ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אז הונחה לפתחו סוגיה רגישה: פרנסי העיר ביקשו את הסכמתו לפטר את השמש הזקן של בית הכנסת. עבודתו של השמש היתה קשה. היה עליו להשכים מבעוד לילה ולהסיק את התנור, כדי שהלומדים לפני תפילת 'ותיקין' ימצאו את המקום חם ומואר. לאחר תפילת ערבית היה עליו לשרת את המתמידים ולספק להם נרות, ולאחר שעזב האחרון שבהם, היה עליו לסדר את המקום היטב, לגרוף את הגחלים מהתנור ולכבות את האור, ואז להספיק להגיע לביתו כדי לישון שעה עד ליקיצתו המוקדמת.
עשרות שנים מילא השמש את תפקידו באמונה, אבל הגיל עשה את שלו והוא נעשה כבד תנועה וקצר רוח. הוא סיים את עבודתו לאחר חצות ליל והגיע לביתו כדי לישון מעט, אבל אחר לקום בבוקר. הלומדים לפני עלות השחר מצאו בית כנסת נעול, חשוך וקר.
פרנסי העיר טענו: "אי אפשר להמשיך כך! צריך למצוא שמש צעיר ונמרץ".
"אתם צודקים", אמר הרב, "אבל מה יהיה עם השמש שנתן את מיטב שנותיו לציבור, וכעת יושלך לעת זקנתו?"
"האם עדיף שהציבור יסבול?" היקשו הפרנסים.
"דברו איתו", ביקש הרב, "אולי יתעשת ויחזור לתפקד כמקודם".
הפרנסים הסבירו: "דיברנו עמו. אין מצידו בעיה של רפיון, פשוט הגיל עושה את שלו..."
"אני אשוחח עמו", התעקש הרב.
הפרנסים הסכימו, אבל אמרו שאם הדבר לא יועיל - השמש יפוטר לאלתר.
הרב פנה לשמש, ולאחר מכן המצב השתפר באורח פלא. המשכימים לבית הכנסת, והרב בראשם, מצאוהו מואר ומוסק. נושא הפיטורין ירד מהפרק.
איש לא העלה על דעתו שהרב שוחח עם השמש, וכאשר הבין שאין עם מי לדבר, נכמרו רחמיו, ובאותו לילה קם בשתיים לפנות בוקר, עלה לבית המדרש, העלה את הנרות בנברשת, הדליק את העצים בתנור ומיהר לביתו. לאחר מכן הצטרף לקבוצת הלומדים בהשכמה ושיבח באוזניהם את השמש שחזר לתפקד. כך נהג הרב מדי יום.
לילה אחד חזר השמש לביתו שעה לאחר חצות, וכהרגלו פנה לנמנם, אבל לא הצליח להירדם. בשעה שתיים וחצי חשב: ממילא אני ער, אמלא את תפקידי כמקודם. הוא קם, התלבש, והחל לדשדש בשלג הכבד. כשהתקרב לבית המדרש, נדהם למראה עיניו: אור דלק בבית המדרש!
מחשבה הלמה במוחו: כל זמן שהיה כוחו במותניו, רעדו ממנו הארחי-פרחי למיניהם ולא העזו להיכנס לבית המדרש, אבל כאשר תש כוחו - התנחלו בו והפכו אותו לביתם. איזו עזות פנים! הכעס הציף אותו. הוא עלה לבית המדרש ופתח את הדלת בתנופה. אכן, ניכר היה שאורח פורח השתלט על המקום, ולא הסתפק בהעלאת הנרות, אלא הוא עוסק בהסקת התנור כאילו הוא בעל הבית...
מבלי לראות את האורח, צעק השמש: "מי נתן לך רשות? זה רכוש בית הכנסת! כבה את האש מיד!"
ממש באותו רגע גחן הרב על העצים, וכהרגלו השתדל להפיח בהם אש. לפתע שמע את קול השמש. הרב נחרד: "אם אזדקף, יזהה אותי השמש, וכשיבין שהרב בכבודו ובעצמו טורח להסיק את בית המדרש - יתבייש באוזלת ידו. לא! אסור שהוא יראה את פניי!"
השמש היה כבר מאחוריו ופיו מלא נאצות. "כעת", חשב הרב, "בוודאי שאיני יכול לצאת. השמש יראה את מי חרף וגידף"...
"האם אינך שומע?!" צעק השמש וחבט בפלג גופו של האורח שמחוץ לתנור.
"כעת", חשב הרב שספג מכות מאחוריו, "בוודאי שאיני יכול לצאת"...
למזלו של הרב השמש היה חלש, במיוחד לאחר ליל השימורים ולאחר שכוחו הותש מצעקותיו ומכותיו. הוא פנה מהתנור בגרירת רגליים כשהוא זועף ורוטן.
בדיוק אז האש נאחזה בזרדים. כשהבין הרב שהשמש התרחק, מיהר להירתע מהתנור המתלקח, אך איחר את המועד וכל זקנו נחרך.
הרב יצא מבית הכנסת כשהוא משתדל להתחמק מהשמש.
כשהגיע לביתו, הרבנית נדהמה ממראה פניו: "מה אירע לך?! כמעט נשרפת כולך! איה זקנך?!..."
הרב סיפר לה מה אירע וביקש שתנצור את הסיפור כל ימי חייו של השמש. לאחר מכן ביקש צעיף לעטוף את פניו בצאתו, כדי שייראה כאדם הסובל ממחושי שיניים.
לפני שיצא, שאלה אותו הרבנית: "ישראל יעקב. יש לי שאלה אחת: מה היית עושה אילו השמש היה נשאר מאחוריך עוד שתי דקות נוספות והיתה מתלקחת מדורה?"
"איני מבין את שאלתך", תמה הרב. "אם חז"ל קבעו שנוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו - כשהוא כבר בתוך כבשן האש בוודאי שאסור לו לצאת!"...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










