ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
קרוב משפחה שלנו שהיה אדם אמיד, ירד מנכסיו והוא ומשפחתו מסובכים בחובות גדולים. התכנסנו, בני המשפחה, ועלו דעות שונות כיצד לנהוג ומה לעשות. אנו מתלבטים האם יש לנו אחריות ואם כן, מה גבולותיה. האם נכון לעשות מגבית ציבורית למענם?
תשובה:
מצוה מן התורה: "כי ימוך אחיך והחזקת בו". כלומר, אדם שירד מנכסיו צריך לתמוך בו כדי שלא ימשיך ליפול ויתמוטט לגמרי. במיוחד יש לתמוך בבן משפחה. חכמים מספרים (כתובות נ"ב) שקרובי משפחה של ר' יוחנן התייעצו איתו בקשר לחובתם לשלם תמורת רפואה לאשת אביהם (שלא היתה אמא שלהם). הוא נתן להם עצה כיצד לחסוך בהוצאות, משום שנאמר "ומבשרך אל תתעלם". אף על פי שעצתו זו גרמה הפסד לאותה אשת אביהם. מכאן אנו למדים שיש מצוה מיוחדת לסייע לשארי בשר. במיוחד בתקופה של התמוטטות כלכלית כלל עולמית, זה המעשה הנכון.
אולם, מידת התמיכה ומטרותיה צריכות הבהרה. יש הסבורים שחובת המשפחה היא, להחזיר את היורד מנכסיו למצבו הקודם, עפ"י דברי חכמים: "אפילו סוס לרכב עליו או עבד לרוץ לפניו". כלומר, מי שהיה רגיל לרכב על סוס כאשר עבד רץ לפניו, בכלל מצוות צדקה לדאוג לו גם לצורך זה. אולם, לא לכך מתכוונים חכמים. שהרי בתקופתנו, אדם אמיד המחזיק שני רכבים, אחד לשימושו ואחד לשימוש המשפחה, אם נאלץ למכור את הרכבים, האם הגיוני שבני משפחתו ירכשו עבורו שני רכבים? והלא בני המשפחות התומכות אינן מחזיקות שני רכבים למשפחה, וכיצד אפשר לבקש מהם בקשה כזו? ברור אם כן, שאמירה זו של חכמים מכוונת לקופת צדקה ולא ליחידים, גם לא לקרובי המשפחה. ואף כאן יש לשאול: קופה של צדקה שיש לפניה בקשות לסייע למשפחות לקנות להם לחם וחלב, ובמקביל גם בקשה לרכוש רכב עבור עשיר שירד מנכסיו. האם יעלה על הדעת לרכוש את הרכב ולא לסייע בפת לחם למשפחות רעבות? אם כן, אימתי יש חובה לרכוש "סוס לרכב ועבד לרוץ לפניו"? דין זה עוסק במקרה שיש קופת צדקה עשירה, שרבים תורמים לה ומעטים נזקקים לסיועה. אם הצטבר באותה קופה סכום גדול שאין לו שימוש בעת הזאת, ומופיע אדם שירד מנכסיו, שם מצוה לסייע לו גם ברכישת רכב, משום שזה מוגדר: "די מחסורו אשר יחסר לו". אולם, אתם כמשפחה, חובתכם שונה. משפחה השקועה בחובות גדולים עלולה להגיע למצב שאין לה ממה לרכוש מזון אלמנטרי. כאן מגיעה חובתכם כבני משפחה: עשו אומדן לכמה אותה משפחה זקוקה כל חודש, כדי שיוכלו לרכוש מוצרי מזון. את העלות חלקו בין המשפחות התומכות. עדיף לא לתת למשפחה כסף מזומן מפני שהוא עלול להתבזבז. אפשר לתת להם זכות קניה בסכום זה בחנות, בסופרמרקט או במקום בו הם רגילים לרכוש מוצרי מזון. כך מובטח שהמשפחה לא תסבול חלילה חרפת רעב.
אם משפחתכם איננה רוצה להסתפק בכך, אפשר לעבור לשלב גבוה יותר של תמיכה. אולם, הוא מחייב בדיקה מקיפה ושיתוף פעולה של המשפחה המסתייעת. הבדיקה העיקרית היא לעשות בירור מדוע ירדה המשפחה מנכסיה. אם הדבר נובע מנפילת השוק, אזי יש מקום להגדלת הסיוע, ואולי גם לעריכת מגבית בקרב חברים וידידים. אולם, לעיתים מתברר שהירידה התרחשה בגלל התנהגות לא אחראית בעניני כספים. כמו למשל, הסתבכות בהלוואות בשוק האפור, שכל בר דעת מבין שיש איסור מוחלט להזדקק להלוואות כאלה. או מקרה שהתפרסם לפני זמן מה, כאשר אחד הסתבך בעסקיו, ואחיו נזעק לעזור לו. הוא נתן את כל כספו לאחיו, ועתה שניהם מסובכים ומשוועים לעזרה. חיצונית נראה שהאח המסייע עשה מצוה גדולה, אך באמת זו טעות כלכלית. סיוע בעסקים נופלים הוא ענין מקצועי, ואדם שאין לו הבנה בכך, מוטב שידאג לאחיו לקיום ולא ילוה לו עוד ועוד כספים.
ולעניינכם: אם תרצו, עשו בירור מעמיק: אם המסקנה תהיה שאין כאן הפקרות שהביאה לירידת המשפחה, כאמור, תוכלו להתגייס ולגייס גם אחרים למענם. אולם אם יסתבר שהיתה כאן התנהגות לא אחראית, אין חובתכם כמשפחה אלא לדאוג לקיום המשפחה, שלא יגיעו לפת לחם. אינכם חייבים ביותר מזה וכמובן שאין לערוך מגבית עבורם, אלא למטרת הקיום האלמנטרי. ומהרה יתקיים בנו, "לא יהיה בך אביון".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
