ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
משכית בת דינה
ה'בית יעקב' מאיז'ביצה היה נוהג ללמד את תלמידיו גמרא מידי לילה בין השעות 24:00-4:00. אמר פעם אחד מתלמידיו: השיעור בגמרא היה עמוק מאוד, אבל את השיעור העמוק ביותר היינו מקבלים בשעה 4:00 בבוקר, כשהרבי היה סוגר את הגמרא... ונושק לה באהבה עזה. ליל שבועות הוא הזמן המתאים לברר - כיצד זוכים לאהבת תורה?
עם האוכל בא התיאבון
הרב שלמה בן אליהו -רב המועצה האזורית 'מטה אשר'
אם אנו רוצים לזכות באהבת תורה עלינו, בראש ובראשונה, לחנך את עצמנו להקריב למען התורה, להקדיש מזמננו ללימוד התורה, "לתת את הנשמה ואת הלב, לתת את כל מה שאתה אוהב" - ההשקעה מביאה את האהבה
מעשה בזוג הורים, שבזמן השואה הנוראה באירופה מסרו את ילדיהם לאימוץ בכנסיות ובמנזרים, או אצל משפחות פרטיות, מאימת הצורר הנאצי. בחסדי ה' ניצלו כולם, ונפגשו זה עם זה לאחר עשרים שנה וב"ה חזרה המשפחה להתאחד. אולם, בתקופה שקדמה לאיחוד המשפחה, נולדו לאותם הורים ילדים נוספים. ילדים אלו גודלו על ידי ההורים וסבלו יחד איתם.
על סיפור זה, שאל הרב דסלר בעל 'מכתב מאליהו': את מי לדעתכם יאהבו ההורים יותר - את הילדים שהם לא טרחו בגידולם או את הילדים בהם הם השקיעו והצטערו ב"צער גידול בנים"?
עונה הרב: ללא ספק, מידת האהבה תלויה במידת ההשקעה. לכן, הורים אשר השקיעו, הצטערו, טרחו, עמלו ויגעו בגידול וחינוך צאצאיהם, יאהבו את הילדים יותר מהורים שלא עמלו והצטערו ב"צער גידול בנים". אם כן נמצאנו למדים מסיפור זה, ש"אהבה" תלויה בנתינה, בהשקעה והקרבה.
(לצערנו זימנה לנו השואה עיסוק בסוגיית "אהבה" בדרך זו. אולם בסוגיה זו עסקו גם המהר"ל מפראג ומרן הרב זצ"ל שכתבו בדרך דומה).
בדרך דומה ניתן לענות לשאלה המוצגת בכותרת - "כיצד לזכות לאהבת תורה"?
לדעתי הקטנה - אהבת תורה ניתנת משמים כפי מידת ההשקעה שאדם משקיע בתורה, שנאמר: "כי את אשר יאהב ה' יוכיח, וכאב את בן ירצה" (משלי ג').
אם אנו רוצים לזכות באהבת תורה עלינו, בראש ובראשונה, לחנך את עצמנו להקריב למען התורה, להקדיש מזמננו ללימוד התורה, "לתת את הנשמה ואת הלב, לתת את כל מה שאתה אוהב".
במילים אחרות - אם נוותר למען התורה על רבות מתענוגות הזמן, תתפתח בליבנו אהבה לתורה שתלך ותגבר כפי מידת הנתינה וההשקעה בלימוד, בקיום המצוות ובכל תחום ממרחבי התורה.
כך מסביר המהר"ל גם את שתי האהבות האחרות - "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". כבר דרשו חז"ל "מאודך" זה ממון. ונשאלת השאלה - וכי קונים אהבה בכסף?
אלא, שנדרשים אנו לתת מעצמנו את ליבנו ואפילו את כספנו, ועל ידי זה נזכה באהבת ה'.
זוהי גם הדרך ל"ואהבת לרעך כמוך", ומציווי זה של התורה נלמד בקל וחומר את אהבת המשפחה והצאצאים. וכך מסביר הרב דסלר גם את אהבת הבריאה, החי, הצומח ואפילו הדומם. כפי מידת השקעת האדם בסביבתו האקולוגית תרבה אהבתו לטבע. (עיין בהרחבה בדבריו בפרשת נח)
לסיכום: לדעתי, בדרך זו ניתן לחנך לא רק את עצמנו אלא גם את ילדינו לאהבת התורה, כי כאשר רואים הילדים שהאב מקריב מזמנו וממרצו למען התורה, הם סופגים את אהבת התורה בליבם עוד משחר ילדותם. יהי רצון שנזכה לכך.
כל ההתחלות קשות (אבל משתלמות)
הרב יעקב סביר שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר אלון-מורה
כדי לאהוב את התורה צריך קודם כל להכיר אותה, ללמוד אותה, להיפגש איתה יום יום, לעיתים בתחילה זה קשה, אך הקושי לא נובע מעצם הלימוד אלא מכל מיני מערכות ודחפים שסובבים את לימוד התורה
לאהבת תורה זוכים... על ידי לימוד תורה... אבל אני לא מצליח ללמוד, אני סתם יוצא מזה מתוסכל.
אהבה היא חיבור, אהבה היא התקשרות, אהבה היא להיות שייך. למשל: אתה הולך בבוקר ברחוב ואתה רואה ילד חמוד הולך לבית הספר. למחרת, אתה שוב יוצא לעבודה ושוב רואה ברחוב את אותו ילד, אתה כבר מכיר אותו (מאתמול). יום אחר כך אתה שוב רואה את אותו ילד. אתה מחייך אליו, אתם כבר מכרים ותיקים. עבר שבוע, אתה כבר מחכה לפגוש אותו, לומר לו - בוקר טוב, מה שלומך? עברו כמה ימים - הילד, החבר שלך, לא מגיע. אתה מתחיל לדאוג - אולי הוא חולה? אולי קרה לו משהו? אתה כבר כל כך אוהב אותו שאתה מתגעגע אליו.
