ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
משכית בת דינה
בקיצור, בידי אנשים כאלה לא הפקידו את ההנהגה או העתיד של הקהילה היהודית. התלמוד מתחשב ביהודים שלא היה להם שום סיכוי ללמוד תורה בחייהם, כאל תינוק שנשבה, ילד שנחטף וגדל בעולם לא יהודי, אך איננו מחפש תירוצים למי שגדלו בחברה יהודית עם הזדמנות ללמוד תורה ובחרו שלא לעשות כן. "לא עם הארץ חסיד" היתה הסיסמה של חכמי המשנה. בורים לא יכולים להיות יהודים טובים. הגישה הזאת היתה מקובלת לכל אורך ההיסטוריה היהודית. לא כל היהודים היו תלמידי חכמים, אך אי הכרה של יסודות היהדות, של סידור התפילה, של התנ"ך, של המצוות והמנהגים, בלי ספק היתה דבר נדיר. גם היהודי הפשוט ביותר הכיר את מורשתו ואת ייחודה, וגם אם היה בור בסוגי ידע אחרים, תמיד הכיר היטב את הרעיונות וספרי היסוד של היהדות.
החברה היהודית, השפות של היהודים, כמו יידיש ולאדינו ולוח השנה היהודי, תרמו כולם להקניית הידע המינימלי הדרוש כדי להיות יהודי במובן המסורתי של המילה.
במאה שעברה המצב השתנה במידה רבה. רוב יהדות אמריקה לא התבוללה אלא פשוט הפכה לנבערת בכל הנוגע ליהדות. ליהודי אמריקה כבר אין חברה, לשון או לוח שנה שמחברים אותם לאמונתם. הם לוקים בבורות התהומית בכל מה שנוגע לדתם. כל רעיון "מתקדם" וחדש שולט בהשקפת עולם, והם ממהרים לכפות על היהדות את הרעיונות שנחשבים היום נכונים. מה הפלא, אם כך, שקצב ההתבוללות ונישואי התערובת עדיין גבוה במידה מדכאת?
האמונה והמסורת לא יכולות להכות שורש באדמה של בורות יהודית. זה נכון לא רק כשמדובר בשמירת המצוות אלא גם ביחס של היהודים כלפי ארץ ישראל והמדינה היהודית. אי ידיעת ההיסטוריה והמסורת היהודית, חוסר הכרה והבנה של היהדות וערכיה, קבלה תמימה של התעמולה של אויבינו כאמת, או לפחות כמשהו שראוי להקדיש לו מחשבה לא פחות - עם כל אלה, מה הפלא שהשקרים של השמאל מתקבלים ויהודים הרסניים, גם אם כוונותיהם טובות, פועלים לפיהם?
כל זמן שהיהודים מכירים את שייקספיר יותר מאשר את ישעיהו, יש סכנה שנאבד דור שלם של יהודי המערב להתבוללות ונישואי תערובת.
בישראל המצב מסובך יותר אך טוב יותר ואופטימי יותר. הבעיה כאן איננה עוד אנשים מרדנים ולא מאמינים, כפי שהיו לפני מאה שנים האתיאיסטים והמרקסיסטים ששלטו ביישוב ואחר-כך בארץ ברוב המאה שעברה. כיום הבעיה היא דור של יהודים נבערים שמדברים עברית, אבל יודעים אך מעט על יהדות, על ערכיה ועל מצוותיה. החינוך היהודי המסורתי נעלמים בהדרגה מבתי הספר החילוניים בישראל בעשורים האחרונים. לא תראו עוד בחידון התנ"ך העולמי משתתפים מבתי ספר חילוניים בישראל. יש כאן געגוע לחיים יהודיים מסוימים, למרות זאת, אך הנוסחה הנכונה לפיתוח חברה כזאת טרם נמצאה. החגים היהודיים כאן הם גורם מאחד חשוב, אפילו לאלה שבוחרים שלא לקיים אותם בצורה המסורתית. לפחות בישראל כולם יודעים שיש חג שנקרא שבועות, משהו שלמרבה הצער אי אפשר לומר על יהדות אמריקה או המערב.
ובכל זאת, אין תחליף לידיעה כשמדובר בחיים היהודיים ובקיומם של היהדות ושל עם ישראל. זאת בעיית היסוד שניצבת בפני העולם היהודי בימינו, ויידרשו לנו מאמצים גדולים, משאבים עצומים ורצון איתן כדי להתמודד איתה בהצלחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
