עשו לי קיטון אחד | הרב דוד דב לבנון | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש שמות
תרומה

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
בית המקדש
מעלת המקדש

4845

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אשר ישעיהו בן רבקה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פרשת תרומה עוסקת במצות עשה של " ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ". מצוה שנוהגת לדורות, כפי שפסק הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א):

"מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש, וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו, והיה לפי שעה שנאמר כי לא באתם עד עתה...".

לדאבון לבנו איננו יכולים לעת עתה לקיים מצוה זו, ואעפ"כ יש חשיבות רבה לעסוק בלמוד מצוה זו, כפי שמובא במדרש (תנחומא פרשת צו סימן יד):

"כשהקב"ה מראה ליחזקאל את צורת הבית מה הוא אומר: הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית (יחזקאל מג). אמר יחזקאל לפני הקב"ה: רבש"ע! עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית, וכתוב אותו לעיניהם וישמרו את כל צורותיו ואת כל חוקותיו, וכי יכולין הן לעשות, הניח להם עד שיעלו מן הגולה ואח"כ אני הולך ואומר להם, א"ל הקב"ה ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה יהא בנין ביתי בטל, א"ל הקב"ה: גדול קרייתה בתורה כבנינה לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבנין הבית".

חידוש דברים יש כאן, שגם ביחס למצות בנין הבית אמרו שלימוד הענין חשוב כאילו בנייתו בפועל. כמו שאמרו ביחס לקורבנות, (מנחות דף קי עמוד א): "אמר רבי יצחק, מאי דכתיב: (ויקרא ו) זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם? כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם". והוא מה שאמר דוד המלך עליו השלום "ונשלמה פרים שפתינו". מפני שהקורבנות קרואים "עבודה" ועיקר העבודה נעשית בלב "ולעבדו בכל לבבכם - איזו עבודה שבלב זו תפילה", לכן העסוק בלמוד הקורבנות חשוב כעשייתם, אבל בשאר המצוות העיקר הוא המעשה בפועל, שלא נתנו המצוות אלא לצרף בהם את הבריות. בא המדרש הנ"ל ומלמדנו, שגם במצוות בנין הבית הלומד תורת הבית, מעלה עליו הכתוב כאילו בנוהו. צריך לומר, שגם מצווה זו עיקרה בלב, בחינת "בלבבי משכן אבנה", ולכן יחזקאל הנביא אומר לגולים ללמוד את תבנית הבית, "ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבנין הבית".

משכן לכתחילה או בדיעבד
כיצד בנין הבית מהווה עבודה שבלב? חלקו הפרשנים אם מצוות המשכן נתנה בדיעבד לאחר חטא העגל, או שכך נצטוו לכתחילה. רש"י אומר, שצווי המשכן נאמר לאחר חטא העגל (שמות פרק לה פסוק א): "ויקהל משה - למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר", ולפי זה פרשיות תרומה ותצוה נאמרו אח"כ, ואין מוקדם ומאוחר בתורה. ודעת הרמב"ן שמשה נצטווה על המשכן לפני חטא העגל, והרמב"ן בזה לשיטתו, שהמשכן הוא המשך מעמד הר סיני, (עיין בדבריו בהקדמתו לספר שמות, והקדמתו לפרשת תרומה).

לכאורה כמה מאמרי חז"ל מסייעים לרש"י. כך במדרש (שמות רבה פרשה לג,ג):

"ויקחו לי תרומה, הה"ד (שיר השירים, ה) אני ישנה ולבי ער, אני ישנה ממעשה העגל, ולבי ער והקב"ה מרתיק עלי הוי ויקחו לי תרומה, פתחי לי אחותי רעיתי, עד מתי אהיה מתהלך בלא בית שראשי נמלא טל, אלא עשו לי מקדש שלא אהיה בחוץ".

משמע שהמשכן הוא כדפיקת הדוד על הדלת לעורר אותנו לאחר חטא העגל.

וכן אמרו במדרש (מדרש תנחומא פרשת כי תשא סימן ב):

"זה יתנו בא וראה חבתן של ישראל שעבירותיהן מביאן לידי מעלות גדולות, ואם עבירותיהן כך זכיותיהן על אחת כמה וכמה, ואף כאן מי גרם לשבטים בפרשת שקלים שיתנו כופר נפשותיהן מעשה העגל, ואם חטאה גדולה שעשו גרמה למצוה ולזכות מצוה שהן עושין על אחת כמה וכמה".

הרי לנו, שהמשכן בא בעקבות עבירותיהם של ישראל.

