ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני בן 26, רווק, ויש לי דילמה כיצד לנהוג עם אבי. מאז שיצא לפנסיה הוא מתנהג עם אימי בצורה קשה. מאשים אותה בדברים קשים: גניבת כסף ממנו, חוסר תפקוד ועוד. אני רואה כמה היא סובלת, אבל כל פעם שאני מתערב לטובתה הוא מגביר את ההתקפות ויוצא מזה נזק לה, וגם לי. אימי סובלת מאוד, ואני לא יודע אם להמשיך להתערב ביניהם או לא.
תשובה:
מתח בין הורים בגיל הפנסיה היא תופעה ידועה. היא נובעת בעיקר מהקושי לחשוב ולהרגיש ש"אף אחד לא צריך אותי". מדבריך אני מבין שרק אביך יצא לפנסיה ואימך אולי עוד עובדת. זו הרגשה קשה עוד יותר, כאשר הבעל, אשר במשך הרבה שנים היה מנהיג, במקום עבודתו ובבית, כעת נעשה ככלי אין חפץ בו. ודוקא האשה ממשיכה בשיגרה, יש לה בשביל מה לקום כל בוקר והיא תופסת את מקום ההנהגה בבית. בעל הנוהג בתבונה, עושה ניתוח נכון של המציאות, ומגיע למסקנה שמקומו כעת הוא בהנהגה רוחנית יותר, התווית דרך לבנים ולנכדים וכד'. חשבון נכון מבהיר לו שרק בהרגשה הוא לא נצרך, אבל בודאי בתחומים רבים הוא תורם ומקדם. ודאי שמעמדו משתנה - אם קודם לכן היה מרכז של עשייה בבית ובחוץ, בגיל הפנסיה המוקד עובר להנהגה רוחנית. לכל אדם יש מה לתרום בתחום העצה, ההכוונה, עידוד לצעירים וכד'. אדם שאינו מצליח להסיט את המוקד לכיוון חדש הרי הוא מתוסכל ומרגיש מיותר, על רקע זה צף הצורך להתבלט במשהו. קל מאוד לחזור להיות מרכז שלילי, כפי שהנך מתאר, אבא מחפש האשמות, אפילו דמיוניות לחלוטין, כלפי האמא. ע"י כך הוא מרגיש וחושב שבני הבית יפחדו ממנו, וכאילו מעמדו יתחזק. כמובן שזו מחשבה ילדותית, אבל הרי גם שלמה המלך בספר קהלת מדמה את הזיקנה לילדות. תופעה כמו משיכת תשומת לב המוכרת אצל ילדים קטנים חוזרת על עצמה בעת הזקנה. לכן גם בשעה שאתה מנסה להתערב ולהרגיע, לטובת אימך, ברור שהתגובה תהיה הגברת ההתקפות. שהרי העובדה שאתה מתייחס להאשמות ורואה בהם דבר ממשי, מבהירה לאבא שזה משתלם להמשיך כך, שהנה הוא זוכה לתשומת לב, כמובן שלילית מבני הבית.
אם כן, מה ניתן לעשות? יש להפריד בין הדרכה לאמא, לבין הדרכה לך, כבן. (האמת היא שיש פגם מסוים בכך שאני כותב לך מה שאימך צריכה לעשות, והנכון היה שהיא עצמה תקבל ישירות את ההדרכה, אבל אני סומך עליך שתדע להבחין בין שתי הדרכים, ותאמץ רק את מה שנכון כלפיך). אימך צריכה לנהוג בצורה הטבעית ביותר, כמו שאמא מתנהגת כלפי ילד. כלומר, לא להתרשם כלל מהאשמות של בעלה, להבין מה עומד בשורש התנהגותו, לדעת שמטרתו היא למשוך תשומת לב, ובהתאם לכך להגיב. אין צורך להתווכח עם ההאשמות, אין צורך שתוכיח את ניקיון כפיה, גם כאשר באות אמירות בוטות ופוגעות. כל התייחסות ישירה וכניסה לפולמוס רק משרתים את מטרתו. צריך להתייחס אליו בכבוד, ולומר לו אמירות המבהירות שהיא אומנם שומעת את האשמותיו, אך ממש אינה מתייחסת אליהם ברצינות. אמירה כמו, "בעלי היקר אתה יודע שאנו חיים טוב ואוהבים" או "אישי הטוב, בוא נדבר על דברים רציניים ולא סתם דיבורים". כמובן שאם אימך תמצא לו מטלות ומטרות חיוביות - ללמוד עם הנכדים, לבנות להם תוכנית לימי החופשה וכד', זוהי דרך מעולה, מפני שהיא בונה עבורו מיתווה בו ישיג את מטרתו, לחזור למרכז.
אולם ביחס אליך, הדברים שונים. אתה כבן אסור לך "לחנך" את אבא, גם אם הוא מתנהג כילד קטן. בחור בגילך, ראוי שיעסוק כבר בבנין ביתו הפרטי. קיים בעצמך את הכלל של "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו". אתה חייב "לתפוס מרחק" מאבא ומאמא. זה נראה לך קשה מפני שאתה חס ומרחם על אמא. אבל הרי כתבת שכל התערבות שלך רק מעמיקה את ההתנהגות השלילית של אבא. לכן, שוחח עם אמא, העבר לידיעתה את כיוון החשיבה המיועד אליה, והצע לה לפנות לייעוץ להמשך דרכה. אתה עצמך התנתק לחלוטין ממערכת היחסים שבין ההורים, זאת ללא קשר לשאלה מה תעשה אמא, גם אם לא תקבל את הדרך שהצעתי, בכל מקרה, נתק עצמך מהם, ובעז"ה תבנה אתה בקרוב בית איתן ובריא.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
29 - להילכד ברשת
30 - זוגיות בגיל הפנסיה
31 - עקרת בית - עיקר או עקר
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