מה קרה כאן? היכרות, קשר, הוא חלק ממני, הוא חשוב בשבילי - קוראים לזה אהבה.
כך גם אהבת תורה. כדי לאהוב את התורה צריך קודם כל להכיר אותה, ללמוד אותה, להיפגש איתה יום יום. כדאי להתחיל מחלקים בתורה, שאיתם יש לך קשר טוב יותר - הלכה, מדרש, דף יומי או תנ"ך - כל אחד והמקצוע שלו בתורה.
לעיתים בתחילה זה קשה, אך הקושי לא נובע מעצם הלימוד אלא מכל מיני מערכות ודחפים שסובבים את לימוד התורה, כמאמר חז"ל: "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש". כלומר - יש כאן מנוול אחד, שקוראים לו היצר הרע שלך. ליצר הרע יש תיק מלא סברות מחוכמות להסביר לך - למה אין לך בשביל מה ללמוד תורה. (ביניהם - זה סתם בזבוז זמן, זה משעמם ומייגע וללא כל תועלת של ממש. מכירים? מעניין למה הוא לא מנסה לשכנע אף אחד שמשחקי מחשב זה בזבוז זמן...).
לכן לימוד התורה צריך חיזוק, כדי להינצל מסברות היצר. אולם, כאמור, זו מלחמה רק בשלבים הראשונים של הלימוד, אחר כך עם ההתחזקות בלימוד ועם התגברות האהבה, כוחו של היצר נחלש מאד.
ככל שתכיר טוב יותר את התורה, כך תרגיש יותר שייכות, מעורבות וקשר אליה. ממילא תאהב יותר את התורה, ואם יעבור עליך יום ללא לימוד תורה תרגיש געגועים עזים אליה. כך זוכים לאהבת אמת, ולקיום הפסוק: "אילת אהבים ויעלת חן, באהבתה תשגה תמיד" (משלי ה').
אהבה וענווה
הרב משה שחר שליט"א - ראש הישיבה בטבריה
לימוד שבא מתוך אילוץ או כפייה (פנימית או חיצונית), אינו מתיישב בנחת על לבו של הלומד ולא נקנה בנפשו, כדי שאדם יזכה ללמוד תורה מתוך אהבת תורה ולא מתוך אהבת עצמו, צריך הוא שני דברים: א. לאהוב את נותן התורה. ב. ענוה
ראשית - עלינו להסכים ולהפנים את הנחת היסוד שעומדת בבסיס השאלה והיא, שלא מספיק ללמוד תורה, אלא עלינו גם לאהוב את התורה. הטעם להנחת יסוד זו הוא שלימוד שבא מתוך אילוץ או כפייה (פנימית או חיצונית), אינו מתיישב בנחת על לבו של הלומד ולא נקנה בנפשו של הלומד. זאת ועוד: ברגע שבו יוסר האילוץ - יופסק הלימוד. על כן מתפללים אנו כל בוקר: "אבינו אב הרחמן, המרחם, רחם עלינו ותן בליבנו בינה, להבין ולהשכיל, לשמוע, ללמוד וללמד... את כל דברי תלמוד תורתך באהבה ". (האשכנזים מוסיפים לבקש גם ב'שבת מברכין': "חיים שתהא בנו אהבת תורה...").
השאלה 'איך זוכים לאהבת תורה', מתחלקת לשניים, משום שאפשר לזכות לאהבת תורה על ידי חינוך נכון, אך אין זה מספיק - האדם צריך לעמול גם בעצמו על פיתוח אהבת התורה שלו. לפיכך שומה עלינו למצוא דרכים לפיתוח אהבת התורה שבנו, וכמו כן צריכים אנו לדעת כיצד להאהיב את התורה על בנינו.
כדי שאדם יזכה ללמוד תורה מתוך אהבת תורה ולא מתוך אהבת עצמו, צריך הוא שני דברים: א. לאהוב את נותן התורה. ב. ענוה.
אהבת ה' אמיתית, מביאה את האדם לאהבת כנסת ישראל, ומתוך כך אוהב האדם גם את התורה שניתנה לכנסת ישראל מריבונו של עולם, והיא חיינו ואורך ימינו. אך אין זה מספיק - האהבה לכנסת ישראל אינה יכולה להחזיק מעמד, אם אינה באה עם ענווה. ככל שהאדם עניו יותר, כך הוא מבין שכל מה שיש בו אינו בזכות עצמו, אלא בזכות קישורו לכלל ישראל, וכל תפקידו אינו אלא לעבוד למען הכלל. מאחר והדבר שעל ידו רצה הקב"ה לזכות את ישראל הוא הגדלת תורה - נעשה האדם לאוהב תורה.
כשאדם אוהב תורה באמת, הוא מהווה דוגמא אישית לילדיו ותלמידיו. האווירה היום יומית שהוא משרה סביבו, והחשיבות שהוא נותן לתורה וללומדיה מאהיבה את התורה על כל הסובבים אותו.
לעיתים ניתן גם בעזרת 'מעשה', להורות כיוון בחיים ולהשפיע אהבת תורה. מסופר על הרב מן-ההר זצ"ל, שקנה לביתו, עוד בהיותה נערה, ש"ס גדול, שהיה מיועד לחתנה העתידי. הבת גדלה והתבגרה עם הידיעה המתמדת שבעלה צריך להיות דבוק לש"ס. יהי רצון שנזכה לאהוב ולהאהיב את התורה ואת עוסקיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
