ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפני מספר שנים עברה משפחתנו זעזוע גדול, כאשר אמנו נהרגה. כשלש שנים לאחר מכן נשא אבא אישה שניה, שגם לה מספר ילדים. הקטנים יותר הסתגלו למשפחה החדשה. אולם לנו הגדולים, אלה שכבר בגיל תיכון ומעלה קשה מאוד עם המצב. אנו מרגישים שהאישה החדשה מנהלת את הבית וכאילו אנו זרים. לא נעים לנו בבית. האם לעבור לגור לבד?
תשובה:
אובדן של אמא במשפחה הוא אירוע טראומתי לכולם: לאב, לילדים ולכל הסביבה. אמא היא "עקרת הבית" כמשמעו: עיקר הבית עומד על כתפיה. היא הציר המרכזי שעליו סובב הבית. בפרק הזמן הראשון לאחר ההלם מהאובדן, הולכת המשפחה ומארגנת את כוחותיה מחדש. התכנסות המשפחה פנימה חשובה מאוד, כדי לבנות מחדש את המערכות בבית - הן מערכת היחסים בין האב לילדיו ובין הילדים לבין עצמם, והן החזרת הבית לתפקוד, עד כמה שאפשר. לאחר שהבית מעכל את האובדן וחוזר מעט אל עצמו, נפתח הפתח להצצה גם כלפי חוץ. כלפי מה הדברים אמורים? אתם כבנים חייבים להבין את הצורך של אביכם בשיקום מחודש. "לא טוב היות האדם לבדו" נאמר גם על מקרה כזה, של הסתלקות אמא יקרה. מאוד טבעי לאביכם היה, לחפש דרך לבנות שוב את עתידו. אין בכך פגיעה בזכרה של אמכם, מפני שאם התורה וחכמים קבעו שהדבר מותר מבחינה הלכתית, ודאי שזהו צעד שאפשר לעשותו. לכן, אם חלק מהקושי שלכם נובע מהקפדה על אביכם, אשר כאילו הכניס אישה זרה לביתו, עליכם לדעת שחובתכם לרצות בטובתו של האב. הוא בחר בדרך זו לשקם את עצמו, ואתם חייבים לגבות אותו לחלוטין ולשמוח עימו במהלך זה.
כאן נכנסת שאלת המעמד שלכם בבית החדש. כתבתם שהקטנים יותר מסתגלים יותר בקלות למצב החדש. הם יכולים לראות באישה החדשה תחליף מסוים לאמא, ולשמוח בכך. אולם, הילדים הגדולים יותר מרגישים כאילו "גנבו להם את הבית". הנה באה לה אישה זרה, ולפתע, היא המחליטה מה לעשות, סדרי הבית משתנים, ומכאן הרגשת הזרות שציינתם. אבל אתם כילדים בוגרים יותר חייבים להבין שזה בעצם המצב הפשוט והמתוקן ביותר. ייתכן שהיו לכם ציפיות שניהול הבית ימשיך כבעבר. אולם זוהי ציפייה לא נכונה, שהרי ברור שכל אישה מביאה עימה את הנהלים וההרגלים שלה, את דעותיה על ניהול הבית, ובהתאם לכך היא בונה את המשפחה. חכמים עמדו על כך, ולכן "אמר ר' יוסי: מעולם לא קראתי לאשתי אשתי, אלא ביתי" (שבת קי"ח).
אם נסכם את הדברים עד כאן, אפשר להגדיר שלכם, הגדולים, היו שתי ציפיות: האחת, שאבא לא ישא אישה חדשה. והשניה, שהבית ימשיך להתנהל במתכונתו הקודמת, שתי הציפיות נכזבו. לכן אתם מרגישים הרגשה לא טובה. מה התקנה לכך? לעזוב את הבית זו בריחה, אשר תגרום צער לכל בני המשפחה הנותרים. אל תהרהרו אפילו ברעיון כזה. מה שצריך לעשות הוא, תיאום ציפיות מחודש, אשר יתאים למצב החדש . תוכנו צריך להיות ברוח זו: אנו, הילדים הבוגרים של משפחתנו. הקב"ה הביא עלינו נסיון אשר נטל את חיי אמנו. טעות תהא מצידנו לחתור לכך שביתנו הקודם יקום לתחיה. על כן, עלינו לקחת "צעד לאחור", לא לשאוף להשתלב לחלוטין בחיי הבית, אבל במידת האפשר, ניטול חלק, באותם תחומים שאנו יכולים להרגיש שותפות בהם (תיקונים בבית, שטיפת כלים, קנייה במכולת או בסופר הנם תפקידים שוטפים, שגם בהרגשת שייכות נמוכה אפשר וצריך לבצע). עבורנו, התיקון השלם יבוא כאשר אנו נקים את ביתנו הפרטי. הבנים יקיימו בעצמם את הפסוק "על כן יעזוב איש את אביו (ואת אמו ז"ל) ודבק באשתו", והבנות תלכנה אחרי האיש אשר ייקח אותם לנשים, ורק שם נוכל לבנות בית כרצוננו ולהרגיש שוב שייכות, אושר ושמחה. בינתיים, נקבל באהבה את ייסוריו של הקב"ה, ובמידת האפשר נסייע לאבינו ולאחינו הצעירים.
בשורות טובות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
