ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
הפגנות אלימות על חילול קדושת השבת ועל פגיעה בארץ-ישראל, השחתת פרסומות תועבה, מחאה קולנית בזמן הרצאות ומופעים שאינם לרוח התורה - קנאות רצויה הגוררת אחריה "את בריתי שלום"? בשאלת הקנאות ומתי צריך לפעול בדרך זו נעסוק השבוע.
קנאות - מחזירה העם למוטב
הרב ישראל אריאל שליט"א - ראש 'מכון המקדש'
ראשית, יש להבין מהי קנאות. אדם האוהב באמת ובתמים אדם אחר, גם יקנא לכבודו. אדם מקנא לכבוד אביו, לכבוד רבו, לכבוד אשתו ופעמים שאדם מקנא גם לכבוד עצמו, ככתוב: "ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו". בפרשת פנחס אנו מוצאים קנאה מסוג נוסף - קנאה לכבוד הקב"ה. פנחס רואה את כבוד ה' מושפל, ומתוך נאמנותו ואהבתו המוחלטת לקב"ה, הוא מוכן למסור את נפשו לה' במעשה קנאות, בו יכול היה גם להיפגע בעצמו.
מכאן אנו לומדים כי קנאות היא יציאה מן הכללים הרגילים - כי הרי במעשהו פנחס גם הורה הלכה בפני רבו. בזמן שכבוד ה' מושפל, כבוד כולם בטל ומבוטל - "כל מקום שיש חלול ה' אין חולקים כבוד לרב" (סנהדרין פ"ב). הקנאה אינה מחוץ להלכה, אלא חלק מן ההלכה היהודית. משנה מפורשת קובעת (סנהדרין פרק ט') שיש מקרים שמצוה לנהוג בקנאות. כגון, "הגונב את הקסווה" - הגונב כלי שרת מההיכל. אדם שנכנס למקום בו שורה השכינה, בז לבית ה' וגונב כלי זהב מן המקדש, אין מקום לדון אותו לפי דיני המעילה הרגילים, ולכן הלכה ש"קנאים פוגעים בו", וכל הזריז נשכר.
תפקידה של הקנאות היא להחזיר את העם למוטב. פעמים שיש לעשות מעשה קיצוני כנגד תופעה קיצונית, ותפקיד הקנאות הוא לתת כעין מכת מנע, כדי לבלום את ההידרדרות של הציבור ולהחזיר את הסדר ואווירת הקדושה למקומם. ואכן, לאחר שפנחס פועל, המעשה נקלט בציבור, ההפקרות הסתיימה והמגפה נעצרה.
יש רגעים בהם הכללים הרגילים בטלים, וצריכים לפעול בצורה יוצאת מן הכלל,
ברגע שרואים את העם ברעו, כאשר רואים התנהגות פרועה. כך עשה משה עצמו, אשר שבר את הלוחות! מעשה זה הוא שפקח את עיני העם משיכרון עגל הזהב.
חז"ל אומרים שפנחס למד את הקנאה ממעשה שבירת הלוחות על ידי משה. בפרשת בנות מואב, אנשים פשטו את מלבוש הבושה מעל פניהם, והצניעות היהודית נרמסה בחוצות. זה המקום לקנאות, והיא שהחזירה את העם לשפיותו ולקדושתו.
היו בעבר קנאים אוהבי ארץ ישראל. בדברי חז"ל מצינו כי כאשר רצו ישראל לחזור למצרים מפחד הכנענים ויצאו לדרכם, רדפו אחריהם בני לוי והתפתחה מלחמה שגבתה קרבנות, עד שהנסוגים מצריימה נכנעו וחזרו. על קנאות זו נבחר שבט לוי לעבוד לפני ה' במשכן (ראה רש"י דברים י' ו').
מתברר, כי דווקא מול חולשה ורפיון המנהיגות ומסירת חלקים מארץ ישראל לידי אויב, צומח נוער אוהב ארץ ישראל, המקנא לכבודה של ארץ ישראל. נוער זה, הוא שעתיד להנהיג את האומה בעתיד, כיהושע וכלב אוהבי הארץ, אשר זכו להימנות על הכובשים הגדולים של ארץ ישראל בכל הדורות.
בלי קנאות - אין חזון
הרב יעקב סביר שליט"א - ר"מ בישיבת אלון מורה
קולמוסין רבים נשברו על מעשה הקנאה של פנחס בפרט, והשימוש בקנאה ככלל. מחד, מפני הסכנה הטמונה בקנאות - אי אפשר להשאיר אותה לשיקול דעתו של כל אחד ואחד, כי מי יוכל להחליט האם מעשה מסוים נובע מקנאה אמיתית לה'? ומאידך מפרשתנו נלמדת הקנאה המשובחת כלשון הטור (אבן העזר ט"ז): "קנאים פוגעים בו - פירוש הממהר וזריז להרגו הרי זה משובח".
עלינו לנסות ולברר מה נכלל בשם קנאה. ר' צדוק הכהן מלובלין כותב (פרי צדיק פרשת פנחס): "...שכן מצינו בכל מקום לשון קנאה שהוא בלא חשבון. וכמו שמצינו אצל אברהם אבינו ע"ה, שרדף אחר הארבעה מלכים, שהיה בלא חשבון לרדוף במתי מספר כזה אחר ארבעה מלכים גיבורים כאלו שנצחו חמישה מלכים ולמה היה לו למסור נפשו על זה. רק הוא מפני שבער בו קנאת ה' צבאות על הרשעים האלה".
נראה לפי הגדרתו של ר' צדוק, כי קנאה היא עשיית מעשה ללא הגיון, למרות שהסיכויים מורים עליו שלא יצליח. אדם שבוערת בו קנאה לד' צבאות מוסר את נפשו על המעשה מתוך סערת רוח שאינה מניחה לו להבליג ולעבור לסדר היום, ולא מתוך מחשבה שקולה ומתוכננת.
רבות מן ההחלטות הגורליות בחיי הצבור והיחיד קמות או נופלות על הקנאות הצרופה. במהלך המלחמה בין בריטניה לצרפת של נפוליאון, נשלח צי בריטי לתקוף את הצי הדני בנמל קופנהגן. הצי הבריטי ספג אש כבדה מתותחי החוף הדניים, מפקד הכח, האדמירל פַּרקֶר, אותת לכח לסגת חזרה ללב ים. סגנו, נֶלְסון, שהיה עיוור בעין אחת, הצמיד את המשקפת לעינו הפגועה ואמר לאנשי צוותו: איני רואה כל איתות. המשיך בהתקפה, ניצח, חזר לבריטניה כגיבור לאומי וקיבל את הפיקוד על הצי הבריטי. אך אין צורך להפליג עד לאירופה, גם בארץ-ישראל, באייר תש"ח סברו המומחים כי להכריז עצמאות מול צבאות ערב הסדירים, הוא צעד בלתי אחראי הגובל בהתאבדות. בן גוריון לקח החלטה דרמאטית, הכריז על עצמאות... והשאר היסטוריה.
ככל שההנהגה מתמסדת יותר, במדינה בכלל, ובקרב כל צבור וציבור בפרט, נתפס כל מהלך של קנאות כמעשה שלילי לחלוטין, אינו זוכה לתמיכה ולהבנה, אלא מוקע וסופג גינויים. מי יודע כמה פתחים היו יכולים להיפתח בעקבות מעשים כאלו שלא נעשו, ומי חכם יותר מחז"ל שידעו לפרגן לקנאות כאשר היה צורך בה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
