ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
מצות לא תעשה שלא לבשל בשר בחלב, שנאמר: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כ"ג).
הגויים בעיירה עמדו משתאים לנוכח התכונה הערה בקרבם של שכניהם היהודים. היה ברור כי משהו מיוחד עומד לקרות, יהודים נרגשים עמדו בפינות הרחובות ושוחחו בהתרגשות, לא היה יהודי אחד שלא היה עסוק בהכנות קדחתניות. לא היו אלו הכנות רגילות כמו לפני החגים, הכנות שכמותם הכירו מידי שנה, אלא היה נראה כי כל היהודים מתכוננים לאירוע אחד משותף.
שנים רבות חיכו יהודי העיר, שנמנו על חסידיו של הרבי בעל חידושי הרי"מ מגור, לביקור של רבם הנערץ בעירם. בימים הנוראים לא היה כמעט יהודי שלא נסע לרבי, מרחק של ימים ארוכים, וכעת שהרבי הודיע כי בא לביקור אצלם, לא היה זה פלא שהמאורע הסעיר את רוחותיהם של כל החסידים הנאמנים. גבאֵי בית הכנסת הגדול ניצחו על המלאכה בגאון - הם חילקו בין כל התושבים את המלאכות הרבות, החל מהקמת שער הכניסה, ארגון אירוח מלכותי לרבי, סעודות שבת עם מיטב המאכלים וכן הלאה. שיא הביקור היה ללא ספק הטיש בליל שבת, היטב ידעו כי הרבי נוהג לערוך את השולחן באריכות רבה, ומקפיד מאוד שהשולחן יהיה ערוך מכל טוב בשפע רב שיספיק לכל החסידים הנוכחים. את האחריות על סעודות השבת, חילקו ביניהם מספר משפחות מאושרות על הזכות שנפלה בחלקם.
ליל שבת הגיע. בית הכנסת המקושט היה מלא מפה לפה בחסידים שהצטופפו סביב השולחן הערוך לתפארת, שבראשו ישב הרבי הקדוש. לאחר שהרבי קידש על היין, בצע מהחלות וסיים את שירת המזמורים, הגיע עת המנה העיקרית. המנות היו מחולקות לצלחות שונות שהמשפחות הרבות הביאו. הרבי נטל לידיו את אחת הקערות, כששמשיו ממתינים שייטול מנה אחת ואז יחלקו את 'השיריים' לחסידים. הרבי נעץ את המזלג בחתיכת עוף, הרימה, ולאחר השתהות קלה החזיר את החתיכה לצלחת. המחזה נשנה בשנית, אך אז הרב לקח את הקערה ודחפה מעל פניו. הנוכחים הבינו כולם כי יש דברים בגו וכי לא סתם הרבי בחר שלא לאכול מקערה זו. בעל הקערה, בסתר ליבו נבוך מאוד, ולא הבין מדוע הרבי אינו מעוניין במאכלים אותם הכינו עבורו בעמל רב. עוד לפני שהסתיים הטיש, יצא אותו יהודי בדכדוך מהאולם והלך לביתו, ובדמעות סיפר לרעייתו את אשר ארע. אשתו פרצה בבכי, והחלה לתאר את המאמץ האדיר שהשקיעה בהכנת המאכלים, תוך שהיא מראה לבעלה את הסיר הגדול בו השתמשה. לפתע נמלטה זעקה מפיה - התברר לה לפתע כי את העופות אותם הכינה לכבוד הרבי בישלה בטעות בסיר החלבי. הזוג עמד נרגש אל מול קדושתו של הרבי, שראה ברוח קודשו כי המאכל אינו כשר, ולכן לא אכל ממנו. החסיד רץ חזרה לבית הכנסת ובהתרגשות רבה סיפר לכל הנוכחים על מדרגתו העצומה של הרבי. הרבי ניסה לבטל את הדברים אולם לקולות ההשתאות בציבור אמר כי יסביר לכולם את העניין - "דעו לכם, כי בכל פעם שהנני מכניס דבר מאכל לפי אני מקבל על עצמי בקבלה מוחלטת שבמידה והמאכל שאותו אני אוכל אינו כשר, אני מבקש מה' כי המאכל יתקע בגרוני ואמות ללא שהמאכל יכנס לגופי". המשיך הרבי: "בסך הכל הקב"ה לא רצה שאמות ולכן מנע ממני מלהכניס את המאכל שהתברר כי אינו ראוי לאכילה".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
97 - "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו"
98 - "לא תבשל גדי בחלב אמו"
99 - "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא יֵאכלו"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
