ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבעתא דנחמתא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנחנו מוצאים בפרשה מצד אחד, ביטויים חריפים ותיאורים קשים של הַּמִּדְבָּר, המקביל לגלות, למקום שבו אנו נמצאים טרם הכנסנו לארץ חמדה ומאידך, ביטויי שבח וקילוסין מיוחדים בשבחה של א"י.
על המדבר אומר הכתוב:
"הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ" (דברים ח' טו)
וכנגד זה:
"כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ..." (דברים ח' ז-י)
"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים י"א יב).
"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים י"א יב).
בכל התורה מדובר בעניינים שונים, שבאמצעותם משתחררת הנשמה מגלות הגוף ומתוך כך משתחרר גם הגוף מגלות זו, ואלו בפרשיות 'שבעה דנחמתא' מדובר אודות הגאולה עצמה.
ידיעת הגלות וסיבותיה היא עצמה חלק מהנחמה. כמו עצם ידיעתו של החולה - שהוא חולה - ובמה מתבטאת מחלתו. ידיעה זו עצמה מהווה מחצית המרפא ועתידה בהמשך להביא לרפואה שלמה.
בלקוטי שיחות לאדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהון זצ"ל, מובא בשם ספר "ערכי הכנויים" (לבעל מחבר ספר סדר הדורות):
"נחש - ארסו חם, עקרב - ארסו קר"
התורה מתארת את הסיבות לגלות. ההתלהבות והחום הם לאידיאלים חיצוניים, הגורמים התרחקות משלהבת הקדושה ויכולים להביא "לשרף" - לכליה גמורה ושריפה של כל התלהבות שבקדושה. דרגה יותר נמוכה - עקרב - היא הקרירות המוחלטת לכל אידיאלים. ממילא הירידה הבאה תהיה שגם כשיווצר באדם צימאון אולם "אין מים" ומים זו תורה, כלומר ההתרחקות כה גדולה שיהיה לאדם קושי לחזור לתורה וליהדות כיוון שאיבד כל שייכות למציאות של קדושה. חזרה לערכי התורה תביא התעוררות אל: "אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם..."
כשרבי יהודה הלוי רוצה להגדיר את המיוחדות שבא"י הוא משתמש בפסוק מפרשתנו ואומר:
"והיא הארץ הנקראת לפני ה' הנאמר עליה תָּמִיד עֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" (שם י"א יב)
אם כך, רק בא"י ניתן לפתח קשר ישיר ולהגיע לכדי קשר נבואי ומראה חזון בארץ, דבר שאין להשיגו מחוץ לגבולותיה.
גם על הנביא יונה נאמר: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְקֹוָק" (יונה א' ג'). היינו שברח מטריטוריה קדושה למקום שאין מסוגלות להאזין לתדרים השמימיים המיוחדים [כוזרי מאמר שני י-יד].
נסים בדברי דוד המלך:
"וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ" (שהקב"ה מקיים כל הבטחותיו א"י ביהמ"ק) (תהילים ע"ח נד).
מדייק האלשייך הקדוש:
"ויביאם דווקא ולא ויוליכם" משום שהקב"ה בארץ הרי שמביאם אליו.
[עיין עוד רמב"ן בראשית כו ה' ורמב"ן ויקרא יח כ"ד]
יהי רצון שנזכה בקרוב להתגשמות כל נבואות הנחמה. אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
