ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יןסף בן גרסיה
מצות לא תעשה שלא לעשות עוול במידות ובמשקלות, שנאמר: "לא תעשו עול במשפט, במדה, במשל ובמשורה" (ויקרא י"ט).
קשה לדמיין ולתאר את התרוממות הרוח שהייתה באותו לילה אצל הצדיק הנסתר רבי דוד מללוב. מעטים היו שהכירו בגדלותו של רבי דוד, וגם את המעט שהכירוהו לא היה מקרב רבי דוד כמעט כתוצאה מהענווה שהייתה מושרשת בו, ורצונו להישאר נסתר. לכן כשהיה מוכן לקבל אליו קבוצה קטנה של חסידים ללימוד משותף הייתה זו שמחה מיוחדת עבורם. ואכן התרוממות נפש מיוחדת הייתה באותו לילה, שהתחיל בחצות בטבילה במקוה והמשיך בלימוד תורת הנסתר עד עלות השחר. משהגיע הזמן, עצר רבי דוד את הלימוד, התעטף בטלית והניח תפילין. החסידים עקבו בעניין רב באופן הנחת התפילין שניכר היה בחיבורו העמוק של הרבי למצוה. לאחר שסיים להניח תפילין המשיך הרבי בלימוד עד שיגיע זמן תפילה כוותיקין.
דקות מספר לפני התפילה נשמעו נקישות בדלת. לאחר שאחד החסידים הלך לפתוח את הדלת, נשמעו מכיוונה קולות ויכוח. לשאלת הרבי מי בדלת, נענה כי גוי אחד הגיע על מנת לקנות מהיי"ש אותו הרבי היה מוכר לפרנסתו, ואילו החסיד שפתח את הדלת סירב להכניסו בשעה קדושה זו ודרש ממנו לבוא במהלך היום. אך הרבי ששמע את בקשתו של הגוי לרכישת חצי לוג יי"ש, קפץ ממקומו ורץ כשהוא עטור בתפילין, לחבית היי"ש הגדולה והחל למלא לגוי את הכלי שבידו, בזריזות מרובה. החסידים הביטו במבט מופתע בצדיק, מופתעים מכך שעזב באמצע הלימוד בשביל לספק לגוי את תאוותו.
משסיים הרבי את מדידת היי"ש לגוי נקב במחיר, אולם הגוי החל להתווכח ודרש להוריד את המחיר. הרבי ששמע את דרישתו של הגוי נטל ממנו את הכלי המלא שבידיו, ושפך אותו חזרה לחבית, וביקש מהקונה לעזוב את ביתו היות ואינו מעוניין למכור לו כלל, לא הועילו לגוי כל בקשותיו של הגוי, ניכר היה כי ראשו של הרבי חזר לגמרי ללימודו ובקושי כבר שם לב לנכחותו של הגוי בחדר.
משיצא הגוי מהבית, הבחין הרבי במבט התמה אצל החסידים. אחד מהם אף העיז ושאל - מדוע לרבי היה חשוב כל כך למכור את כמות היי"ש הזו לקונה? ואם חשוב היה כל כך למכור לו אפילו לפני התפילה, מדוע אם כן לבסוף חזר בו ולא מכר לו את היי"ש?
הרבי הסביר: "כתוב 'בכל דרכיך דעהו' - כלומר בכל מעשה שאדם עושה צריך לדעת מהו הנחת אותו הוא עושה לריבונו של עולם באותו מעשה. והנה כשהגיע הקונה לקנות את יי"ש חשבתי כי כעת נזדמן לי לעשות נחת לה' בכך שאקיים את מצוות התורה לשמור על הין צדק ומשקל צדק, וכן שלא לעשות עוול במשקלות, ולכן עשיתי את הכל בזריזות גדולה כפי שראוי כשעושים מצוה. אולם משהחל הגוי להתווכח על המחיר הבנתי כי כעת יש פה מסחר רגיל ותו לא, וממסחר סתם לא ראיתי כיצד יוצא מזה נחת לה', ולכן לא היה לי שום עניין להמשיך ולהתעסק עם הגוי הזה ולכן שלחתי אותו מביתי".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
103 - מי ראוי לארוחה דשנה?
104 - כמה שווה כוסית משקה
105 - מכות לשם מצוה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