ולפי זה, אלמלא היו חוטאים היתה השכינה שורה עליהם בלא משכן. וכך אומר הספורנו על הפסוק ו"ונתתי משכני בתוככם... והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם" (ויקרא כ"ו) "והתהלכתי בתוככם. ענין המתהלך, הוא ההולך אנה ואנה לא אל מקום אחד בלבד. אמר, אם כן אתהלך בתוככם, כי לא אל מקום אחד בלבד ירד בתוכם... כי אמנם בכל מקום שיהיו שם צדיקי הדור הוא קדוש משכני, שבו תושלם כוונתי, כאמרו: השמים כסאי והארץ הדום רגלי, ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי". היינו, שהמצב המובחר יהיה כאשר תשכון השכינה בכל מקום, ולא רק במקום המקדש.
וכך כתב רש"י (מסכת שבת דף נה עמוד ב) ד"ה "חללת":

"טעם אחר: עד שלא נבנה אהל מועד היתה שכינה מצויה באהלי צדיקים". וכך נאמר "ושכנתי בתוכם" ופירש השל"ה "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד".

והנה לפי פירוש זה בודאי עיקר השראת השכינה צריך להיות בכל אחד ואחד, אלא שלאחר החטא שהיה קשה להשרות את השכינה בתוך כל אחד ואחד מישראל נצטוונו על המשכן. אבל האם המצב הזה של ירידה שלאחר החטא, הוא ירידה שאין לה תקומה? מלשון המדרש הנ"ל "זה יתנו בא וראה חבתן של ישראל שעבירותיהן מביאן לידי מעלות גדולות", משמע שיש יתרון במצות המשכן על פני המצב שלפני החטא, ולכן נראה שע"י המשכן אפשר לראות את השכינה שורה בארץ, והעולים לרגל זוכים לראות ולהראות שם, ואז קל יותר להביא להשראת השכינה בתוך כל אחד ואחד.

ראיה לדבר מדרשות חז"ל על הפסוק (שמות פרק כ):

"מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך".

ורש"י מביא דברי חז"ל (במדבר רבה פרשה יא):

"ר' יונתן אומר הרי הוא אומר בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו' זה מקרא מסורס שבכל מקום שאני אבא אליך וברכתיך שם אזכיר את שמי והיכן אני נגלה אליך בבית הבחירה אף אתה לא תהא מזכיר את שמי אלא בבית הבחירה מכאן אמרו שם המפורש אסור לומר בגבולין".

משמע שרק בבית הבחירה תשרה השכינה ושפע הברכה, אולם המשנה בפרקי אבות אומרת (ברכות דף ו עמוד א) "ומנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו - שנאמר: (שמות כ) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך". משמע שהשכינה שורה בכל מקום, אצל כל יחיד ויחיד יושב ולומד תורה, וכיצד נישב את הסתירה הזאת?

נראה לישב שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, ע"פ הגמרא (סוכה נג):

"אם תבא אל ביתי - אני אבא אל ביתך, אם אתה לא תבא אל ביתי - אני לא אבא אל ביתך, שנאמר (שמות כ, כא) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך".

היינו, שע"י שבא אל בית ה' ששם השכינה שורה, גורם שיתקיים בו מידה כנגד מידה, שגם אליו תבוא השכינה. היינו, שסגולת המקדש לגרום לכך לכל באי בית ה', שהוא יבוא אל ביתנו, וגם בו תשרה השכינה.
לפי זה אפשר לומר, שגם לפי הפרשנים, שמצוות המקדש היא לכתחילה, כפי שכתב הרמב"ן להראות שהשכינה שורה בישראל, אבל עיקר המטרה של המשכן לגרום שהשראת השכינה תתפשט לכל אחד ואחד מישראל.

ויקחו לי תרומה
המדרש (שמות רבה פרשה לג) דורש את הפסוקים העוסקים בתרומות המשכן ביחס לתורה:

"ויקחו לי תרומה - יש לך מקח שמי שמכרו נמכר עמו?! אמר הקב"ה לישראל: מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי עמה, שנאמר ויקחו לי תרומה. (הקב"ה אומר: כביכול, קחו אותי עם התורה). משל למלך שהיה לו בת יחידה, בא אחד מן המלכים ונטלה ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו, אמר לו בתי שנתתי לך יחידית היא, לפרוש ממנה איני יכול, לומר לך אל תטלה איני יכול לפי שהיא אשתך, אלא זו טובה עשה לי, שכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי, כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: נתתי לכם את התורה לפרוש הימנה איני יכול, לומר לכם אל תטלוה איני יכול, אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו, שנאמר ועשו לי מקדש".

הדרוש הזה המשווה את תרומות המשכן לתורה הוא סיוע לרמב"ן, שעיקר הטעם של מצוות המשכן הוא להיות המשך השראת השכינה ממעמד הר סיני, והמשך מסירת התורה דרכו, ומאידך גיסא, נראה מהמדרש, שהשכינה שורה לא רק במשכן אלא אצל כל אחד ואחד מישראל, שעוסק בתורה.

