בנגיעה ובטפיחה על השכם. לכן אין לחשוש כלל. אדרבא, זה מחזק את היחד, את השמחה והאהבה בין כל האחים והאחיות. חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
