ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שופטים
- ספריה
- תנ"ך
- הררי עוז
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הראל עוז
הספרי בפרשת עקב כותב 1 :
דורשי רשומות אומרים, רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם? למוד הגדה, שמתוך כך, אתה מכיר את הקדוש ברוך הוא ומדבק בדרכיו.
ישנה מעלה מיוחדת באגדה, שהיא מקרבת את האדם לדבקות אלוקית. לא רק לאמונה, אלא להדבק בדרכיו. דברים עמוקים גנזו חכמינו באגדה, והם תורה עמוקה הדורשת לימוד. מלימוד זה מתגלה אמונת האדם בעצמה גדולה, ומביאתו להדבק בדרכי ד'. אבל למרות שדברי אגדה מושכים את הלב 2 , כדי שיביאו את סגולת האמונה והדבקות יש להעמיק בהם הרבה ולא להסתפק במתיקותם החיצונית בלבד. גם זו אמנם החזיקה הרבה את ישראל בעיקר את אלה הרחוקים מעיון בתורה, אבל עיקר כוחה של האגדה בעומק הגדול שבה, המתגלה מתוך לימוד ועיון.
במדרש רבה על שיר השירים נאמר 3 :
אמר ר' יצחק, לשעבר היתה התורה כלל, והיו מבקשין לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד, ועכשיו שאין התורה כלל היו מבקשין לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה.
בדורות קדומים, בזמן גילוי שכינה, היתה הופעת האמונה בישראל חזקה כאש בוערת. היתה זו הופעה כללית מעומק נשמת ישראל. אז דוקא חסרה לבריות ההדרכה המעשית המבטאת את התורה בפרטים מדויקים של חיי האדם, על כן היו מבקשים דבר משנה ודבר הלכה. אולם מאז החורבן "אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה 4 ". אין הגודל האלוקי מתגלה בישראל באותה אש בוערת, אלא דוקא מתוך המציאות המעשית המתפרטת בחיי האדם, על כן מבקשים בני האדם את הגודל הרוחני. משום כך אומר ר' יצחק מבקשים לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה. שם גנוז אור רוחני גדול היכול לרוות מעט נפש צמאה לדבר ד'.
בגלל גדלה של האגדה נזהרו בה רבותינו ומהם שאמרו, שאין להסתכל בספרי אגדה 5 שהרי מהם גם בעלי אגדה מובהקים שמצאנו דבריהם בתלמוד ובמדרשים. מחד, דברי האגדה מושכים, ומאידך, סתומים כיוון שהיא עטופה במשלים ובמפתחות נסתרים, עד שהבינו ממנה אנשים נבערי דעת וחסרי אמונה דברים עקומים ומעוותים. לא באה זהירות אצל חכמים, אלא בגלל גדלה ועמקה של האגדה שלא היתה מיועדת לרבים, אלא דרך דרשותיהם של חכמינו, תנאים ואמוראים שיחד עם לבושיה של האגדה, נזהרו בדבריהם פן יטעו בהם ההמונים.
הרמח"ל במאמר על ההגדות אומר על סגנונן כך:
אך חלק הסודות, אין ראוי שימסר כך לפני כל הרוצה ליטול את השם. לא מצד יקר המושכלות, ולא מצד עומקם ... על כן גמרו לבצוע את הדין. והיינו, לכתוב אותם למען לא יאבדו מן הדורות האחרונים, אך בדרכים נעלמים ומיני חידות, שלא יוכלו לעמוד עליהם אלא מי שמסרו לו המפתחות.
אם כן, בגלל הסודות שבאגדה יש צור ך לזהירות בפירושה, במיוחד בימינו שבוודאי חסרים לנו המפתחות. בהקדמתו ל"עין איה" כותב הרב זצ"ל על הזהירות הנצרכת בבואינו לבאר דברים אלה, כי רק מי שיש בידו הבנה עמוקה ורחבה בכל התורה כולה יכול לכתוב בה פירושים שהם בני סמכא. גם המהר"ל בתחילת "באר הגולה" כותב 6 :
כי חכמים ז"ל, היה בידם מקובל דברי חכמה, חכמת אלקות, ועל פי החכמה הזאת מיוסדים דרכיהם, ולפיכך האדם שאין בידו דרכים אלו, רק דרכים טבעיים ושכל אנושי, רחוק מהם דבריהם.
את הסודות הגנוזים בעמקי האגדה מכנה המהר"ל חכמה אלוקית. משום כך נעשו דברי האגדה כספר החתום, ששמש בסיס לדרשות שהרעיון המוכן הוא בה העיקר, והדרשות רק כמין אסמכתא. אבל דווקא בלימוד תורת א"י, כותב הרב זצ"ל, צריכים אנו להגיע לחיבור החלקים השונים של התורה לתורה גדולה אחת, וגם האגדה צריכה להיות מוארת ומאירה כשהענין העיקרי הוא הבנת הכללים העליונים של התורה והאמונה 7 .
מאידך, מדרכו של רש"י בפירוש התורה והנביאים למדנו שהוא רואה במדרשים רבים הסבר הנוגע לפשט המקרא, וכבר עמדו על דרכו זו של רש"י רבים. יתר על כך, ברור מתוך דברי רבותינו עצמם שיש בדבריהם הרבה, הנוגע לפשוטו של מקרא.
אם כן עיקר המלאכה בלימוד המדרש הוא לדעת את המפתח הנכון, מה נוגע לפשט ומה נוגע לדברים עליונים. בדרך למודינו השתדלנו לעסוק באותם דברי חז"ל, הנוגעים לפשט או כדברי ר' יצחק במדרש, בדברים הנוגעים לכללי הפרשיות, הפותחים רעיונות הכוללים את מהלך התקופה. מתוך כך ניסינו לעמוד על עומק דברי רבותינו, המאירים בדרכם המיוחדת גם את עומק פשוטו של מקרא.
ב. הלכות ציבור
אחד הדברים החסרים לנו ביותר בגילוי התורה הוא הלכות ציבור.
כדברי הרב באיגרת 8 :
ודע שבהלכות הציבור לא החמירה תורה כלל לדחוק את רוח העם לחסידות, מפני שאז היתה החסידות הכללית נעשית דרך קבע וחובה, ותכלית התורה היא שתקבע ההערה השכלית בכוח אהבה ונדבה… ובעוונותינו הרבים, לא נתפרשו לנו הדברים לפרטיהם, ממעוט השימוש המעשי מאז אבדנו חסננו הלאומי, עד אשר ישיב לנו ד' יתברך עטרת תפארתנו במהרה בימינו.
חלק הלכה זה של הלכות ציבור, כיצד מתנהגים עם עם ישראל כולו, ועם חלקים חשובים בתוכו, הקובעים לעצמם מקום נכבד במהלך חיי האומה, חסר לנו מאוד. כמו כל תורה והלכה תלוי הוא בשימוש תלמידי חכמים, ובנסיון הוראה מעשית. כיוון שהמציאות הציבורית הממלכתית, אבדה לנו עם החורבן, ממילא, הלך תחום הלכתי זה ושקע בין השיטין של תורה, נביאים ודברי חז"ל. בחזרנו לבית חיינו, צריכות הלכות הציבור לשוב ולתפוס את מקומם במהלך החיים הרוחניים שלנו. קומה אחר קומה, נדבך על גבי נדבך מתגלות הלכות אלו בהלכה ובהשקפה, מתוך המציאות הנפלאה והתמוהה של ימינו אלה. מאמרים של הלכה והשקפה מגדולי רבותינו, ובראשם מאיר תורת הגאולה הרב זצ"ל, דרך תלמידיו ותלמידי תלמידיהם.
בלמדנו עם התלמידים את דברי הנביאים, זכינו לא אחת לראות רעיונות גדולים, שהם מחד יסודות אמונה המגלים את עצמת הדבקות בד', ומאידך קווים מדריכים בהלכות הציבור. נסינו ללבן ולברר במהלך הלימוד דברים אלה, מתוך שמיעת דברי הרב זצ"ל, שעודד את התלמידים לעסוק בסוגיות אלה לא רק בפשט ובהעברה בעלמא, גם לא בדרשנות החשובה לעצמה, אלא בעיון בעומק הדברים 9 .
ג. דרך הבירור
מתוך קוצר דעתנו, ברור, שאין לנו אלא ללכת בדרכי רבותינו הקדמונים, ובהדרכת רבותינו בדורות אלה. התחלנו לברר את הדברים מתוך העיון בפשוטי המקראות ומתוך הארת שאלות הנוגעות לפשט הענין, כדרכם של רבותינו האברבנאל והמלבי"ם בספריהם. הלא אין להעלות על הדעת בנין שלם ויציב, אלא אם הוא בנוי מן היסוד. אי אפשר לדבר על רעיונות גדולים בשעה שמרחפים על גבי פסוקים, אלא מתוך העיון היסודי בהם.
הנדבך השני הוא דברי רבותינו המפרשים הראשונים, ובעיקר רש"י, רמב"ן, רד"ק ואברבנאל, ואחריהם דברי רבותינו האחרונים בעל המצודות והמלבי"ם מהם נסינו לדלות ולהבין כפי כוחנו. המפרשים אמנם מאוחרים לדברי רבותינו התנאים והאמוראים, אבל דבריהם קרובים להבנתנו יותר מדברי הקדמונים. על כן, קודמים הם בלימודינו.
בשלב השלישי נסינו לגלות טפח מדברי רבותינו הקדמונים, לגלות את צפונותיהם, על ידי השאלות והנקודות שהתבררו לנו.
העזנו להציע רעיונות ולפרש דברים, על פי מה שהתברר לנו בספרי רבותינו הרב זצ"ל ובנו הרב צבי יהודה זצ"ל. בירורים שנתמכו בספרי האמונה שנלמדו בית המדרש כוזרי, מהר"ל ורמח"ל ובשיעורי מורינו ורבינו הרב צבי יהודה זצ"ל, בהם מצאנו לפעמים עולמות גדולים נפתחים בהבנת הפרשיות והמדרשים.
ד. הררי עז
עניינים רוחניים אלה שהתבררו, התחברו למהלך רוחני גדול, היכול לשמש מקור כח גדול דווקא בתקופה זו שלנו. הסיבוכים הרוחניים של התקופה, ובתוכם ניצני קדושה וגבורה, זקוקים להארה גדולה מלמעלה. מהלך זה אותו ראינו אצל בננו הראל עז ורעהו כאח לו שניאור שלמה ליבמן ד' יקום דמיהם, דחף להעלאת דברים אלה על הכתב. עז האמונה הטבעי המתגלה בישראל, צריך הוא הדרכה מיוחדת, כדי שיוכל להתפתח כראוי בפרט בעת כזאת. כוחות גדולים אלה המתגלים בזמן שהאומה במשבר ואינם מטופחים כראוי, יש והם מתלהטים, אבל נשרפים ונופלים, ויש והם שוקעים מתוך חשש ופחד.
על כן, פתוחם צריך הוא הדרכה של תורה ואמונה מתוך ראית מהלך הגאולה של עם ישראל המסובך בחבלי משיח.
תקוותינו שרעיונות מעטים אלה שהעלינו בספר, יתנו גם הם איזה קו קטן, ויצטרפו לבירורי האמונה הרבים, המתבררים על ידי בתי המדרש של תורת ארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