ולכאורה הנמשל אינו מובן, מה ההוה אמינא שהקב"ה צריך לפרוש מן התורה? הלא אורייתא וקוב"ה אחד הוא? אלא שהדבר תלוי בלומד התורה, שיכול ללמוד אותה כחכמה בעלמא, שהיא מנותקת מנותן התורה, ולכן מבקש הקב"ה מאתנו שנפנה לו מקום בלבנו כדי שהתורה תהיה מחוברת אליו.
והנה המקום המסוגל ביותר ללמוד תורה מתוך התחברות לקב"ה היא במקדש, ובירושלים הנבחרת, ולכן בא הצווי "שתשים סנהדרין אצל המזבח".

וכך מצאנו שהתקין ר' יהושע בן גמלא שילמדו תינוקות של בית רבן בירושלים, ודרש זאת מהפסוק "כי מציון תצא תורה". ומפרש התוס' (ב"ב כ"א.) "כי מציון תצא תורה - לפי שהיה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה היה מכוון לבו יותר ליראת שמים וללמוד תורה כדדרשינן בספרי למען תלמד ליראה... גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד לפי שהיה עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שלו והיה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה היה גם הוא מכוון ליראת שמים ועוסק בתורה". משמע שההתקרבות אל הכהנים שעוסקים בעבודה של תפילה ויראת שמים מסוגלת להביא לתלמוד תורה 1 .

בושת פנים - הכנה לתורה
למדנו לעיל, שכדי ללמוד תורה יש להכין לקב"ה "קיטון אחד" שידור בו, ומכאן החיוב להקים משכן, אולם עיקר המכוון הוא לפנות לקב"ה מקום בלבנו. וכיצד עושים זאת?
יש ללמוד זאת מהגמרא (נדרים כ):

"תניא: (שמות כ) בעבור תהיה יראתו על פניכם - זו בושה, לבלתי תחטאו - מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא, מיכן אמרו: סימן יפה באדם שהוא ביישן. אחרים אומרים: כל אדם המתבייש לא במהרה הוא חוטא, ומי שאין לו בושת פנים - בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני".

היינו, שבמעמד הר סיני זכו ליראת ה' היא הבושה. משמעה של הבושה כאן היא הענוה מול רוממות ה'. ולפי זה נראה להסביר מדוע "מי שאין לו בושת פנים - בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני", סוף כל סוף הוא מזרע ישראל וכל הנשמות היו בהר סיני? אלא כוונתם לומר, שמי שאין לו בושה, (הרגשת הכנעה וענוה), לא מסוגל ללמוד תורה שתהיה תורת אמת המסורה מסיני, ולמודו בה יהיה כעוסק בחכמה חיצונית.

לפי זה יובן (משנה מסכת אבות פרק ה משנה כ):

"יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים הוא היה אומר עז פנים לגיהנם ובשת פנים לגן עדן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך".

צריך להבין את הקשר בין בושת פנים לשכר הגדול בגן עדן.
וכן מה הקשר בין בנין ירושלים והמקדש לבין ותן חלקנו בתורתך?

נראה שבושת הפנים מפני הדרת רוממותו יתברך, מביאה את האדם לעשות רצון אביו שבשמים, וללמוד תורה שמקורה בסיני, אבל כדי לרכוש סגולה רוחנית זו יש לנו צורך בירושלים עירך ובנין בית המקדש, ולכן אנו מבקשים את שתי הבקשות הללו ביחד "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך".

^ 1 כך שמעתי מהגאון הצדיק רבי משולם ראטא זצ"ל, שדייק מזה שהתוס' לא הזכיר שבירושלים יושבים הסנהדרין וגדולי התורה אלא הכהנים עובדי ה'.

הרב דוד דב לבנון

ראש בית הדין הרבני באשקלון, רב בית הכנסת "קהילת נעם" בקרית משה, ירושלים.

ויצא
עבודת הזיווגים
כסלו תשס"ב
קרבן פסח
חג האמונה
פסח תשס"ה
פסח שני
ירח זיו
ר"ח אייר תשס"ג
והגדת לבנך
ספור יציאת מצרים בליל הסדר
שבת הגדול תשנ"ח

תרומה

4 דק'
תרומה
תרומה - הכיסוי העליון של המשכן, המפתח לחיים של שמחה והצלחה
הרב מאיר גולדויכט | אדר תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – תרומה
עלון מספר 592
רבנים שונים | אדר תשפ"ו
תרומה
אומנותו של בצלאל
הרב דוד דב לבנון | התשס"ג
44 דק'
תרומה
פרשת תרומה – הסתכלו למעלה
הרב יצחק חי זאגא | אדר תשפ"ו

תרומה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

ספר תהילים
תהלים פרק יב
רבנים שונים
מגילת רות
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז
ספר שופטים
סוד השערות
פרק ט"ז
הרב אלחנן בן נון | סיוון תשס"ט
נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרה"ג יעקב אריאל
הרב בני אלון
הרב חיים דרוקמן
הרב מרדכי הוכמן
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב שלמה שושן

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז